בלוגרוטיקה: הבלוגים האירוטיים של ישראל

"'מממ... אז נתערב על אנאלי!'
'בחיים לא!'
'יאללה, אל תהיי רקובה. קחי סיכון פעם אחת בחיים שלך!'
אילולא זרמו בעורקיי שבע כוסות של וודקה, סביר היה להניח כי לעולם לא הייתי מסכימה להתערבות שכזו. אמנם הקטע שלנו הוא הימורים מסוכנים ומשחקים מלוכלכים, אבל להמר על הבתולים האנאליים שלי?"
(מתוך הבלוג "אירוטיקה בטעם טוב")

במילים אלו נפתח הפוסט "התערבות על האנאלי הראשון שלי" בבלוג "אירוטיקה בטעם טוב" של דניאל, בת 18.5 מתל אביב. בפוסטים אחרים היא מפרטת כיצד להביא אותה לידי אורגזמה, משתפת בפנטזיה הלסבית שלה, נדלקת מהמחשבה על מורה חרמן שבא לבקר תלמידה ומתארת מקלחת של גבר מנוסה עם קטינה שובבה - כזו שיש לה ידיים קטנות שאוחזות באיברו, ושדיים שעדיין לא התפתחו לגמרי.

אבל דניאל, שמתארת בדיוק מופלא כיצד "אני ממשיכה להכניס ולהוציא את איברו מפי, תוך כדי ואקום חזק. שפתיי האדומות עוטפות את כולו, ולא שוכחות להרטיב היטב כמו שצריך. מוסיפה יד בבסיס הזין ומתחילה להגביר את הקצב" – מפתיעה בגדול כבר בדקות הראשונות של הראיון עימה, כשהיא מכריזה שטרם איבדה את בתוליה.

- בתולה? את?

דניאל מצחקקת. "תראי, זה לא סותר את זה שאני בנאדם מאד מיני. את האורגזמה הראשונה שלי, למשל, חוויתי כבר בכיתה ח', באוננות. מאז הספקתי להתנסות פעמיים-שלוש במין אוראלי, עם שני פרטנרים שונים. חוץ מזה היו המון התנסויות עם חברות, אבל בעיקר נשיקות. מגע? לא כל כך".
- אז על מה מתבססים כל התיאורים המדוייקים והמפורטים בבלוג שלך?

"מה שכתבתי בבלוג נובע בעיקר מהמון קריאה. קריאת ספרות אירוטית מגרה אותי מאד כי היא משאירה המון מקום לדימיון. מאז שהייתי מאד צעירה מאד הייתי מדברת בצ'טים אירוטיים, עושה סייבר-סקס. עם הזמן קיבלתי את הניסיון של הכתיבה, ויום אחד פשוט התחשק לי לעשות את זה גם".

"ישרא היא ביצת הכרויות"

עד לפני כשנה היה ניב, מנהל פיתוח עסקי בן 28, בחור שמן מאד. כיום, לאחר דיאטה רצינית, פונות אליו בחורות כמעט מידי יום ומציעות לו את חלומו של כל גבר: סקס בלי מחוייבות. הסיבה אינה רק הקילוגרמים שאינם עוד, אלא בעיקר "נבואות בשקל תשעים" - הבלוג האירוטי הפופולרי שפתח לפני כשנה.

- איך עלה בדעתך הרעיון הגאוני הזה, לפתוח בלוג אירוטי?

"לעולם הבלוגים הגעתי בכלל דרך חיפוש סיפורים אירוטיים באינטרנט. אני אוהב פורנו כתוב. זה מאוד מחרמן דווקא בגלל שאתה לא מקבל תמונה של ברבי לפרצוף, אלא צריך לדמיין אותה, וכך נעשה הרבה יותר מעורב ואקטיבי".

אחרי שנה שלמה כקורא בלבד, החליט ניב לפתוח בלוג אירוטי משלו ולראות לאן הדבר יוביל. לטענתו, באותו שלב עדיין לא הבין עד כמה הבלוג "מייצר לך עוד חיים". כיום, חצי שנה מאוחר יותר, הוא מכנה את ישראבלוג "ביצת הכרויות".

