iPod

כללי

המונח iPod מייצג סדרה של נגני מוזיקה ניידים של חברת אפל. ייחודו הוא בממשק ניווט נוח, בנפח זכרון מרשים ובעיצוב שרבים נוהגים לכנותו "סקסי."

הדור הראשון של הנגן יצא לשוק בשנת 2001 ומאז ועד לרגע כתיבת שורות אלו, הספיקו לעבור עוד ארבעה דורות. כיום אנחנו נמצאים בדור החמישי. סדרת נגני iPod כוללת כמה מודלים: מרביתם מבוססים על זיכרון דיסק קשיח, אולם קיימים גם מספר מודלים המבוססים על זכרון פלאש.

ה- iPod הופך ללהיט

הנגן הומצא על ידי טוני פאדל, ממציא עצמאי. לאחר מספר נסיונות כושלים בהם הוא ניסה למצוא חברה אשר תשקיע בהמצאתו, הצליח פאדל לשכנע את אפל להשקיע בפיתוח, ייצור ושיווק ההמצאה.

החלטה זו, כך מוכיחה ההיסטוריה, השתלמה יפה מאד לאפל. במהרה, לאחר ה-23 באוקטובר 2001, התאריך בו יצא הוצא הנגן למכירה בפעם הראשונה, הצליח ה- iPod להפוך לנגן המוזיקה הנייד הפופולרי בעולם. כמובן שלא היה זה רק טיבו של המוצר אשר גרם לכך, אלא גם מערכת השיווק, הפירסום ויחסי הציבור המשומנת עד מאד של אפל.

כיום, מאיים ה- iPod לגזול ממחשב המקינטוש את מעמד מוצר הדגל של חברת אפל. פרשנים רבים מסבירים כי זהו ה-iPod אשר אחראי לעליית קרנה של אפל בתקופה האחרונה, עלייה אשר מתבטאת הן בטיפוס ערך המניות של החברה בנאסד"ק והן בתוצאות מחמיאות בסקרי מודעות למותגים.

על אף שקיימים כיום בשוק נגני מוזיקה ניידים טובים של חברות אחרות, אף אחד מהם לא הצליח עד כה לסחוף אחריו כל כך הרבה התלהבות והערצה, להפוך למודל לחיקוי, ולייצג תופעה תרבותית, כמו ה-iPod.

מבחר דגמים

מאז 2001, אפל הספיקה לייצר מספר רב למדי של דגמים השייכים למשפחת נגני ה-iPod ולעדכן דגמים קיימים. נכון לרגע כתיבת שורות אלו, ה-iPod הקלאסי נמצא כבר בגילגולו החמישי. החידוש העיקרי בדור החמישי של הנגן, הוא בהוספת היכולת הציג קבצי וידאו. נגן דור חמישי זה, המכונה לפעמים "iPod Video", מסוגל להציג על גבי מסך המכשיר בגודל 2.5 אינץ, תמונות וסרטוני וידאו באיכות מרשימה למדי. נפח הדיסק במכשיר: בין 30GB ל-60GB.

באמצעות המכשיר ניתן לצפות באלבומי תמונות ובסרטוני וידאו ביתיים וגם בסרטים שהורדו מהרשת. כמו כן, חנות iTunes של אפל מעמידה למכירה קטעי וידאו שונים המותאמים ל-iPod, כדוגמת וידאוקליפים, סרטוני אנימציה ופרקים של סדרות טלוויזיה. האחרונות מוצעות למכירה יום לאחר שהן משודרות בטלוויזיה. חנות זו אינה פתוחה לגולשים מישראל.

אנליסטים רבים מעריכים כי שילוב התמיכה בוידאו בדגם הסטנדרטי של ה-iPod, יביא להאצת כל תעשיית הווידאו במכשירים ניידים.

מודל ה- iPod Shuffle יצא לראשונה בינואר 2005. בניגוד לאחיו הגדול, הזיכרון של ה-Shuffle אינו נמצא על גבי דיסק קשיח, אלא על גבי זכרון פלאש. זהו נגן זעיר ביותר, השוקל בסך הכל 22 גרם, אך גם נפח הזיכרון שלו לא גדול במיוחד. הזיכרון המקסימלי, נכון לעכשיו, שיש ל- Shuffleהינו 1GB. תכונה נוספת המאפיינת את ה- Shuffleהוא היעדר מסך. לא ניתן לבחור את השיר שמתנגן ובחירת השירים נעשית בצורה רנדומאלית.

iPod Nano – מודל מוקטן של ה- iPod הקלאסי, אולם הוא אינו מבוסס דיסק קשיח אלא זכרון פלאש. אפל הציגה את המודל הזה לראשונה בספטמבר 2005. נכון לעכשיו, הוא זמין בשתי גרסאות: 2GB ו- 4GB.

iPod Mini – אפל הציגה דגם זה בינואר 2004 אולם לאחר יציאתו של ה- Nano, היא הפסיקה את שיווקו. היה זה דגם מבוסס דיסק קשיח, שמסוגל להכיל עד 6GB של מדיה. אחת התכונות המאפיינות אותו ביותר הייתה הצבעוניות שלו. בעוד שה-iPod הקלאסי הוצע בלבן בלבד, ה-Mini הוצג בארבעה צבעים שונים ובכך משך סוגי קהל מגוונים.

iPod Photo – אפל חשפה את המודל הזה לראשונה באוקטובר 2004. החידוש שלו היה מסכו הצבעוני, שאיפשר להשתמש במכשיר לא רק כנגן מוזיקה אלא גם כמכשיר שניתן להציג על גביו תמונות דיגיטליות. עם יציאת הדור החמישי של הדגם הקלאסי של ה-iPod, שהכיל גם וידאו ותמונות, ה-iPod Photo חדל להיות רלוונטי ואפל הפסיקה את שיווקו.