סוף עידן האוטופיות

אנשים שזוכרים מה זה מודם 2,400 זוכרים שפעם חשבו שהאינטרנט תיצור עולם חדש, חופשי ומופלא. אבל איך לומר את זה בעדינות, זה לא בדיוק מה שקרה.

לפני קצת יותר מעשור, כשטכנולוגיית הווב היתה בחיתוליה וכל מיני אנשים שלא הבינו יותר מדי נטו להפטיר ביטויים כמו 'ג'אווה סקריפט' בנסיון להישמע מרשימים בשיחות, רווחה בקרב נביאי רשת - אנשים שהיו שם חמש דקות לפני כולם - התפיסה שהרשת תשחרר את כולנו.

רווחה האשליה שמעכשיו, כל אדם יוכל לפרסם עיתון משלו ברשת, בלי בעיות ובלי צנזורה. העולם ישחרר את עצמו, עכשיו כשלכל בני האדם אפשרות לעקוף את הצנזורה של ממשלתם ולהגיע למידע שהממסד מנסה להסתיר. במצב שבו בן אדם מג'אווה יכול לדבר ישירות, ללא מחסומים, עם תושב הוואי, לא יהיו סכסוכים ביניהם.

הכפר הגלובלי המקוון יפתור את הצורך בסכסוכים מטומטמים, שנובעים מכך שאף אחד לא דיבר עם אף אחד אחר. ישראלים, למשל, יהססו להפציץ את לבנון לאחר שנתקלו בלבנונים ברשת.

או שלא.

העתק של אותה מציאות ישנה

אבן הפינה של נביאי הרשת היתה גוגל, חברה חדשה ונוצצת, עם סיסמה מהפכנית של "אל תעשה רע", שהיתה כל מה שמיקרוסופט לא היתה. חדשנית, נועזת, קשובה ללקוחות, לא מחפשת לדפוק את האדם הפשוט.

ובזמן שמכרו לנו את האשליה הזו, גוגל היתה עסוקה במכירת נשמתה לרודנות הסינית. תמורת נתח נאה, גוגל הסכימה להעלים כמה אלפי מושגים ממנוע החיפוש שלה לגולשים סיניים. ביניהם היו למשל "זכויות אדם". או "גולאג".

וסין לא לבד. שלשום (שבת) דווח בסלשדוט שגוגל הסירה מיוטיוב סרטונים של בעל הדעות, האתאיסט ניק גיסבורן. הלה פרסם מספר סרטוני ביקורת חריפים על הנצרות, שלא עוררו כל התנגדות - ואז עשה את הטעות הקלאסית וערך סרטון שמכיל ציטוטים לא מחמיאים מהקוראן.

זאת לא היתה הפעם הראשונה שענקית החיפוש הראתה, איך לומר, רגישות יתר לביקורת על אחינו בני עדות חגורות הנפץ. בתחילת 2006, הפסיקה החברה להעביר ידיעות משורה של בלוגים לחדשות גוגל. בכל אחד מן המקרים הסיבה היתה מתיחת ביקורת על האיסלם, בדרך כלל, הצבעה על הקשר שבין הסתה מוסלמית רדיקלית לפעולת טרור.

כלומר, גוגל אימצה את העמדה המיינסטרימית של העיתונות הליברלית האמריקנית: ביקורת על הנצרות? בכיף. תהיה על תועלתה של ההגירה המוסלמית לאירופה? עד כאן. תעוף לנו מהעיניים, ואנחנו גם נדאג שאף אחד לא יוכל למצוא אותך.

האם היה שווה את כל הבלגן בשביל גירסה מקוונת של הצנזורה הישנה? ודאי שכן. האינטרנט שדרגה את חייהם של מאות מיליונים. קשה לתאר את החיים בעולם המתועש בלעדיה.

אבל צריך לזכור שרוב העולם אינו מתועש.

הדוגמה של מדינות ערב

ההנחה של נביאי הרשת היא שהאינטרט תפיל גבולות. אבל הם שכחו, בהתלהבותם, נקודה קטנה: רוב בני האדם לא רק שלא התחברו לרשת, רוב בני האדם עוד לא עשו שיחת טלפון. איכר בשדה בסין, או פליט מורעב בזימבאבוואה או קונגו או דארפור, לא כותבים בלוגים.

מי שיש לו גישה לאינטרנט הוא מי שיש לו כסף לרכוש מחשב, להחזיק טלפון, ולשלם חשבון - לעיתים יקר מאד - לספק אינטרנט. במילים אחרות, המעמד הבינוני ומעלה. בדיוק המעמד שמארגן מהפכות ובדיוק המעמד שכל משטרה חשאית שמה עליו את העיניים.

לכן סין עשתה את העיסקה עם גוגל, כחלק מהעסקה המסריחה שהיא רוקמת עם המעמד הבינוני שלה: אנחנו נספק לכם עושר וג'אדג'טים, ואתם תסתמו את הפה ותשאירו אותנו בשלטון. יחד נוכל לדפוק את המעמד התחתון.

מהבחינה הזו, גוגל והאינטרנט לא רק שלא עמדו בפני העריצות - הן הפכו לסייעניותיה, לעוד אמצעי לשבירת רוח האדם. במדינות ערב, שעל פי חלק מהאופטימיסטים אמורות היו לשנות את פניהן בשל האינטרנט, נרשמה מגמה דומה.

בסוריה, ההדוקה שברודניות הערביות, פשוט קבעו שכל מי שרוצה להשתמש באינטרנט צריך רשיון ממשלתי. עכשיו נראה אתכם גולשים לאתר של אמנסטי או של האופוזיציה הגולה. בירדן מופיעה הודעה מנומסת עם החיבור: "המשטרה עוקבת אחר ההודעות הנשלחות בדואר אלקטרוני". ממש מעודד לפעילות מהפכנית, לא?

מה שהיה הוא שיהיה

אותו דבר, פחות או יותר, קרה עם הרעיון שבני האדם יתקרבו זה לזה בגלל התקשורת הבלתי אמצעית. מה שקרה בפועל הוא שאנשים התקבצו עם אלו הדומים להם בדעותיהם. התוצאה היתה פריחה מסיבית באתרים שמדברים רק לקבוצה פוליטית מאד מסוימת; כיום, למעשה, אפשר לקבל צריכת חדשות דרך אתרים כאלו, מבלי להזדקק לתקשורת המיינסטרימית כלל. אפשר לחיות בחלל תודעה שמזרים לך כל הזמן רק מסרים שעושים לך נעים.

הרשת שיפרה, ודאי, את יכולתם של הסקרנים שביננו ללמוד באופן ישיר על מקומות אחרים. אבל רוב בני האדם אינם סקרנים וטוב להם עם הדברים שהם מכירים. וכתוצאה מהאינטרנט, הם צריכים להכיר דברים זרים עוד פחות מקודם לכן.

קיצורו של דבר, האינטרנט היא עוד כלי אנושי. כלי מלהיב, מועיל, משעשע - אבל עוד כלי אנושי. לא משחרר, לא מושיע, לא משיח. ב-300 השנים שמאז הנאורות השתפר המין האנושי רק במעט; אווילי לצפות שדווקא היכולת להזמין פיצה ללא הצורך בדיבור תשנה את המצב מן הקצה אל הקצה.