מחקר: גיימרים נכנסים לדיכאון

חוקרים באוניברסיטה אוסטרלית טוענים כי לגיימרים כבדים יש נטייה מוגברת לדיכאון, לחץ וחרדה

נער מדוכא נשען על היד
נער מדוכא נשען על היד | צילום: אימג' בנק / Getty Images

דניאל לוטון, חוקר באוניברסיטת ויקטוריה האוסטרלית, החליט לערוך מחקר הבוחן את הקשר בין שעות משחק רבות להישגים אקדמיים, בעיות ביחסים ובריאות נפשית. לצורך כך נידב כמה מהסטודנטים שלו לשתי קבוצות מבחן: האחת של גיימרים "קלים" המשחקים בכל שבוע 21 שעות או פחות, והשנייה של גיימרים כבדים יותר.

תחילה לחדשות הטובות: תוצאותיו הראשוניות של המחקר מעידות כי לגיימינג אין כל השפעה שלילית על הצלחה בלימודים ובעבודה. למעשה, גיימרים נוטים להמעיט ביכולותיהם האקדמיות ומקבלים ציונים גבוהים מכפי שציפו. אך בכל הקשור לבריאות הנפש, מציג המחקר תוצאות מדאיגות: לגיימרים כבדים יש נטייה גבוהה ב-25 אחוזים מזו של שאר האוכלוסייה להיכנס לדיכאון, והם חשים לחץ וחרדה מוגברים בסיטואציות חברתיות.

לוטון מודה בכנות כי מספרים אלו אינם מעידים בהכרח על קשר נסיבתי - כלומר, האם המשחקים הם אלו שגורמים לגיימרים להיות דיכאוניים, או שמדובר רק בסימפטום לאישיות "בעייתית". האוניברסיטה מתכוונת להמשיך במחקר עד שתגיע לתשובות מלאות יותר, וצורך כך מגייסת משתתפים מכל רחבי העולם. אם זה מעניין אתכם, ניתן להירשם באתר הבית, ובתום תשעה חודשים יוגרל פרס של 500 דולרים (אוסטרליים, כמובן) בין חברי קבוצת המחקר.