עולם של לינוקס

פתיח

לעובדי מרכז הכנסים מוסקוני שבסן פרנסיסקו אין מנוחה בימים אלה. רק הסתיימה לה ועידת המפתחים של אפל במקום, ובשבוע שעבר כבר התקיימה שם ועידת הלינוקס הגדולה בעולם: LinuxWorld 2006.

עשרת אלפים משתתפים ו-175 מציגים גדשו את האולמות. בין האירועים היו ביתן סלולרי של מוטורולה, הכרזות, טרקלין אירוח של המגזין Slashdot, נאומים ותחרות "פינגווין הזהב" – תחרות טריוויה מיוחדת לגיקים, שהזוכה בה אשכרה לקח הביתה פסלון פינגווין מוזהב.

יצירתיות אי אפשר להרוג

פרופסור לורנס לסיג מהפקולטה למשפטים בסטנפורד, יוצר עקרונות ה-Creative Commons ומחבר הספר "תרבות חופשית", התכבד בנאום הפתיחה של הכנס. הוא קרא למשתתפים לפתח תוכנה שתייצר "חברת קריא וכתיב" ולא רק "חברת קריא". חברת "קריא וכתיב" להגדרתו, היא חברה המבוססת על אנשים שחולקים את היצירתיות שלהם, כמו בטרנד ה-Web 2.0.

בנאומו הציג קטעי קליפים ומעיכונים (mesh-ups) של תצלומי בוש ובלייר על רקע שירי אהבה וקליפ המבוסס על אנימציית אנימה. "ה-DRM יקבע איזה עולם יהיה לנו. האם היצירתיות והשיתוף יפרחו או יבלמו", אמר.

הוא רואה בחזונו דור של אנשי בעלי יכולת הבעה חזקה ודעה עצמאית במקום צרכנים עיוורים של תרבות ופוליטיקה. הפרופסור למשפטים אף תקף את חוקי זכויות היוצרים הקיימים בטענה שהם אינם מקדמים חברה כזו: "אנחנו לא יכולים להרוג את הדחף ליצור. הילדים שלנו דורשים זאת. אנחנו רק יכולים להוציא אותו מחוץ לחוק. כיון שאיננו יכולים להפוך אותם חזרה לצרכנים פסיביים – הפכנו אותם לעבריינים".

לסיג טוען כי "משוגעי" הלינוקס הם אלה שיכולים לשנות את החקיקה בנוגע לאינטרנט. "אנשים כמוני צריכים להתחנך בידי 'משוגעים' כמוכם, שחשבו כבר ב-1995 שפלטפורמת ה-GNU (המעטפת של לינוקס) היא ברת ביצוע", סיכם הפרופסור וזכה לתשואות סוערות.

מי ראה כובע אדום?

נסיכת התערוכה הייתה ללא ספק נובל, שרכשה את הפצת הלינוקס סוזה והפכה אותה לכלי עיקרי עבור שרתים ותחנות עבודה למשתמשים כאחד. נובל הציגה את הגרסה החדשה (יחסית) שלה להפצה, Suse Linux for Entererise 10. ההפצה זוכה לתאוצה ולשבחים כהפצת לינוקס ידידותית מאוד למשתמש, המכילה חיפוש מובנה, שולחן עבודה מעוצב וחבילת OpenOffice מושלמת. 10 SLED כפי שהיא קרויה בקיצור, זכתה בפרס "המוצר הטוב ביותר בתערוכה" (Best of Show).

IBM חוללה רעידת אדמה קטנה אך מעניינת בעולם הקוד הפתוח. הענק הכחול, שכבר מ-2001 מספק תמיכה עקבית ורצינית לקהילת הקוד הפתוח עם פרוייקטים כמו Apache ו Eclipse, הודיעה כי תרחיב את יריעת הפלטפורמות לקוד פתוח. הפלטפורמה שתפותח תאפשר יצירת ישומים הניתנים לשינוי בידי המשתמשים עצמם.