"אני נשען על הקיר, היא יושבת על קצה המיטה והיא מוצצת", מתאר ניב בבלוג מפגש מיני שקיים עם אחת הקוראות. "והיא יודעת את העבודה. היא מכניסה את כולו (!). מגיעה עם האף עד הבשר של הגוף. אני מרגיש קצת כמו בסרט כחול עם בלה דונה. אני אומנם לא מצוייד כמו שחקן פורנו, אבל אף פעם לא לקחו לי ככה את כולו... זה לא רק העומק. היא יודעת מה לעשות עם הלשון. תוך כדי שאיבה הלשון שלה משחקת בי. זה מעולה. גם הידיים לא נחות לרגע. בעיקר מטפלות בביצים. היא מחזיקה אותן. עוטפת. לוחצת קלות. יש לה טאץ' מושלם. רוב הנשים לא יודעות את אומנות הטיפול בביצים. בין לבין היא מלקקת את כולו לכל האורך. מלקקת את הביצים".

"דרך בלוגים נפגשים אנשים שאוהבים את אותם הדברים. המון בלוגרים פוגשים בלוגרים אחרים. כולם מחפשים משהו בישראבלוג - חברים, בני זוג, ריגוש זול, פרטנר לחיים... כשמדובר בבלוגרים אירוטיים אני חושב שהם מחפשים יותר מפגשים של אחד על אחד, שהמהות שלהם היא בדרך כלל מינית. אני אומנם יכול לדבר רק לגבי עצמי, אבל כשאני נפגש עם נשים מהמדיום – בלוגריות או מגיבות - זו המהות", אמר.

- רגע, תן לי להבין: נשים פשוט יוצרות אתך קשר ומציעות לך סקס?

"בהחלט. זה בדרך כלל מתחיל במייל או במסנג'ר. מדברים ולפעמים מגיעים לעניין מהר מאוד. הנה, למשל, דוגמה מהשבוע האחרון: התחלנו לדבר במסנג'ר לפני שלושה ימים, שלשום בלילה כבר נפגשנו והלכנו לשתות ביחד. תוך כדי התחלנו להתחרמן, ובסוף שכבנו באוטו. שנינו נפגשנו בידיעה ברורה שזה בקטע מיני".

בניגוד מוחלט לניב, דניאל, שמקבלת לא פחות תגובות נלהבות, אינה משתמשת בבלוג על מנת להעשיר את חיי המין שלה. מבין כל הגברברים החרמנים שמתענגים על הבלוג שלה ומפנטזים מול מסך המחשב על הלוליטה בת ה-18, הצליח רק בלוגר אחד "לדלות" ממנה פגישה.

- ומה קרה בפגישה הזאת?

"לא קרה כלום. אומנם היה ברור שמה שמתוכנן לפגישה שלנו זה מין, אבל מה שקרה זה שפשוט נלחצתי. אני לא בנאדם כזה".

- נראה שהקטע שלך זה לעשות "טיזינג" לאנשים

"אפשר לומר שאני טיזרית: אני מודעת לאיך שאני נראית ולמה שזה עושה לבנים, ונהנית מהתגובות שלהם, נהנית לגרום להם להתחרפן. זה נורא מגרה לקבל תגובות כאלה בחיים האמיתיים ובבלוג".

- תני דוגמה לתגובה מגרה שאת יכולה לקבל בבלוג

"הממ... למשל דברים כמו, 'אני באמצע העבודה עכשיו, תראי מה עשית לי...', היא מצחקקת. "זה גורם לי להרגיש מאד סקסית".

אבל יתכן שדניאל לא יודעת מה היא מפסידה כשהיא מוותרת על מפגשים מיניים דרך הבלוג. האם זוהי הדרך האולטימטיבית של שנות האלפיים? ניב כמעט גורם לי להאמין שכן.

חוץ מהקלות הכמעט בלתי נתפסת שבמציאת בחורה לזיון, הסביר, מספק הבלוג יתרונות חשובים שמקלים על המפגש המיני. "בגלל שאתה כל כך פתוח וחשוף בבלוג, הוא נותן לאנשים תחושה שהם כבר מכירים אותך. כך, כבר מהדקה הראשונה יש איזושהי אינטימיות. זה נכון בעיקר כשמדובר בשני בלוגרים שקוראים אחד את הבלוג של השני. יש בלוגרית אחת שיצאתי איתה במשך חודש. כבר בדקה הראשונה של המפגש הרגשנו כאילו אנחנו מכירים חמש שנים".

