הזנק
בלוג עברי חדש ילווה מקרוב את תעשיית הסטארטאפים הישראלית. הצצה ראשונה
"תעשיית האינטרנט בישראל מתעוררת לאחר תקופה ארוכה של תרדמה", כך כותבים שני יזמים ישראלים בפוסט הראשון ב- the.co.ils, בלוג שעלה השבוע לאוויר. הבלוג החדש לא רק מיועד כדי לדווח על התעוררות זו, אלא גם מתכוון לקדם אותה בפועל, כשהמודל הוא הבלוג הפופולרי Techcrunch, שכותבו מייקל ארינגטון ביקר החודש בישראל.
the.co.ils אמור להיות המוקד של סטארטפים ישראלים, הן כאלו שכבר קימים ופועלים והן כאלו שנמצאים בחיתוליהם. הן כאלו שמתרכזים בשוק המקומי בארץ וגם כאלו שמכוונים את עצמם גבוה אל השוק העולמי.
מאחורי הבלוג עומדים שניים, ירון אורנשטייין וימי גליק. אורנשטיין (31) הוא יזם אינטרנט, בעל ניסיון בפיתוח ושיווק מוצרי אינטרנט ושעובד כיום כדיקטור מוצרים בחברת TriPlay. שותפו, ימי גליק (36), הינו עיתונאי מחשבים שכותב בקפטן אינטרנט מאז 97, ויזם אינטרנט בעצמו (לראות עולמות, MyBookLib).
מה הניע אתכם להקים את הבלוג?
ירון: עד עכשיו, לא היה שום מקור ישראלי שמתבונן ברזולוציה גבוהה על שוק האינטרנט הישראלי, כזה שמבין לעומק את השוק, שסוקר את השירותים החדשים ושנותן מידע ליזמים המקומיים. מה שמתפרסם כאן בעיתונות הממוסדת אלו הן בעיקר כתבות תדמית. כמו כן, חסרה מאד גם האינטראקציה בין הגורמים השונים בתעשיה. למשל, יש הרבה סטראטאפים צעירים בארץ שבכלל לא מוכרים על ידי המשקיעים. המטרה שלנו היא לתרום לקהילה הזו ולעודד את שיתוף פעולה בתוכה.
אפשר בכלל לבצע שיתוף פעולה בתעשיה כל כך תחרותית?
ירון: בארץ רואים הכל כתחרות, אבל אין מניעה לשיתוף פעולה בין החברות. יש כאן כמה יזמים שכבר עשו את ה"אקזיטים" הגדולים שלהם, ואין סיבה שהם ישמרו לעצמם את המידע והניסיון שהם צברו. המטרה שלנו היא לדאוג לכך שכל הגורמים יעזרו ויתרמו אחד לשני מהניסיון והידע.
מה אתם הולכים לעשות בפועל בבלוג?
ימי: הדבר ראשון שאנחנו רוצים לעשות הוא לתת במה ליזמים ולמיזמים ישראלים, כדי לאפשר להם להגיע למשקיעים, לשיתופי פעולה ולמשתמשים פוטנציאליים. הדבר השני הוא לספק אינפורמציה על מה שקורה בשוק האינטרנט העולמי והישראלי, שיכולה לעזור לאותם משקיעים יזמים, אם זה מידע כמו טכנולוגיות חדשות, טרנדים או רכישות, בתקווה שבאמצעות המידע הזה כל מי שעובד בסצנה יוכל לכוון את עצמו נכון יותר.
איך התגובות בינתיים?
ימי: כבר נרשמו לבלוג מרבית המשקיעים הגדולים בארץ. קיבלנו גם תגובות של אנשים בתעשיה שרוצים לתרום לבלוג ולהעלות לדיון נושאים שבוערים להם. בעקבות התגובות, אנחנו מתכוונים להעלות מידי פעם כתבות של אנשים מהתעשיה, בין אם אלו יזמים, משקיעים או עיתונאים ועורכים. למשל פנה אלינו עורך לשעבר בדה-מארקר, שהיה רוצה לכתוב ולתרום לנו לבלוג.
