נסיעת מבחן על האוריגמי

אילת. מסיבת הקוקטיל בערב הפתיחה של כנס Tech Ed 2006 שמארגנת חברת מיקרוסופט. מבט ראשון מגלה שלושת אלפים גיקים עמוסי ברושורים והלומי אלכוהול מתחככים זה בזה בין עצי דקל, ממלמלים שורות קוד ומחליפים בינהם כרטיסי ביקור בבלוטות'. עד כאן שום דבר חדש. ראית אחד, ראית את כולם. מבט נוסף מגלה שאחד הגיקים בכל זאת שונה מחבריו. הסיבה: יש לו אוריגמי.

האיש, עובד מיקרוסופט העולמית ברדמונד, הביא לארץ את המחשב הקטנטן החדש, עדיין אב טיפוס בלבד, ישירות מהחדר של חבריו בצוות הפיתוח. על ההזדמנות לקחת את הגאדג'ט שהוא אחז בגאווה לנסיעת מבחן אי אפשר היה לוותר. לא בכל יום רואים אב טיפוס של מכשיר שכבר עכשיו יש כל כך הרבה הייפ סביבו. ובצדק, הולדתה של קטגוריית מחשבים חדשה הוא לא מאורע של מה בכך.

קטן וסקסי

אז מהו בדיוק האוריגמי? נתחיל בכך שכבר לא קוראים למכשיר בשם הזה. לאחר חשיפתו הרישמית הוחלף שמו ל-UMPC (או: Ultra Mobile PC), היינו – מחשב נייד במיוחד. עד שלא תהיה לנו כבר ברירה אנחנו נתעקש להמשיך להשתמש בשם "אוריגמי", רק שבגלל שהוא הרבה יותר חמוד ומתאים.

כמו כן, כשאומרים "אוריגמי" (או UMPC) לא מתכוונים לשם של מותג ספציפי. זהו שם כללי למשפחה שלמה של מחשבים ניידים, שמה שמאפיין אותם הוא בעיקר הגודל הבינוני שלהם שנמצא בטווח בין קטגורית מחשבי ה-Tablet PC הגדולים והמסורבלים יחסית לבין מחשבי כף היד הקטנים והחלשים.

פרט מאוד מעניין נוסף הוא שמיקרוסופט, למרות שנשאה על גבה את כל עלויות הפיתוח של המכשיר החדש, בכלל לא מעוניינת לייצר אותו. הרמז היחיד שהמחשב הקטן והמעוצב שהחזקתי בידי קשור איכשהו למיקרוסופט היתה מדבקה קטנה שהוטבעה בחלקו האחורי. על היצור של החומרה עצמה אחראיות יצרניות חומרה שותפות, כמו סמסונג,HP ושאר החשודות המידיות. מיקרוסופט תסתפק במכירת מערכת ההפעלה של האוריגמי: ה-Windows XP Tablet Edition.

מכשיר לכל אחד

לקחתי את המכשיר בידיים קצת רועדות. רוב גופו הינו מסך מגע, כשמשני צידיו ממוקמים כפתורים. בפאות שלו אפשר למצוא שלל כניסות ויציאות, הכוללות בין היתר USB, חור לאוזניות, Firewire ו-WiFi. אפילו כפתור שמחליף את ה-Ctrl Alt Del אפשר היה למצוא שם, במקום נגיש, מוכן לרגעי הקריסה שכפי הנראה צפויים להגיע. מבעד למארז השקוף ירקרק, אפשר היה לראות דיסק קשיח בנפח של 40 ג'יגה, מעבד 1GHz מתוצרת VIA (הידועה במעבדים החסכוניים אך החלשים שלה) וזיכרון RAM של 256MB.

את מסך המגע ניתן לתפעל עם עט סטילוס המצורף לערכה. עם זאת, האוריגמי מעוצב כך שהוא יהיה נוח לעבודה במיוחד דווקא עם האצבעות, ישירות על גבי המסך. אומנם במקרים לא מעטים גם האצבע הקטנה יחסית שלי לא היתה מספיק דקה בשביל להצליח ללחוץ במדויק על כל פריט על המסך, אך מיקרוסופט השכילה ליצור כפתורים מיוחדים שמיועדים במיוחד לאצבעות, ועם אלו גם נקניקיות עבות יוכלו להסתדר בקלות.

מבין כל עשר האצבעות, הפעילות במיוחד הן האגודלים. בהשראת קונסולות המשחק, המכשיר בנוי כך שהאחיזה הבסיסית בו דומה לאחיזה בג'ויסטיק והאגודלים לוחצים על הכפתורים. ויש לא מעט מאלה. ואלו רק חלק מהם: כפתור המשמש כעכבר, שניים לקליק ימני ושמאלי, אחד לפתיחה מהירה של ממשק הניהול, אחד לשינוי רזולוציה והאחרון להקפצת המקלדת הווירטואלית.

