והרי התחזית ל-2007

מרבית ההתרחשויות שהסעירו את האינטרנט ותושביה בשנה שזה עתה תמה החלו עוד ב-2005, ופשוט הפכו בתוך כמה חודשים מהבטחה להיסטריה. כך היה עם הווידאו המקוון, ששינה את מאזן הכוחות בין הטלוויזיה לרשת; עם השירותים המקוונים, שתפסו את מקומה של אופיס בליבם של לא מעט משתמשים; עם התפתחות התשתיות האלחוטיות, שמאפשרות לכולנו להיות ניידים יותר, זמינים יותר ועסוקים יותר; עם התחזקותה של אפל בשוק המחשבים האישיים; ועוד ועוד.

ההיסטוריה, זה נכון, מורכבת ברובה מהשתלשלות עניינים איטית והגיונית, שבה כל אירוע קשור בשרשרת כבדה של סיבה ותוצאה לאלו שהתרחשו לפניו ויגיעו בעקבותיו. אך לעיתים – כמו במקרה של Second Life, משחק תלת מימדי מקוון שהפך באמת ל"חיים שניים" עבור מיליוני אנשים בעולם הראשון – מתגלה לה פתאום איזו גלקסיה חדשה, שקשה להאמין שמבטנו דילג עליה כל השנים.

האם גם ב-2007 יתגלה כוכב חדש, שירטיט את ליבותיהם של המשקיעים, או שמא הכל יתנהל בשלווה מנומנמת ומלאת ציפיה? על זה בדיוק ננסה לענות בכתבה הזו, תוך התעלמות אלגנטית מהאימרה העממית, הגורסת שהנבואה ניתנה לשוטים, ובחירה בנימוק המנצח שהתחזית – אוהו, התחזית – היא ניתנה לחזאים. לאיזו קבוצה אנחנו משתייכים נדע רק בעוד 12 חודשים.

מי יהרוג את YouTube?

אתר שיתוף הווידאו הפופולרי להחריד חייב ליפול. זה ברור. מצד אחד, אין סיבה שהווידאו המקוון לא ילך בדרכי ה-P2P, וכדרכה של האבולוציה, יימצא כבר מי שידיח את YouTube מכס המלוכה כחלק מתהליך איטי ומדורג של גסיסה טבעית והיעלמות אל ארכיון האינטרנט לטובת שירות או אתר נוח ומשוכלל יותר.

מצד שני, יתכן שהאתר, שנדמה ששיאו כבר מאחוריו - הרי כולם יודעים שלונליגירל אינה תוצר משובח של חינוך ביתי - יפול קורבן לתעשיית הבידור תאבת הבצע או אפילו יוכרע במכת פתע בידי שירות מתחרה. אז נכון, גוגל, שהשקיעה באתר 1.65 מיליארד, לא היתה מסכנת כך את הונה. אבל אם נזכרים בפרטי העיסקה, מבינים שהיא ממילא לא עשתה זאת. היא שילמה חלק גדול מהסכום האדיר הזה במניות. זאת, למרות שקופת המזומנים שלה לא היתה מביישת מדינה קטנה.

אבל מי הם המועמדים לרשת את YouTube, אם וכאשר? הרי אף אחד מאתרי הווידאו המתחרים שקמו לו לא הצליח לשבור את הארבע צול האיתן הזה. ובכן, על פי יודעי דבר, "פרויקט ונציה" הוא המועמד המבטיח ביותר.

מדובר במיזם וידאו שיתופי אמיתי, מיסודם של ניקלאס זנסטרום ויאנוס פריס, האנשים שמאחורי הלהיטים Kazaa ו- Skype, שאמור לשדרג בצורה ניכרת את מה שאנחנו מכירים כווידאו באינטרנט. ונציה היא בעצם תוכנת וידאו, שעל פי העדויות תהיה פשוטה לשימוש לפחות כמו Skype ותאפשר צפיה והעלאת קבצים במהירות גבוהה, תוך הסתמכות לא על שרת מרכזי יחיד, אלא על מחשביהם של הגולשים האחרים. האם מגע הקסם של הזוג ישרה גם על הסטארט אפ הבא, שטרם נפתח לנסיינים?