הענק הכחול, שכבר אוחזת בנתח לא מבוטל משוק הקוד הפתוח, מקווה בכך להרחיב את אחיזתה אף יותר, ולהגדיל את הפער שלה על HP, שנושפת בעורפה כחברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם. HP יצאה בכנס בהכרזה משלה להרחבת התמיכה בלינוקס בכלל ובהפצת דביאן בפרט, כולל הטמעה של לינוקס לשרתי Blade ו Proliant מתוצרתה.

אוראקל, בדומה לנובל, הייתה אמורה להכריז על הפצת לינוקס משלה. אך התחזיות האלה לא התממשו. לאוראקל, כפי שהתברר, אין עניין לפתוח חזית עם שותפתה לעסקים Red Hat. ואם כבר הזכרנו כובעים אדומים, הרי שנציגי Red Hat, ההפצה הוותיקה שהפכה כמעט לשם נרדף ללינוקס, בלטו בהיעדרם מהוועידה. טים ייטון, סגן נשיא לפתרונות לארגונים, היה היחיד שנכח בסן פרנסיסקו.

ייטון ניסה להסביר ל-LinuxWatch בדיפלומטיות רבה את ההיעדרות הלא צפויה: "Red Hat מעריכה מאוד את שיתוף הפעולה שלה עם קהילת הקוד הפתוח. כחברה, מצאנו דרכים ישירות יותר לתקשר עם האנשים כמו סמינרים, ועידת Red Hat ועוד אירועים ממוקדים". במילים אחרות, Red Hat מעדיפה לתת משקל לאירועים שלה עצמה. ככל הנראה, לא נראה את נציגי הכובע האדום בתערוכות הקרובות של Linux World.

הכל עם פינגווין

מלבד מרכז תקשורת והדגמות משוכלל שכלל טלפונים ניידים מבוססי לינוקס, הכריזה מוטורולה על טלפונים נוספים שיהיו מבוססים על מערכת ההפעלה הפתוחה. על אף שהחברה לא תפסיק לייצר טלפונים המשתמשים במערכות ההפעלה Windows Mobile וסימביאן, מוטורולה בהחלט רואה את לינוקס בתור העתיד.

החברה החלה את הרומן שלה עם הפינגווין לפני כמה שנים, כאשר עיצבה טלפונים מבוססי לינוקס לשיווק בסין, שבה הממשלה מעדיפה מוצרים בעלי מערכות הפעלה פתוחות. על אף שטלפונים כאלה נפוצים בעיקר בשווקים מתפתחים בדרום מזרח אסיה, צפוייה להם פריצה לשווקים נוספים במערב.

אבי גרינגרט מחברת המחקר Current בווירג'יניה אומר כי מפעילים סלולריים רבים רוצים להטביע את חותמם בטלפונים שהם משווקים ולעצב את הממשק בהתאם לצרכיהם. לינוקס תאפשר להם לעשות את מה שמערכות כמו Windows Mobile לא מאפשרות.

טרולטק יצרנית ה-Qtopia מבוסס הלינוקס שזכה לציון לשבח, הציגה את ה-Greenphone, טלפון "פתוח" שמאפשר שינויים במכשיר על ידי המשתמש ולהפעיל אפליקציות מבוססות לינוקס בתוך המערכת. אורנג' האירופית הודיעה כי אישרה לשימוש טלפון מבוסס לינוקס בתוך הרשת שלה.

חברת לנובו הסינית, בעלת המותג המחשבים הניידים Thinkpad הפופולרי מאוד בישראל, הכריזה על דגם ה-T60 שלה שישווק עם Suse Linux Enterprise 10 מותקן מראש. אלא שב"מותקן מראש" הם מתכוונים רק עבור לקוחות גדולים. לקוחות עסקיים קטנים ופרטיים יאלצו להתקין את מערכת ההפעלה בעצמם. אחד מבכירי החברה ציין כי המחשב למעשה יגיע עם כונן קשיח ריק ודיסק התקנה.

יחד עם זאת, החברה הדגימה את מחוייבותה לפלטפורמת לינוקס בהסבת ערכת העזרים שלה למחשבים ניידים, Thinkvantage ללינוקס, ועיבוי מערך התמיכה שלה למערכת ההפעלה הפתוחה. דגם ה-T60 משווק עם מעבד אינטל Core Duo, מסך 14 או 15 אינץ' ומעבד גרפי Radeon Mobile מתוצרת ATI.

