iTunes

השם iTunes מייצג שני דברים נפרדים: המשמעות הראשונה של השם היא תוכנה, המיועדת להצגה ולהשמעה של קבצי וידאו ומוזיקה. המשמעות השנייה היא חנות מדיה מקוונת, שבאמצעותה אפשר לקנות מוזיקה וקטעי וידאו.

הקשר בין התוכנה iTunes לבין חנות המוזיקה הנושאת את אותו השם הדוק ביותר. ראשית, שתיהן שייכות לחברת המחשבים אפל. שנית, הדרך היחידה לקנות שירים בחנות המוזיקה היא בעזרת התוכנה.

תוכנת iTunes

כמו נגן ה- Media Player של מיקרוסופט ותוכנת WinAmp הפופולרית, גם iTunes היא בראש ובראשונה תוכנה המאפשרת לנגן ולארגן קבצים של מוזיקה ווידאו. התוכנה מאפשרת למאזינים ליצור ספריות מוזיקה, לארגן רשימות השמעה, לדרג שירים על פי האיכות שלהם ולמיין ולאתר בקלות שירים על פי המאפיינים שלהם.

במקור, תוכנת iTunes היתה מיועדת למשתמשי מקינטוש בלבד, שעד היום מקבלים אותה יחד עם מערכת ההפעלה של המחשב. בהמשך החליטה חברת אפל שלא לשמור עליה כתוכנה אקסקלוסיבית למשתמשי מקינטוש בלבד ולהציע אותה גם למשתמשי מחשבי ה-PC המפעילים את חלונות, המהווים כידוע את מרבית משתמשי המחשבים בעולם. התוכנה מוצעת להורדה בחינם באתר החברה.

עם העלייה המטאורית של נגן המוזיקה iPod, גאתה גם הפופולריות של תוכנת iTunes. ה- iTunes היא הדרך הרשמית היחידה שבאמצעותה ניתן לסנכרן את ה-iPod ולהעביר אליו שירים מהמחשב. עם הזמן נוצרו מספר דרכים לא רשמיות נוספות.

פיצ'רים

סנכרון iPod – לאחר חיבור נגן iPod למחשב מתבצע סנכרון בין רשימת השירים הנמצאת ב- iTunes עם השירים הנמצאים על גבי הנגן. כל שיר חדש שהתווסף לספרית המוזיקה ב- iTunes, מועתק אוטומטית גם ל- iPod. כל שיר שנמחק מתוך הספרייה במחשב, נמחק גם מה- iPod. יחד עם זאת, לא ניתן להעביר באמצעות ה- iTunes שירים לכיוון השני, היינו מה-iPod למחשב. זאת בכדי למנוע מצב בו משמש הנגן להפצת שירים באופן פיראטי.

תמיכה בפודקאסטים - עם עליית הפופולריות של הפודקאסטים (תחנות רדיו אינטרנט מבוססות MP3), הוסיפה אפל ל-iTunes פיצ'ר המאפשר להירשם אליהם ישירות דרך התוכנה. לכל פודקאסט ניתן לעשות "מנוי", שיגרום לכך שכל פרק חדש שעולה לרשת, ירד באופן אוטומטי למחשב המאזין.

תמיכה בווידאו – iTunes התחילה כנגן מוזיקה בלבד. אולם בהמשך הוסיפה אפל לתוכנה גם תמיכה בקבצי וידאו. מכאן התקדמה התוכנה לתמיכה בווידאוקאסטים: אם פודקאסטים הם קבצי קול שמועברים ברשת ומהווים מעין "תוכנית רדיו", הרי שהווידאוקאסטים הם קבצי וידאו המועברים ברשת ומהווים מעין "תוכנית טלוויזיה אישית".

פיצ'רים נוספים:

תמיכה במגוון פורמטים, כדוגמת MP3, WMV, MOV, AAC
יצירת רשימות השמעה, להאזנה מסודרת או רנדומאלית
הקלטת מוזיקה מתוך דיסקים
תמיכה במספר נגן מוזיקה אחרים, פרט ל- iPod
ויזואליזציה – גראפיקה המוצגת במקביל להשמעת המוזיקה

חנות iTunes

אפל השיקה את חנות המוזיקה המקוונת iTunes באפריל 2003. אומנם זו לא היתה הפעם הראשונה שניתן היה לקנות בצורה חוקית מוזיקה ברשת, אולם iTunes היתה החנות הראשונה שבאמת הצליחה. הצלחת חנות iTunes הפתיעה מומחים רבים - הם לא האמינו שיהיו כאלו שיהיו מוכנים לשלם כסף תמורת הורדה של מוזיקה ברשת, כאשר רשתות שיתוף הקבצים מציעות מבחר לא רע בכלל ללא שום תשלום.