רק אם יתמלאו כמה תנאים בסיסיים, בהם תמיכה במערכות הפעלה נוספות מלבד חלונות, וחשוב מכך - חוזים עם ספקי תוכן משמעותיים, כמו אולפני קולנוע ורשתות טלוויזיה, שיוכלו למשוך אל השירות גם סתם צופים. אלו, הגולשים שאינם יוצרים פעילים, מהווים את רוב רובו של הקהל שממנו יגיע בסופו של דבר הכסף הגדול שכולם רואים בין הפריימים.

גוגל כמיקרוסופט של שנות האלפיים

לא מעט אנשים סבורים שמיקרוסופט, דינוזאור התוכנה של שלהי המילניום הקודם, שרה בימים אלה (טוב נו, מדובר בקצת יותר מכמה ימים) את שירת הברבור שלה. שתי אווזות הזהב הוותיקות שלה - אופיס וחלונות - כבר לא מטילות ביצים בקצב שרדמונד התרגלה אליו.

אופיס 2007 לא מסעירה אף אחד, אפילו לא משתמשים בעלי פטיש עמוק לממשקים. על פי כל הסימנים, נראה שהיא תהיה אחרונת חבילות היישומים המשרדיים שיראה העולם, לפחות בקונסטלציה הנוכחית. חלופות לא חסרות - גם ברשת וגם על שולחן העבודה. וחלונות ויסטה? כאן אפילו אלו שתחזיות הן מטה לחמם מסכימים: זוהי מערכת ההפעלה האחרונה מסוגה שתשיק מיקרוסופט.

כל אלה אין פירושם שענקית התוכנה הולכת לפשוט רגל בקרוב. בהנהגתו הטכנולוגית של ריי אוזי, מפתח ותיק ומוערך, התאגיד חובק העולם יצליח לבסוף לשנס מותניים ולהציע חלופה - אם גם לא מקורית במיוחד - ליישומים מתחרים. הם הוכיחו זאת חלקית עם דפדפן אינטרנט אקספלורר השביעי במספר, שאושש מעט את עמדתם בקרב הנוכחי במלחמת הדפדפנים.

אבל יש לה למיקרוסופט לא מעט מתחרים. החל מתנועת הקוד הפתוח, שכוללת לא רק את פרויקט מוזילה ואת מפתחי יישומי האופיס המקוונים העצמאיים, אלא גם מספר לא מבוטל של מפיצות לינוקס - בהן ביתיות ומצליחות כמו אובונטו ובעלות גב כלכלי איתן כמו סוזה או רד האט. וכלה בגוגל, זו שנוגסת בהתמדה בכל נתח שוק שמיקרוסופט שולטת בו: חיפוש, דואר אלקטרוני, יישומי אופיס ויש המקווים שגם בתחום מערכות ההפעלה.

גוגל, שעד 2005 נחשבה לדוד המועדף על המשתמשים, הולכת והופכת במהרה לוואריאציה על גוליית של גייטס. החברה, שאתרה יהפוך בקרוב למוביל בעולם כולו (ולא רק הודות ל-YouTube), שולחת ידיים רעבות לכל תחום שרק תעלו בדעתכם: וידאו, סלולרי, אינטרנט אלחוטי, דומיינים, מיפוי ועוד. גרגרנות, אמרו לפנינו, היא לא תכונה מושכת.