הכפתור האחרון הוא לא פחות מהברקה. לאחר הלחיצה מופיעים על המסך שני חצאי מקלדת, אחד בכל פינה של המסך. על כל אחד מהם מופקד אגודל אחד ואני חייבת לומר שלאחר עשר דקות בלבד ההקלדה כבר הופכת טבעית לחלוטין. כל מי שהתנסה בכתיבה על גבי מחשב כף יד או בעזרת טלפון סלולרי ידע להעריך את הרעיון. מי שעדיין לא יהיה מרוצה יכול לחבר מקלדת רגילה או לכתוב ישירות על מסך המגע בעזרת עט הסטילוס.

מחשב Life Style

השימושים שאפשר לעשות עם האוריגמי מגוונים למדי. מכיוון שזהו מחשב לכל דבר המריץ XP, אפשר להתקין עליו את אותן התוכנות שלמדתם לאהוב על המחשב השולחני שלכם. אבל האמת היא שהאוריגמי לא ממש מסוגל להחליף לגמרי מחשב PC ולא מומלץ להשתמש בו למשימות כבדות או לעבודות משרדיות. למשל, פתחתי עליו חלון Excel שאומנם הציג לא מעט עמודות ושורות על המסך, אבל עדיין, הכל קטן מדי מכדי ממש לשמש לעבודה אמיתית.

לעומת זאת, המכשיר אידיאלי למה שנקרא שימושי . בכיף אפשר להפוך אותו לנגן מדיה, להתחבר איתו למסנג'ר, לגלוש, לקרוא ספרים, לחבר למכונית כמכשיר ניווט GPS או סתם לשחק איתו. במיקרוסופט אומרים שהם מתכוונים לתת לחברות המייצרות יד חופשית, כאשר המטרה היא שכל צרכן יוכל לבחור את האוריגמי המתאים לו.

בניגוד לכל מחשבי כף היד והסמארטפונים בעלי המסך הקטנטן, שאני אישית לא ממש מבינה איך אפשר לראות עליהם משהו, כאן יש מספיק מקום להצגה סבירה של טקסט ותמונה ולעבודה עם כמה חלונות במקביל. יחד עם זאת, הוא לא גדול מידי והוא מספיק קטן וקל בשביל להחזיק אותו ביד אחת או לסחוב אותו בתיק בלי להתעייף יותר מידי.

אם אתם גיימרים כבדים, חשוב לי להבהיר. האוריגמי לא אמור להיות מכונת משחקים ובטח שלא להתחרות ישירות בקונסולות כמו PSP. אבל בשביל גיימרים מתחילים שכמוני, שיכולים לבלות שעות מול סודוקו או ביג'ולד, הגרפיקה וזמן התגובה מרשימים בהחלט.

לא זול (בינתיים)

אשר ליכולות הווידאו, כאן המסך הרבה יותר גדול ומרשים מאשר זה של כל אותם איפודים ושאר נגני הווידאו הזערוריים שמתעקשים להוכיח שאפשר לראות את "משימה בלתי אפשרית 3" על מסך של שני אינץ'. יחד עם זאת, היה מאוד מאכזב לא למצוא במכשיר כונן DVD שבאמת היה יכול להפוך את האוריגמי לנגן וידאו נייד מושלם. במיקרוסופט אומרים שמי שמעוניין להוסיף לו יכולות DVD, מוזמן לחבר אחד ב-USB.

אשר לסוללה, לצערי המכשיר נקרע מידי לפני שיצא לי לראות מתי היא נגמרת, אבל לדברי בעליו הגאה, היא מספיקה לכשלוש-ארבע שעות. בעיני, אורך חיים זה קצר למדי וזו יכולה להיות נקודות התורפה של המכשיר, במיוחד כשאמורים לקחת אותו החוצה גם למקומות שבהם אי אפשר לחבר אותו לעמדת טעינה. אם הוא ידע לסחוב שמונה שעות, או אז אפשר יהיה לדבר על פריצת דרך משמעותית.

ועכשיו הגענו לנושא החשוב באמת – כמה התענוג הזה עולה. מסתבר שהשאלה הזו מטרידה לא רק אותי אלא גם את מיקרוסופט עצמה. מיקרוסופט כמובן מנסה להפוך את האוריגמי למוצר עממי (עד כמה שגאדג'ט כזה יכול להיחשב ממש "עממי"), ולדחוף אותו לכל בית, אבל אין לה ממש שליטה על המחיר. למשל, המחירו של דגם ה-Q1 של סמסונג, שיצא לשוק האמריקאי בשבוע שעבר, לא ממש סביר והוא עומד על 1099 דולר. השאיפה של מיקרוסופט, כך נאמר לי, היא להוריד את המחירים אל סביבות 500-600 דולרים (בדיוק כמו פלייסטיישן 3).

לסיכום – האם הייתי רוצה אחד כזה בבית? בהחלט לא הייתי מתנגדת.