קידוד

כללי

תהליך הקידוד הינו תהליך שבו אנחנו ממירים קובץ השמור בצורה בלתי דחוסה לקובץ דחוס, ולהפך. רכיב התוכנה האחראי עם פעולת הקידוד נקרא מקודד (Codec). כשמדובר בקבצי קול וקבצי וידאו, אנחנו זקוקים למקודדים כדי שניהיה מסוגלים להאזין או לצפות בתוכן השמור בקבצים. אנחנו גם זקוקים למקודדים כשנרצה להמיר קובץ גדול שיש ברשותנו (למשל סרט ב-DVD או שיר השמור על גבי תקליטור) לקובץ קטן וקל משקל יותר.

חשיבות המקודדים

מקודד מתפקד כמו מילון או מפתח הצפנה. רק באמצעות המקודד המתאים נוכל לקרוא את הקבצים הדחוסים. משתפי קבצים רבים נתקלים בבעיות קידוד כשהם מנסים לצפות בסרטים שהורידו ללא המקודד המתאים. התוצאה: במקרה הטוב התמונה נראית מעוותת וחסרת קול. במקרה הפחות טוב, פשוט לא ניתן לפתוח ולצפות בתוכן השמור בקובץ.

שני החלקים של המקודד

בתהליך הקידוד שותפים שני צדדים: הצד המוסר והצד המקבל. השם האנגלי של המקודד, Codec, מורכב משני השמות של הרכיבים האחראים על פעולות אלו.

האותיות "Co" מגיעות מהמילה Coder. זהו המצפין, או הרכיב שאחראי לקחת את הקובץ המקורי הגדול ולדחוס אותו אל תוך קובץ קטן יותר, על פי החוקים הספציפים של אותו מקודד. אנחנו משתמשים ברכיב זה כשאנחנו רוצים להמיר קובץ גדול של קול או וידאו לקובץ קל משקל יותר, בין אם לשימוש שלנו או לשימושו של מישהו אחר. לפעמים קוראים לחלק זה גם Compressor, היינו "דוחס".

האותיות "Dec" מגיעות משמו של הרכיב השני במקודד, הוא ה- Decoder. רכיב זה אחראי לקריאה ולהבנה של הקובץ הדחוס. בלעדי רכיב זה, לא נוכל לצפות או להאזין לקבצים שקיבלנו. לפעמים קוראים לחלק זה גם Decompressor, היינו "פותח הדחיסה".

סוגים של קידודים

בעולם קיים מספר רב מאד של מקודדים, המתחלקים לשני סוגים של קידודים.

הסוג הראשון הוא של קידודים בהם הדחיסה נעשית תוך כדי איבוד מידע. באנגלית מכנים את המקודדים מסוג זה Lossy Codecs. משתמשים בסוג קידוד כזה כשמוכנים לאבד כמות מסוימת של מידע, בכדי לקבל קובץ קטן יותר. ההנחה העומדת בבסיס השימוש בקידוד כזה היא שהחושים האנושים לפעמים לא מסוגלים להבחין בהבדל בין תמונה או קול בגירסתם המקורית והמלאה לבין תמונה או קול שסוננו מהם חלקים מסוימים מהמידע. מקודד ה-MP3, המוקדד הנפוץ ביותר למוסיקה, הוא דוגמה טובה של Lossy Codec.

שיטת הקידוד השניה היא שיטה שבה תוך כדי תהליך הדחיסה של הקובץ, לא הולך שום מידע לאיבוד. מקודדים המתשמשים בשיטה זו נקראים Lossless Codecs. משתמשים בקידוד כזה במקרים שלא מוכנים להתפשר על איכות הקובץ או כשכל פיסת מידע בקובץ היא קריטית ולא ניתן לוותר עליה.

מקודדים המשתמשים בשיטה זו מבוססים על אלגוריתמים מתמטיים שמסוגלים לייעל את שיטת הכתיבה של קובץ דיגיטלי תוך שימור המידע. למשל, אם יש לנו תמונה ובה רצף של 20 נקודות אדומות, במקום לכתוב 20 פעמים את הסימן המציין נקודה אדומה, אנחנו יכולים פשוט לכתוב "אדום20". הצד הקורא כבר ידע להבין את שיטת הדחיסה שלנו ולתרגם אותה לתמונה הזהה לחלוטין למקור.

מקודדים מהסוג הזה נפוצים פחות, משום שכושר הכיווץ שלהם נמוך בהרבה מגרסת ה-Lossy Codecs. מקודד Lossless Codec נפוץ (וחינמי) לווידאו הוא FLAC.

חבילות מקודדים

עם הזמן גילו משתפי הקבצים שהם זקוקים לעוד ועוד קודקים. בכדי לחסוך את התהליך המייגע של איתור והתקנה פרטנית של כל אחד מהם, החליטו המשתפים לאגד את הנפוצים ביותר ב"חבילות" (Packs). התקנת חבילה אחת שכזו תאפשר למשתמש להאזין ולצפות ברוב פורמטי הדחיסה הידועים.

החבילות הפופולריות ביותר הן Mega Codec pack ו-Nimo Codec Pack.