תעבירו אותם עריכה?
ימי: בהחלט תהיה "וועדת קבלה". הדבר האחרון שאנחנו רוצים, הוא שהבלוג יהפוך למועדון חברים, שבו החברים שלנו יכתבו בו מה שהם רוצים. נשמח לקבל כותבים חיצוניים בעלי יכולות כתיבה, אבל בתנאי שיכתבו ברוח האתר.
רוח האתר היא בהכרח Web 2.0?
ימי: הרוח שלנו היא בראש ובראשונה דוט-קומית ואנחנו מתכוונים לכתוב על חברות שהן דוט-קומיות בתפיסתן. Web 2.0 זו הטכנולוגיה החמה ביותר בשוק, אבל זה לא אומר שאנחנו במהותנו בלוג Web 2.0 ושנדחה סטראטאפים שהם אינם כאלו.
למה הבלוג הוא בעברית ולא באנגלית, כך שגם משקיעים מחו"ל יוכלו לקרוא על מה שהולך בארץ?
ירון: לאט לאט, לא צריך לכבוש את הכל ביום אחד. השלב הראשון הוא לפנות פנימה לשוק המקומי. אבל בהחלט יש לנו גם כוונות לצאת עם גרסה אנגלית לבלוג. כבר עכשיו אנחנו מנהלים שיחות עם גורמים בחו"ל סביב שיתופי פעולה.
ימי: סיבה נוספת שאנחנו מעדיפים בשלב ראשון לכתוב בעברית, חוץ מזה שפשוט נוח יותר לקרוא בעברית, היא שאנחנו מאמינים שרק ככה נוכל לבצע אינטגרציה עם התקשורת הכתובה בארץ. הכתיבה בעברית היא הדרך היחידה שיצטטו אותנו. אם נכתוב רק באנגלית, העיניים שלנו יופנו למשקיעים ולסטראטאפים בחו"ל שעשויים להתעניין בשיתופי פעולה עם הישראלים. זו מטרה חשובה, אבל מטרת משנה.
ימי, בבלוג הזה אתה יותר עיתונאי או יותר בלוגר?
ימי: אני מוצא את המקום שלי היכנשהו על המנעד בין בלוגר לבין עיתונאי. כעיתונאי בהארץ ובדה-מרקר אני לא יכול לבטא את דעתי האישית על חברות ושירותים. אני שם על תקן מדווח, שצריך לנסות ולהציג בצורה אוביקטיבית את היתרונות והחסרונות של כל שירות. בבלוג, לעומת זאת, אנחנו לא מהאו"ם, יש לנו אג'נדה ואנחנו יכולים להביע את הדעות שלנו. יחד עם זאת אני שומר על סטנדרטים ואמות מידה עיתונאיות.
ושאלה אחרונה לסיום – כל ההתלהבות החוזרת הזו מסטרטאפים, האם אתם לא חוששים שהיא פשוט תתגלה כבועה שניה?
ירון: אני לא חושב שאנחנו בבועה שניה. הרבה השתנה מאז ימי הבועה ההיא. המודלים הכלכליים יציבים ומוכחים וכלי הפיתוח מאד השתפרו והם מאפשרים לפתח אפליקציות בצורה זולה ומהירה הרבה יותר. אם פעם היה צריך להשקיע 3 מיליון דולר ולגייס צוות עצום של אנשים, היום כלי הפיתוח החדשים, כמו כלי API פתוחים וקוד פתוח, מאפשרים גם לשני חברה צעירים להקים בזמן קצר מיזמים חדשים. היום ההוצאות הרבה יותר נמוכות וחוזרים לעבוד מהגארז'ים. היזמים לוקחים פסק זמן קצר מהעבודה או עובדים על המיזם רק בלילות. וכשההשקעה מינימלית, אז גם לא נוצרת איזו בועה שעלולה להתפוצץ.