כל הרשת במה

אם אלפי אנשים יכולים לבנות ביחד דפדפן או מערכת הפעלה, אין סיבה שהם לא יפיקו גם סרט - כך לפחות חשב מאט הנסון, שייסד את הפרוייקט הראשון בעולם ליצירת סרט בקוד פתוח

כל הרשת במה | רשת 13

תנועת הקוד הפתוח, שאלפי חבריה כותבים תוכנה ומתקנים זה את טעויותיו של זה, כבר הולידה את מערכת ההפעלה האלטרנטיבית לינוקס, את הדפדפן הפופולרי פיירפוקס ועוד מותגים מוכרים יותר ופחות.

אז אם זה עובד טוב כל כך בתוכנה, למה לא להעביר את השיטה גם לקולנוע, מדיום שממילא כרוך בעבודת צוות לא מבוטלת? זה בדיוק מה ששאל את עצמו בחור בשם מאט הנסון, שחשב: למה לא סרט. התשובה היא A Swarm of Angels, סרט הקוד הפתוח הראשון.

התקציב זעום: מיליון לירות סטרלינג ועוד תרומות של 50,000 המשתתפים שיקחו חלק בהכנת הסרט. הסכום הזה (1.3 מיליון דולר) נשמע לאנשים מן השורה כסכום עתק, אבל במונחים של תעשיית הקולנוע ההוליוודית, מיליון לא מכסים אפילו את עלות השטיחים בקרוואנים של השחקנים באתר הצילומים.

הפרוייקט, שנקרא על שם התורמים הלוקחים חלק בהפקתו ("נחיל של מלאכים"), החל במאי האחרון. בפורומים של אתר האינטרנט שלו נכתבו כבר מאות דפים, שורות ותוכניות, בתקווה שאלו יהפכו בסופו של דבר לסרט באורך מלא.

איך זה עובד?

בראש הצוות עומד ההוגה, מאט הנסון, מבקר קולנוע בריטי שערך בעבר פסטיבל סרטים עצמאיים קטן, וחובב רשת עוד מימי המודמים האנלוגיים הראשונים.

"רציתי לשדך בין הרעיונות שלי עם קהילת ה-Web 2.0 ולגרום להם לעזור לי להגשים אותם. עד היום, אף אחד לא היה פזיז מספיק כדי לקחת את העקרונות של קריאייטיב קומונז כל כך רחוק, ורציתי להפעיל את הדמיון ולעשות זאת", הסביר.

באתר הפרוייקט מוקדש דף מיוחד למעין מודעות דרושים. כרגע, למשל, דרוש קריין (צריך לעבור מבחן בד) ואדם שיצלם סרט תיעודי על מאחורי הקלעים של Swarm of Angels.

ההשתתפות בפרוייקט כרוכה בתשלום של 25 ליש"ט, שמקנות ליוצרים הרשאות לכתיבה בפורום, להשתתפות בדיונים על עריכת התסריט וכדומה. התשלומים מתווספים לאותו המיליון הראשון ועוזרים לממן את יצירת הסרט. אם תוצר של A Swarm of Angels יהיה ריווחי, המשתתפים הפעילים ביותר עשויים לקבל מענקים. עם זאת, רוב הקולנוענים החובבים לא בונים על הכסף, אלא על הזכות לקחת חלק בעשיית הסרט.

כדי לא ליצור קונפליקטים בסגנון ויקיפדיה, בהם יותר מדי טבחים מקלקלים לעיתים את התבשיל, הנסון החליט שיאפשר כניסה לפרוייקט בכמויות מוגבלות. בשלב הראשון 100 משתתפים, אחרי כן 1,000, 5,000 וכן הלאה עד ל-50,000 הנכסף. בכל אחד מהשלבים הללו יעבדו המשתתפים על שלב אחר בהפקה: פיתוח תסריט, הפקת טריילר, הפקה, פוסט-פרודקשן ועוד.

לכשיסתיימו הצילומים והעריכה, הסרט המוגמר יופץ תחת הרשיון החופשי קריאייטיב קומונז. תאריך היעד הוא שנת 2010.

Crowdsourcing

לשיטה הזו יש שם, שהגו כתבי מגזין הטכנולוגיה "וויירד" ג'ף יוז ומארק רובינסון: Crowdsourcing. כמו אאוטסורסינג, שכירת עובדים חיצוניים, רק שב-Crowdsourcing העובדים הם קהל רב של מתנדבים, שיוצרים את התוכן או ממיינים אותו. לא רק אקטיביסטים וחובבי טכנולוגיה אימצו את המונח - גם חברות מסחריות עושות שימוש ב-Crowdsourcing.

תאגיד פרוקטר אנד גמבל, למשל, שמייצר מגוון ענק של מוצרים (מדאודורנטים ועד פרינגלס), מעסיק כ-9,000 מדענים ועדיין מתמודד עם לא מעט בעיות שאף אחד מהם לא הצליח לפתור. בנסיון להתגבר על הקשיים החברה רתמה לצרכיה את כוחה של הרשת, פתחה אתר קהילתי בשם InnoCentive, והכריזה כי תשלם מענקים נדיבים ל-90,000 גולשים שיפתרו את השאלות שהועלו בו.