פטישים, סאדו עם אוכל ומשחקי אמבטיה

עד כאן לגבי סקס קונבנציונלי. עם כל הכבוד לפנטזיות המפורטות של דניאל ולחיי המין מעוררי הקנאה של ניב - בסוגיות כגון אוראלי, חדירות ואפילו אנאלי טיפלו כבר לפני חמש שנים, עוד בימים בהם "סקס והעיר הגדולה" נחשבה לסדרה נועזת. היום באים לידי ביטוי גם צדדים יותר קינקיים של מין. ממש כפי שכותב הבלוגר בן ה-24, Mr. Kinks: "גם אני לא בדיוק מצהיר בקול גדול שאני חובב לשלוט ולהישלט [..]לא כל פן של החיים המיניים שלי צריך להיות ידוע לכל (אלא אם כן זה בבלוג)".

בבלוג שלו, שמציע חוויית קריאה מרתקת, הוא מתאר "סיפורים ופנטזיות מהצד האפל והמיני של גבר מאד קינקי". בפוסט הפותח הוא מגדיר קינקי כ"כל דבר שלא כולל סקס 'רגיל', שבו הגבר עוגן את הספינה שלו במעגן של האישה". מהקריאה בבלוג לא ברור כמה מהחוויות המתוארות הוא אכן חווה על בשרו, אבל נראה שהתנסה לפחות בחלק.

"הגיע הזמן לדבר על תחום שקרוב ללבי - BDSM. מגיל צעיר הסתובבתי באינטרנט וחיפשתי לי אדון/מלכה [..] הייתי יושב בחדר IRC ומחפש מישהי או מישהו שישלוט בי [..] היו כותבים לי מה לעשות והייתי מבצע. כל המבצע הזה מבוסס על אמון. הייתי יכול לשבת רגל על רגל ולתקתק שכרגע אני באמת שותה את כוס החלב עם הזרע שלי כפי שציוו עלי, אבל באמת עשיתי את זה. מאז יש לי טראומה".
(מתוך הבלוג The Dark Side of Mr. Kinks)

אבל עזבו BDSM, זה עוד כלום. בבלוג שלו מתאר מר קינקס כמעט כל סטיה מינית ביזארית שניתן להעלות על הדעת, כגון פטישיזם לבלונים ("Looners קוראים לבעלי הפטיש הזה"), סשן סאדו עם אוכל ("הוא מוציא לאט את מה שלעס אל תוך הפה של השפחה") ומשחקים מלוכלכים בחדר האמבטיה ("יש לדחוף את הראש של העבד אל תוך האסלה").

אחד הפוסטים המעניינים ביותר בבלוג שלו עוסקת במשחקי התפקידים. מר קינקס מתאר את תופעת ה"פרוותנים" - קהילה של אנשים שאוהבת להתחפש לחיות ולקיים יחסי מין כמו חיות מסויימות. דוגי כולנו מכירים כבר מזמן, אבל נראה שהפרוותנים הולכים על חיות קצת פחות מבוייתות. באופן ספציפי יותר קיימת קהילת ה-Ponies, שהם - כפי שמשתמע משמם - אנשים שאוהבים לשחק "משחקי רכיבה" במיטה, ונעזרים במגוון אביזרי מין.

ביוני ניצל מר קינקס את הבלוג שלו למטרה נוספת - לנסות למצוא שפחת מין. בעגת הסאדו מכונים אנשים כמותו "סוויץ'" (מישהו שנהנה גם לשלוט וגם להישלט), ולכן הדגיש שהוא מחפש מישהי שתהיה "לא רק שפחה, אלא גם מלכה". תוצאות המשימה לא נודעו מעולם, כי זמן קצר לאחר מכן סגר מר קינקס את הבלוג, אבל אם לשפוט לפי הניסיון של ניב - אפשר להניח שכן.

