לא מ-פ-ח-ד-ים

היום התקיים היום הלאומי לאינטרנט בטוח, זו השנה השניה ברציפות. מטרתו של יום זה היא כדברי המארגנים "להעלות את המודעות האישית והציבורית לגלישה בטוחה ברשת, תוך לימוד הסכנות ודרכי המנע המסייעים בהתמודדות עמן".

מאחורי הארוע עומדים מספר ארגונים ובינהם משרד החינוך, המשטרה וחברות מסחריות כמו מיקרוסופט. היום צוין במספר מוקדים בארץ, בהם מורים ושוטרים העבירו לתלמידים שיעורי הסברה וסדנאות אודות סכנות האינטרנט. בסך הכל, לדברי המארגנים, למדו במסגרת הארוע כחצי מיליון תלמידים.

בנוסף, התקיימה מסיבת עיתונאים מתוקשרת, בה לקחו חלק בכירים בגופים המארגנים, כמו שר החינוך מאיר שטרית, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל דני ימין, נשיא מיקרוסופט-אירופה ניל הולווי ומנכ"לית משרד החינוך, אמירה חיים.

מאד מפתה, ככתבת מחשבים, לבקר את ארועי היום הזה ולהתיחס ל"חגיגת האינטרנט הבטוח" הזו בציניות. אפשר למשל לטעון נגד שיתוף הפעולה בין משרד החינוך לבין מיקרוסופט, שנהנית ממכירת חבילות מוצרים לבתי ספר וזוכה לדור חדש של לקוחות עתידיים שמורגל לתוכנות שלה. אפשר להזכיר שחברות אינטרנט ותוכנה מנצלות את הארועים כדי לשווק את חבילות אבטחת המידע שלהן. אפשר גם ללעוג למאיר שטרית, שר החינוך החדש, שלא ממש הצליח להרשים בידע שלו בנושאי מחשבים, כשקרא ל- Google בשם "גוגול".

כל טענות אלו נכונות. מסחריות, טרחנות, צדקנות ובורות אלו דברים שמאד צפוי לקבל כשמדובר בגופים כמו משרד החינוך, המשטרה וחברות כמו מיקרוסופט. השאלה היא מהי השורה התחתונה - מהו המסר שמקבלים הילדים, אלו שעבורם מתקיים כל הפסטיבל הזה?

האם המסר המתקבל הוא מסר טכנופובי, מנותק מהמציאות אותה הם מכירים? האם השורה התחתונה היא ש"אינטרנט זה פויה"? או שזהו מסר שקול, שיכול להועיל להם בעת הגלישה באינטרנט ולא לאבד את הרלוונטיות לחיים שלהם.

כדי להתרשם מהמסרים המועברים ב"יום האינטרנט הבטוח", אפשר לבדוק את המשחק שהופק במיוחד ליום הזה, או להתבונן במצגת המעניינת שהוכנה לחינוך המיוחד וכתובה בשפת הסימנים.

המסרים הבולטים במצגות אלו שמועברות לתלמידים הם בעיקר מסרים בסגנון מה לא לעשות: לא להשאיר פרטים אישיים באתרים, לא לפתוח מכתבים מאנשים לא מוכרים, לא לבצע שיחות צ'ט במצלמה עם אנשים זרים ולא לשכוח שמאחורי כל "דולפין" בים יכול להיות גם "כריש טורף".

מה שפחות מודגש הוא מה מותר לעשות. התלמידים לא ממש יודעים מתי זה בסדר בכל זאת לתת פרטים אישיים ברשת. הם אומנם שמעו בכיתה על פיירוול, אבל לא ממש למדו איך מתקינים אחד כזה במחשב. והם למדו "לא לדבר עם זרים ברשת" אבל לא ממש יודעים איך לשלב את המסר הזה עם האופי של כל צ'אט, בו כמעט כל אחד הוא "זר".

יחד עם זאת, חשוב לציין שלא היו באירועים שלילה מוחלטת של האינטרנט. הסיסמה של ארועי היום היא "עולם האינטרנט נפלא, אך יש לגלוש בו בבטחה" ובאמת אין התעלמות מהחלק הראשון של המשפט. מורים, שלרוב מתיחסים למחשב ולאינטרנט רק ככלי חינוכי באמצעותו אפשר לגלוש באנציקלופדיות, פתאום דיברו היום על נושאים כמו ICQ. פתאום הם מכירים בחשיבות של צ'אטים ומסנג'רים בחיים של התלמידים שלהם. בזכות "יום האינטרנט הבטוח", פתאום יש התיחסות מכובדת ולא מזלזלת מצד מערכת החינוך למה שהילדים עושים עם המחשב בבית, גם כשהם לא מכינים שיעורי בית.