גם קוף יכול לפרוץ

הבוקר נהרו מיליוני אמריקנים לקלפיות על מנת להצביע בבחירות לקונגרס. בניגוד למתרחש בישראל בימי בחירות, כשמדרכות הסמוכות לבתי ספר יסודיים מעוטרות במאות עלונים ופתקי הצבעה קמוטים - בארה"ב עושים את זה דיגיטלית. 23 מדינות כבר החליפו את ריבועי העץ הטחון הלבנים במכונות הצבעה, המעוררות לא מעט מחלוקת סביבן.

כשלעצמו, המעבר לטכנולוגיות הצבעה מתקדמות אינו שנוי במחלוקת. ההצבעה האלקטרונית מול מחשב המצוייד בצג מגע חוסכת טונות של נייר (המיתרגם לכספים של משלם המיסים), היא מאפשרת בחירה קלה במגוון שפות וספירת הקולות האוטומטית מהירה הרבה יותר מזו הרגילה.

עם זאת, המימוש של הרעיון בפועל נחשב מוצלח הרבה פחות. ציבור הבוחרים במדינות אינדיאנה, אוהיו ופלורידה יעיד על כך ממקור ראשון: במדינות אלו התארך התור למכונות ההצבעה עקב מגוון תקלות והודעות שגיאה, עד שבוטל השימוש באוטומטים לטובת פתקי הצבעה מנייר.

התייאשו מהתור והלכו הביתה

במחוז מריון באוהיו, 175 מתוך 915 מכונות הצבעה שותקו לחלוטין אחרי שהמפעילים לא הצליחו לגרום להן לעבוד. במחוז לבנון בפנסילבניה האריכו את זמני פתיחת הקלפיות על מנת לפצות על העיכובים. באורנג' פארק, פלורידה, נאלצו המפקחים לעסוק בעבודת פרך של העתקת הנתונים האלקטרוניים לפתקי נייר, על מנת שניתן יהיה לספור אותם בשיטה הישנה.

בבחירות בהן אחוז ההצבעה נמוך יחסית והמירוץ צמוד במיוחד, לכל קול שמתבזבז עקב תקלה טכנית יש משקל גדול יותר. ריבוי התקלות עלול להביא לשינוי התוצאות. עיוות דמוקרטי נוסף נגרם כשבוחרים רבים נואשו מלחכות במשך שעתיים בתור על מנת להצביע, כמו בקלפיות מסויימות בדנבר, ויתרו על מילוי חובתם האזרחית והלכו הביתה.

בקסטר השימפנזה השמידה ראיות

כמחצית מהבוחרים הצביעו בשיטה הישנה, באמצעות טופס מנייר, שנסרק על ידי מערכת Optical Scan Ballot - בדומה למבחן הפסיכומטרי, בו משחירים את הריבועים של התשובות וסורק אלקטרוני עובר על הטופס. 38% נוספים הצביעו בשיטה החדשה, שנכנסה לתוקף בבחירות הקודמות, באמצעות מסופים שצויידו בצג מגע (ראו מפה), בדומה לכספומטים.

למעשה, היצרנית הבולטת של מכונות ההצבעה, Diebold, אכן מייצרת גם כספומטים. במדינות מסויימות כל הקלפיות מתבססות על המכונות שלה. החברה אחראית הן על ייצור החומרה שמשמשת את מכונות ההצבעה והן על התוכנה, המכונה GEMS. באשר לתוכנה, אף אחד לא יודע בדיוק מה מסתתר מתחת למכסה המנוע שלה - הקוד סגור. הצצה באתר של Diebold מגלה שגיאות מביכות אפילו בקוד של האתר עצמו (מה שאמנם לא משפיע על תפקוד המכונות).

כמו כל מערכת בקוד סגור, התוכנה הפכה לאתגר עבור האקרים. הפריצה אליה, כך מסתבר, קלה במיוחד. באתר חדשות הגיקים סלאשדוט נאמר, ש"צריך אינסוף קופים ואינסוף זמן כדי לכתוב מחדש את כל כתבי שייקספיר, אבל שימפנזה אחת יכולה לפרוץ למכונת הצבעה של Diebold".

לא מדובר בבדיחה. אחד ההאקרים הוכיח, באמצעות שימפנזה מאולף בשם בקסטר, איך ניתן לפרוץ את הסיסמה של השרת המרכזי המשמש את Diebold. בקסטר, אגב, אפילו מחק את קבצי ה-log של המכונה, והשמיד את הראיות המפלילות לפריצה.

החזית לשחרור אלקטרוני כינתה את המכונות של Diebold "קופסאות שחורות", ומנתה מגוון פרצות אבטחה, שהאקר ברמת תחכום כזו או אחרת יכול לנצל. האלטרנטיבה שהארגון מציע היא חקיקה שתחייב את החברה או כל יצרנית מכונות הצבעה אחרת לעבור לקוד פתוח, שכל מתכנת יוכל לעיין בו ולהצביע על הפרצות.

Voter-gate

"אף אחד לא ממש יודע איך בדיוק עובדות המכונות האלו. גם המומחים לא ואפילו לא הלקוחות המשמים של Diebold", אמרה בוורלי האריס, שחקרה את הנושא ואף חיברה ספר על הבעיות של מכונות ההצבעה. האריס מכנה את הפרשה Voter-gate, ווטרגייט של המצביעים. הספר הפך גם לסרט תעודי בשם Hacking Democracy, ששודר ברשת HBO. נסיונותיה של Diebold למנוע את שידורו לא עלו יפה.

"היום קיבלנו תזכורת שמכונות הצבעה אלקטרוניות עדיין לא מוכנות להתמודד עם נטל הדמוקרטיה", סיכמה ג'ניפר גרניק מהמרכז לחברה ואינטרנט בסטנפורד. "גם אובדן של קול אחד הוא מחיר גבוה מדי".