בראיון שהעניק לאתר Internet News, הודה דייב ג'רארד, סגן נשיא ומנהל החטיבה העסקית בגוגל, כי החברה שהצליחה ללמד את העולם את סוד המינימליזם הולכת ראש בראש עם מיקרוסופט גם במגרש של הגדולים: ארגונים. ואתם - העובדים - תהיו אלו שיעשו את העבודה במקומם. רק חישבו כמה פעמים אמרתם לבוס משהו כמו: "עזוב אותך מאאוטלוק, בוא נעבור ל-Gmail", ותבינו למה הם מתכוונים. האנליסטים בטוחים שהוא יודע על מה הוא מדבר.

הפיראטיות תנצח

בעוד שאפל - הראשונה שהוכיחה שאפשר לעשות כסף ממכירת שירים, סדרות טלוויזיה וסרטים ברשת - נמצאת בעיצומו של לימבו רגשי, הכולל שיאי מכירות שלא ידעה כמותם לצד תביעות, ירידה בערך המניות ומחקרים מוטים, שיתוף הקבצים עולה כפורח. תקליטורי מוזיקה, אין מי שיכחיש, הם כבר מזמן לא מקור הפרנסה העיקרי של אמנים או חברות מוזיקה. בעולם הסרטים, לא כל שכן הטלוויזיה, המצב חמור אף יותר. למוזיקאים עוד יש את ההופעות, אבל מה יש לטום קרוז וליוניברסל? אם נניח לרגע שמהצנצנת של MPAA לא יצא להם הרבה דבש, ניאלץ להסכים שיש להם בעיה.

על פי סקר שערכה חברת המחקר NPD, 8% מהאמריקנים שבביתם קיים חיבור לאינטרנט, משתמשים בו להורדת סרטים באופן פיראטי. רק 2% נוהגים לשלם עבור התענוג. המחקר, שנערך בקרב 12,500 משקי בית בארה"ב, חושף גם כי בעוד שמרבית התוכן (60%) הוא פורנוגרפי, 20% הן תוכניות טלוויזיה ורק 5% סרטי קולנוע.

האם הנתונים מלמדים על כך שלקולנוע שלום? לא בטוח. ובכל אופן - למי אכפת. מה שמעניין היא העובדה שדווקא תכנים טלוויזיוניים חוקיים קיימים להורדה בשפע יחסי. חלקם אפילו בחינם. אם כך מדוע בוחרים הגולשים-צופים לעבור על החוק? ל-ArsTechnica יש כמה תשובות לא רעות, שמצביעות על כך שעד שתעשיית הבידור לא תפנים את המצב - היא צפויה להמשיך ולסבול מתוצאות מעשיה. הנוצרים שביניכם בוודאי ימצאו לפחות ארבעה מתוך שבעת החטאים שדינם מיתה (גאווה, חמדנות, קנאה, עצלות).

בשורה התחתונה, הורדות לא חוקיות מספקות לנו חירות שהפכה נדירה בעולמנו. החופש לקבוע איך, מתי ואיפה נצפה בסרט או בסידרה שהורדנו או נאזין לשיר שמצאנו בסולסיק. כך שאם תאגידי המדיה מעוניינים להמשיך להיות רלוונטיים, הם צריכים לא רק לספק לנו תכנים שיגרמו לנו למצמץ בעונג, אלא גם לגרום לנו לשלם דווקא להם עבור הזכות להתאהב כל פעם מחדש בטוני סופרנו. ניחוש שלנו: יעברו עוד כמה שנים עד שהם יבינו.

מקצועות נכחדים

התחזקות הבלוגים, שחברת המחקר גרטנר צופה כי תגיע אל שיאה ב-2007, אינה עניין שמוטל בספק. לכולם ברור שיותר ויותר אנשים וארגונים יחזיקו בלוג. חלקם יכתבו בו הגיגים, חלקם יעלו אליו תמונות או סרטונים, מקצתם יתנסו קצת בפודקאסטינג ואולי אפילו ב-Vcasting, אבל המעניינים שבהם יעשו בו שימוש כדי לשנות את העולם, לפחות את זה הקטן שלהם.