לא רק מילים

אבל הבלוגרים חובבי הסקס משקיעים לא רק בתיאורים מילוליים שנויים במחלוקת. בעקבות רפרוף בכמה עשרות בלוגים אירוטיים, דומה שבעליהם נוטים להשקיע לא מעט מאמץ בבחירת תמונה מתאימה לייצוג הבלוג שלהם. מר קינקס, למשל בחר בתמונה של באט-פלאג שחור מתנפח. באחד הפוסטים הוא מתאר את החוויות שלו עם האביזר.

"הניסיון הראשון שלי עם המוצר היה מר. מרחתי על ה-BP ועליי חומר סיכה ופשוט החדרתי אותו בבת אחת לתוכי. בשביל מישהו שלא רגיל לחדירה - זה כואב. 'פתיחת תחת' במובן הכי מילולי של המילה. לאחר מכן במשך יומיים כאב לי לשבת וטיול לשירותים גרר אנחות כאב רבות (שהיה קצת מהנה, אני חייב להתוודות)".

בבלוג מעניין נוסף, עבריין מין המכנה עצמו "אקהיביציוניסט" כותב על ההסתבכות שלו עם החוק בעקבות האקסהיביציוניזם שלו. הגבר, נשוי+2, נהג לחשוף את איבר מינו בפני נשים ברחוב. בבלוג הוא משתף את הגולשים בקורותיו: כיצד חשף עצמו בפני חמש נשים, נעצר על ידי המשטרה, נשפט ונשלח לטיפול פסיכיאטרי. הוא לא פוסח גם על הבעיות בחיי הנישואים שלו.

אחד הפוסטים בבלוג עוסק בבקשה של קוראת להחליף את התמונה של הבלוג: "תיאור של בריאת האדם" של הצייר מיכאל אנג'לו. בתמונה נראה גבר עירום שוכב ומושיט את ידו קדימה.

האקסהיביציוניסט מסביר כי בחר בתמונה זו לא בגלל ערכה האמנותי. "התמונה מייצגת את עצמי, לדעתי, כדלהלן: האדם עירום - וזה אני, באמת שלי! ללא סייגים. האדם מושיט את ידו קדימה בבקשה לעזרה. כזה הייתי (ונשארתי). הוא מבקש מהבורא שיפיח בו רוח חיים וישפר את איכות חייו. האצבע המושטת לאדם, כמעט נוגעת בו, כן, רק כמעט. העזרה רק כמעט מגיעה. כשאני מסתכל על התמונה הזאת אני שואל את עצמי: האם אלוהים לא יכול קצת, באמת רק קצת, ללכת לקראתי ולגעת בי. לתת לי עזרה".

אירוגים: בלוגים אירוטיים בעולם

השם הבינלאומי של בלוגים אירוטיים הוא Erog – Erotic Log. בלוג שמיועד לתיאור ולקבלת תגובות על חיי המין של הכותב, כולל, כמובן, תמונות ווידאו. האירוגים הראשונים צצו, באופן לא ממש מפתיע – ביפן. דרך אגב, אל תבלבלו בין Erog ו-Eroge, חרף העובדה ששניהם יפנים ואירוטיים. Eroge הוא משחק מחשב עם תכנים מיניים, המכונה במערב Hentai.

המאמר המפורסם ביותר שמנסה להסביר את תופעת האירוגים, הוא Exhibitionist eroggers expose their inhibitions. קיוסוקה, מפעיל אתר אירוגים יפני, התראיין לכתבה זו והסביר שהסיבה העיקרית להצלחה הפנומנלית של האירוגים היא מנגנון התגובות. לדבריו, האירוגר המצוי הוא דווקא אירוגרית, ועיקר הפעילות שלה בבלוג מתמקד בפרסום תמונות עירום של עצמה.

"האירוגריות אוהבות לקבל תגובות מהקוראים הגבריים, תגובות בסגנון 'את כל כך יפה, את כל כך חמודה'. האירוגריות נהנות מהרעיון שיש שם בחוץ גברים שמוצאים אותן מושכות וסקסיות, גברים שרוצים לשכב איתן. אלו דברים שהבעל או החבר עשוי לחשוב או להרגיש, אבל פעמים רבות לא טורח לומר אותם".