למרות היותה מקוונת, חנות iTunes לא זמינה מכל מקום בעולם, אלא רק ממדינות שיש בהן סניפים של החנות. גולשים מישראל, למשל, לא יכולים לקנות באמצעותה מוזיקה. המקסימום, נכון לעכשיו, שישראלים יכולים לעשות עם חנות iTunes, הוא לקרוא ביקורות ולהוריד פודקאסטים, שהורדתם אינה כרוכה בתשלום.

99 סנט לשיר

מאגר החנות כולל מאות אלפי שירים, השייכים לחברות המוזיקה הגדולות ( EMI,Universal, Warner Bros ו- Sony BMG) וכן לכמה מאות של חברות מוזיקה קטנות ומפיצים עצמאיים. כמו כן, החנות מציעה למכירה מספר ספרים דיגיטלים. באוקטובר 2005, עם חשיפת המודל החדש של ה-iPod המסוגל גם להציג וידאו, חנות iTunes התחילה למכור גם קטעי וידאו, כדוגמת וידאוקליפים, סרטי אנימציה ותוכניות טלוויזיה.

האסטרטגיה של אפל היא לשמור על תמחור קבוע של השירים והסרטונים: כל שיר נמכר תמורת 99 סנט, אלבום שלם נמכר לרוב תמורת 9.99 דולר וכל קטע וידאו, בין אם זהו קליפ או פרק בסדרת דרמה, עולה 1.99 דולר. באופן זה, מאמין מנכ"ל החברה, סטיב ג'ובס, הקונים לא מתבלבלים. יחד עם זאת, חברות המוזיקה הגדולות לוחצות באופן קבוע על אפל לשנות את שיטת התמחור כך ששירים חדשים ופופולרים יעלו יותר משירים ישנים.

הגנה מפני העתקה

כדי להגן על הקבצים מפני העתקה חופשית, אפל משתמשת בפורמט קבצים שהיא פיתחה הנקרא AAC. קבצים בפורמט זה מכילים, פרט לקובץ המוזיקה עצמו, גם מידע נוסף המיועד לפקח על השימוש בקובץ (טכנולוגיית DRM).

בניגוד לחנויות מוזיקה אחרות, מהרגע ששיר נקנה, אין לו תאריך תפוגה והבעלות על הקובץ נשארת תמיד בידי הקונה. יחד עם זאת, קיימת הגבלה על מספר הדיסקים שניתן לצרוב עם אותה רשימת השמעה של שירים קנויים. כמו כן, קיימת הגבלה על מספר המחשבים שניתן להאזין באמצעותם לאותו קובץ במהלך 24 שעות. לא קיימת הגבלה על מספר מכשירי ה- iPod אליהם ניתן להעביר את השירים שנקנו ב- iTunes.

ביקורת

אפל זוכה לביקורת רבה על השילוב ההדוק של iTunes עם נגן iPod, הן מצד לקוחות והן מצד חברות מתחרות. הטענה הראשונה היא נגד כך שניתן להאזין למוזיקה שנקנית ב- iTunes רק באמצעות נגני iPod. המשמעות היא שמי שמעוניין לקנות מוזיקה ב- iTunes, יהיה חייב לרכוש לעצמו גם iPod, אם הוא רוצה להאזין להם באמצעות נגן מוזיקה נייד.

הטענה השניה היא על כך שחנויות מוזיקה אחרות לא יכולות למכור מוזיקה המוגנת בטכנולוגיה המפקחת על השימוש בקבצים (טכנולגית DRM) למשתמשי iPod. הסיבה לכך היא שאומנם יש בנמצא מספר טכנולוגיות DRM, כמו למשל זו של מיקרוסופט, אולם נגן ה- iPod לא יודע לקרוא אותן. במקביל, אפל לא מוכנה לתת לחברות אחרות רישיון להשתמש בפורמט AAC אותו ה- iPod דווקא כן מבין.

התוצאה של כך היא יצירת "חתונה קתולית" בין ה- iTunes ל-iPod, שאמנם אפל מרוויחה ממנה לא מעט, אך גם מעוררת ביקורת מכיוונים רבים.