מידת ההשפעה של הבלוגרים תלך ותגדל. לא רק בארה"ב, שם נראה כי המתחרים הנמרצים במירוץ לנשיאות הבינו כבר מאיפה משתינה הקלפי (רמז: רוברט סקובל, הבלוגר שנראה כמו דובון אכפת לי אבל מקומבן כמו רובוטריק נרתם לסייע למועמד הדמוקרטי ג'ון אדוארדס במסע הבחירות שלו). גם בארץ נראה יותר ויותר בלוגים שמידת הרלוונטיות שלהם מתרחבת הלאה, גם למעגלים רחבים יותר.

הבלוגספירה, כמו שמישהו בטח כבר אמר פעם, היא קצת כמו אגם (נשמע יותר רומנטי משלולית) מלא אדוות שנעות זו סביב זו ומעוררות אחת את רעותה לתגובה. ומכיוון שכך, העובדה שיותר ויותר אנשים בעלי רעיונות מעניינים ויכולת ביטוי ראויה לציון מצטרפים למעגל הקסמים תועיל לאגם כמו שרק מבול טוב יכול לעשות.

הצטרפותם של כותבים איכותיים, שיש להם מה לומר, לבלוגספירה תגדיל את מידת ההשפעה של הבלוגים. אוטופיה? יתכן. אבל ב-2007 אפשר יהיה לראות פוסטים שיוצאים מהבלוג ועוברים לתקשורת הממוסדת, לא באופן ישיר, אלא כרעיון. אפשר יהיה לראות גופים (מסחריים, פוליטיים, חברתיים) רותמים את כוחם של הבלוגים לטובתם (ואולי לרעתנו, אבל נעזוב את זה עכשיו). אפשר יהיה לראות איך העיתונות המודפסת מאבדת עוד מכוחה לטובת סוג אחר של דיווח: מעורב, דעתני, משפיע.

אז עיתונאים שכמותנו אולי לא ייעלמו בקרוב, אבל צלמי עיתונות שהפוקוס שלהם מכוון מבינים כבר מזמן שהמקצוע שלהם בסכנה. הם מן בונוס כזה שמחזיקים רק כשנזקקים לתמונות איכותיות או נדירות. לכל שאר הדברים יש חלופות לא רעות. יעידו על כך מרבית התמונות שאתם רואים כשאתם גולשים באתרי חדשות או סתם בפליקר, ערש המקצועיות כתחביב.

ישראל 2007

ומה בארץ? אולי יהיה אקשן, לפחות לאיזה חודש-חודשיים. זה יתחיל בפברואר, כשתפוז תשיק את תוכנית תיגמול הבלוגרים שלה. כשזה יירגע, ונגלה שאף מיליונר חדש לא יצא מסיבי הפורטל הכתום, נייחל לריגוש ואולי נקבל איזה עצם מכיוון בזק, שתעלה את קצב ה-Upload או ממפעילות הסלולר, שיאפשרו לעבור מחברה לחברה בלי קנס. לקראת הקיץ, וואלה תעורר את כולנו כשתשיק רשת חברתית בשם וואלה Sphere. אחרי שכולנו נירשם אליה ולא נמצא שם שום דבר חדש באמת, נסתפק בלהמשיך לחכות ליאהו, שתקנה כבר את הומלס. אולי ככה אפשר יהיה סוף סוף למצוא דירה בתל אביב. אבל זה כבר באמת חזון אחרית הימים.

מהשירות המטאורולוגי נמסר

כיצד רואים כתבי Wired את השנה הבאה? תחזית מקוצרת אך משעשעת.

רקס סורגאץ מפרסם בבלוג fimoculous תחזיות קצרות ומלאות תעוזה.

ה- Web 3.0 , שעד לא מזמן כונה "הרשת הסמנטית", בדרך לאינטרנט הקרובה לביתכם.