החור של האייפוד

אחד הפאנלים באירוע עסק בנקודה אולי הכי כואבת למערכת ההפעלה עם סמל הפינגווין. התמיכה הלא מושלמת שלה בהתקנים פופולריים ובראשם הדוגמא הקלאסית: האייפוד. דובר שם על הדור הבא של המשתמשים, שמעוניינים (בצדק) בתמיכה מושלמת בקול ווידאו ואינם מקבלים אותה כיום מהפצות לינוקס השונות.

אריק ריימונד, דמות בולטת בעולם הקוד הפתוח ומחברו של הספר "הקתדרלה והבזאר", שנחשב לאחד הספרים החשובים בתחום, טען שהשאלה ששמע הכי הרבה מאנשים מתחת לגיל 30 ביחס ללינוקס הייתה: "האם זה יעבוד עם האייפוד שלי?" ונאלץ להשיב בשלילה.

הפופולריות הגואה של התקנים כמו האייפוד ודומיו, למעשה מכריחה את קהילת הקוד הפתוח להתמודד עם האתגר. כיום תוכנות כמו iTunes למשל, כלל אינן קיימות בגרסאות עבור לינוקס. ריימונד אמר לכתבי Red Herring, כי "יש צורך בפשרות על מנת להשיג יכולות מולטימדיה מלאות כמו תמיכה באייפוד. כך שמשתמשים שאינם בעלי הכשרה טכנית לא יפסלו אותנו על הסף". משתתפי הפאנל הסכימו ביניהם על "חלון ההזדמנויות" הנוכחי שבבניין הכוח של לינוקס עוד טרם צאתה של ויסטה לשוק.

חברי הפאנל לא הסתכלו רק על העתיד אלא גם על העבר. הם התרפקו על זכרונות ושוחחו ביניהם על ציוני הדרך בדרכה של מערכת ההפעלה. 15 שנים חלפו מאז הגה ליינוס טורוולדס את הגרעין של Linux. נקודת המפנה הייתה ב-1998, כשחברת התוכנה אוראקל הודיעה על כוונתה לעבור לתוכנות קוד פתוח. הפאנליסטים הסכימו כי התפתחותו המואצת של האינטרנט במהלך שנות התשעים סייעה ללינוקס להתפתח כמו גם הפופולריות העולה של הדפדפן פיירפוקס ויצירתה של הפצת Red Hat, שהייתה הפצת הלינוקס המסחרית הראשונה.

פריט מבוקש: משתמשי חלונות

משתתפי הפאנל חזו כי האימוץ של לינוקס יהיה מהיר יותר במדינות מתפתחות מאשר במדינות מפותחות כמו במערב אירופה ובארצות הברית, ותולים בשווקים האלה את תקוותם לאימוץ נרחב של מערכת ההפעלה החופשית, בעיקר בגלל עלותה הזולה משמעותית. לארי אוגוסטין, יושב ראש חברת התוכנה VA אמר כי על קהילת הקוד הפתוח להקדיש תשומת לב רבה יותר לשווקים הללו.

כל המאזינים נדרשו גם להשמיע ולהפיץ את בשורת הקוד הפתוח. ג'ון "כלב משוגע" הול, המנהל של לינוקס אינטרנשיונל, טען שעל כל משתתף להביא עימו לכנס בשנה הבאה שני משתמשי חלונות. כריס דיבונה, מנהל תוכניות קוד פתוח בגוגל טען שכדי להפיץ את הבשורה צריך לשכנע אנשים להשתמש בתוכנות קוד פתוח כמו פיירפוקס ות'אנדרבירד. יש כאלה שסברו כי אנשים יבינו בסוף דרך הכיס ויפנו ללינוקס בגלל עלותה האפסית.

"שנת 2008 תהיה שנת ההכרעה" אמר אריק ריימונד, "בשנה הזו יקבע מי תהיה מערכת ההפעלה השלטת הבאה. ואנחנו לא עושים מספיק" סיכם.