במקרה של נפילת טילים

"יכול להיות שטעינו" אמר אתמול אלוף משנה יחיאל קופרשטיין, שגם אחראי במקרה על המיגון בפיקוד העורף. טעינו. קצת. פספסנו בכמה מטרים, ופתאום מסתבר שקטיושות יכולות ליפול לא רק על חיפה, אלא גם על תל-אביב וכל מה שבאמצע. אותו אמצע כולל גם את מקום מושבן של מרבית ספקיות האינטרנט והסלולר בארץ. אז מה הן עושות כדי להגן על התשתיות שלהן, כדי שכולנו, גם אלה שיושבים במקלט, נוכל להמשיך ולהתעדכן?

אלדד גלקר, מנכ"ל קבוצת צ'יף המתמחה בנושאי גיבוי והצלת נתונים במקרה אסון מסביר מהי רמת המיגון הראויה נגד טיל קטיושה לחוות שרתים או ציוד תקשורת קריטי:

"יש צורך למקם אותה באתר תת-קרקעי, עם שכבות בטון בעובי של חצי מטר לפחות. לאתרים שבסיכון, כמו אלה שבחיפה, יש צורך באתר חליפי הנמצא מחוץ לאזור הסיכון. למשל, בדרום הארץ. ככל שהמרחק בין האתרים גדול יותר כך עולה רמת השרידות. עוד עניין שיש לתת עליו את הדעת כשבוחרים את מיקום האתר החליפי, הוא הסיכון לרעידות אדמה. אחרי שבנינו אתר חליפי מוגן ובטוח מתחת לאדמה, נוסיף יכולת מיתוג אוטומטי, שתנתב את כל התקשורת מהאתר שנפגע לאתר החליפי בזמן אמת".

עניין חשוב נוסף, היא הצורה שבה בנוייה הרשת. "בחיבור טורי, בו האתר של חיפה מחובר לאתר של חדרה שמחובר לנתניה ומשם לתל-אביב, אם תיפגע מי מהתחנות – כל התחנות הבאות אחריה בקו ינותקו גם הן", הסביר גלקר. "כך, פגיעת קטיושה בחדרה תנתק גם את האתר בנתניה וגם את תל-אביב".

לדברי גלקר, למצב הזה יש פיתרון פשוט: "תארו לעצמכם שהאתר של תל-אביב מחובר גם לחיפה. כך נוצר חיבור מעגלי בו המידע זורם לשני הכיוונים. גם במקרה של נתק, המידע יגיע מקצהו השני של המעגל. חיבור שכזה מכונה חיבור טבעת ובצורת חיבור כזו, גם ניתוק של אחד האתרים, לא פוגע באתרי הגיבוי האחרים. כמובן, חשוב שהמידע בכל אתרי הגיבוי יעודכן ויסונכרן באופן תדיר, כך שאפילו אם נותר רק אתר גיבוי אחד בריא ושלם, המידע שבו יהיה העדכני ביותר".

לאור הדברים הללו, ניסינו לבדוק עד כמה חברות התקשורת הגדולות בארץ ערוכות להתקפת טילים על תשתיותיהן.

ספקיות האינטרנט

מ-SMILE אינטרנט זהב נמסר כי החברה מנהלת פעולות תחזוקה וגיבוי קבועות. כל המידע מגובה בגיבוי תת-קרקעי מוגן ונפרד כדי לשמור על שרידות המידע. האתר התת-קרקעי נמצא אמנם בפתח תקווה, מקום מושבה של הנהלת החברה, אך מדובר באתר המרוחק משמעותית מהמשרדים הראשיים.

בבזק בינלאומי, בצד מערכות גיבוי מתקדמות בשני אתרים שונים, כולל אחד תת-קרקעי, קיית גם חוות שרתים מאובטחת, הכוללת מערכות חשמל כפולות הכוללות אל פסק וגנרטורים לגיבוי, מערכות כיבוי אש המבוססות על גז וגלאי אש והצפה.

גם לחברת ברק 013 יש תשתיות תומכות בחוות השרתים המאפשרות עבודה שוטפת גם בעת פגיעה באספקה סדירה של חשמל. באולמות התקשורת קיימות מערכות מתקדמות של מיזוג וגילוי וכיבוי אש. המידע שעל השרתים בברק מגובה כל 24 שעות ועותק נוסף על גבי קלטות מופקד בכספות באתר מרוחק.

חברת קווי זהב 012 הגדילה לעשות והיא מחזיקה ארבעה אתרי גיבוי: בפתח תקווה, קיראון, ראשון לציון ותל-אביב. נתבי האינטרנט מפוזרים בין ארבעת האתרים כדי ליצור שרידות מרבית וכל ארבעת האתרים מחוברים בחיבור טבעתי.

נטוויז'ן שיושבת בחיפה, היא היחידה מבין הספקיות שממש עומדת בקו האש. נטוויז'ן מחזיקה אתר גיבוי תת-קרקעי בפתח תקווה ומסתמכת על מספר ספקי תשתית, כדי לאפשר רציפות של השירות גם במקרה שאחד מהספקים יפגע. החברה נערכה גם לאספקת תמיכה טכנית סדירה, כאשר נציגי התמיכה יושבים בחדרים ממוגנים. אריאל פיסצקי, מנהל הנדסה ואבטחת מידע בנטוויז'ן, סיפר כי לאור המצב החברה "מפיקה גיבויים בתדירות גבוהה מהרגיל".

חברות התשתית: סלולר, כבלים וטלפוניה

בחברת פלאפון בחרו לספר לנו שהם עיבו את המערכים בצפון כדי לעמוד בעומסים של הרשת, אבל לא רצו לספר מה הם עושים כדי להגן על האתרים הקריטיים של החברה. במירס סיפרו רק שהם הרשת המשמשת את כוחות הביטחון וההצלה בשעת חירום. ומה הם עושים כדי להגן על אתרי הסלולר המשרתים את לובשי המדים? לא ברור. עד מועד פירסום הכתבה לא התקבלה תגובת סלקום ואורנג.

לחברת הכבלים HOT לעומתם, יש חיים קלים יחסית. כיון שתשתית הכבלים הינה תת-קרקעית, הסיכוי שתינזק מפגיעת טיל נמוך עד מאוד. ב-HOT לא צופים כל פגיעה בשירותי הטלפון, האינטרנט או הטלוויזיה. מוקדי השידור של החברה מפוזרים במספר אתרים ברחבי הארץ, כך שגם אם אחד מהם ייפגע מטיל, ניתן יהיה להמשיך בשידור רציף.

חברת בזק החליטה להסתפק בתגובה הבאה: "בזק פועלת בכפוף להנחיות פיקוד העורף ועושה כל הנדרש על מנת לשמור על מתקניה ועל שלום עובדיה". אבל כמו שראינו, גם בפיקוד העורף לפעמים מפספסים.