MP3
מה הסוד מאחורי הגודל הזעיר של קבצי ה-MP3?
כללי
MP3 הפכה בשנים האחרונות למילה נרדפת לקבצי מוסיקה דחוסים. למעשה, MP3 הוא שמו של פורמט דחיסה ספציפי מבין הקיימים, שאמנם הוא פופולרי במיוחד, אך עדיין רק אחד מיני רבים.
אם היינו מעתיקים יצירה מ-CD ישרות לדיסק הקשיח, היה מתקבל קובץ בעל נפח גדול ביותר. לשם כך קיימים פורמטי הדחיסה, ש-MP3 הוא כאמור אחד מהם, שמקטינים את הקובץ בעשרות מונים. לפיכך, פורמט ה-MP3 מתאים במיוחד להעברת קבצי מוסיקה באינטרנט, משום שהוא מקטין אותם לגודל שמאפשר שליחה. יחד עם זאת, איכות הקול של ה-MP3 לא פחותה בהרבה מהקובץ המקורי.
היסטוריה
בצאת התקליטור (CD) לשוק, העולם התפעל מאיכות הקול המצוינת שלו. אמנם היו כאלו שהביעו ספק האם מוזיקה השמורה בצורה של ביטים ממוחשבים ולא בצורה אנלוגית, יכולה להישמע טוב כמו התקליט הישן והטוב. אבל העושר הצלילי, שנבע מכמות המידע העצומה ששמורה בכל קובץ, הוכיח כי מוזיקה דיגיטלית יכולה להישמע מצויין.
לאחר שדעכה ההתפעלות, התחילו לצוץ הבעיות שישנן בשימוש בתקליטורים. גודלו של קובץ של שיר השמור בתקליטור הוא עצום: דקה של מוזיקה תופסת לא פחות מ- 10 מגהבייט. כשמדובר על אלבום שמכיל 80 דקות, נפח המידע מגיע ל-800 מגהבייט.
נפח עצום זה מקשה ביותר בעבודה עם הקובץ. למשל, לא ניתן ממש לשמור שירים על גבי הדיסק הקשיח במחשב, משום שמהר מאד הוא יתמלא. בנוסף, לא ניתן להעביר את הקובץ הכבד ברשת, במיוחד אם נזכרים שבשנות התשעים, תקופת העלייה של ה-MP3, חיבור האינטרנט היה לרוב איטי ביותר.
במקביל, היו כאלו שהכירו בעובדה שרק מבינים אמיתיים במוסיקה יכולים להבחין בכל העושר הקולי שתקליטור יכול להציע. עבור מרבית בני האנוש, מוסיקה באיכות גבוהה כזו, משולה להגשת ארוחת גורמה למישהו שאין לו כלל בלוטות טעם. הם פשוט לא שמים לב להבדל.
ממציאי ה- MP3 עשו מהפכה. הם הצליחו לכווץ את הקובץ לכעשירית מגודלו המקורי, תוך שמירה על איכות צליל טובה למדי. מעתה ניתן לדחוס 200 שירים לתוך דיסק אחד במקום כ-20. וחשוב מכך: ניתן להעביר שיר באינטרנט תוך דקות ספורות ולא צריך להמתין כשעתיים.
הפופולריות של ה-MP3 החלה לנסוק עם פיתוח תוכנת Winamp, שאפשרה להאזין לקבצי MP3 באמצעות המחשב האישי. אולם את התנופה הגדולה ביותר קיבל הפורמט עם עלית רשת שיתוף הקבצים נאפסטר.
החיבור בין גודל קובץ קטן יחסית יחד עם תשתית המאפשרת החלפה מאסיבית של קבצים בין המשתמשים , הפך להצלחה מסחררת. נאפסטר ורשתות החלפת הקבצים האחרות שינו רבות את הדרך שבה חובבי מוסיקה רבים משיגים מוסיקה ונחשפים למוסיקה חדשה. אולם, למרות הדברים הטובים הרבים שה- MP3 ורשתות החלפת הקבצים עשו למוסיקה, יש כאלו שיגידו שמדובר בשינוי מעציב. לדעתם, הפכנו מחברה ששמה דגש על איכות לחברה ששמה דגש על הכמות. פחות מתענגים על העושר הקולי שהמוסיקה יכולה להציע ויותר עסוקים בלנסות לרדוף אחר יותר ויותר שירים.
איך עובד MP3?
ההמרה של קובץ מוסיקה לא מכווץ (כמו קובץ CDA שבו עושים שימוש בתקליטורים או קובץ WAV) לקובץ MP3, מורכבת משני תהליכים.
השלב הראשון כולל סינון החוצה של כל הצלילים שהם זניחים מידי ושניתן להסתדר בלעדיים. אלגוריתם הסינון מתחשב ברמת הרגישות של האוזן האנושית ךקולות וצלילים. למשל, יש צלילים מסוימים שהאוזן האנושית לא יכולה לשמוע. ישנם גם צלילים שהאוזן יכולה לשמוע, אולם פחות טוב מצלילים אחרים. כמו כן, אם שני צלילים מושמעים במקביל, אנחנו שומעים בעיקר את החזק מבינהם. כשלוקחים את כל התכונות האלו בחשבון, אפשר לסלק מקובץ המוזיקה מידע מיותר רב. התהליך השני כולל כיווץ הקובץ בצורה שאינה כרוכה באובדן מידע.
קצבים שונים
לא כל קבצי ה-MP3 נשמעים אותו הדבר, היות וניתן לכווץ אותם בקצב ביטים (Bitrate) שונה. למשל, קבצים בקצב 128kbit/s נחשבים לבעלי איכות נמוכה למדי. קבצים בקצב של 192kbs אומנם לא נשמעים כמו המקור, אולם האיכות שלהם מרשימה. בקבצים בקצב של 320kbit/s כבר כמעט לא ניתן להבחין בהבדל בבחינה אל מול העותק המקורי.