הכירו את תעשיית הגיימינג האיראנית

לא רק טילים וכורים גרעיניים - מסתבר שבאיראן מפתחים גם משחקים, והתעשייה המקומית פורחת

Ali Baba
Ali Baba | צילום: יח"צ

רוב הישראלים מכירים את איראן כאויב רע ומר, אומה אסלאמית פנדמנטליסטית המונהגת על ידי רודן מרושע. אלא שמאחורי החזות המאיימת הזו ניצבת מדינה מודרנית ומתקדמת יחסית, עם תעשיית גיימינג מכובדת. בתערוכת גיימסקום האחרונה אף הוקדש דוכן תצוגה שלם למשחקים איראניים, ואף אחד מבין עשרות הכותרים שהוצגו שם לא עסק במתקפה על ישראל.

 

למעשה, האיראנים נראים עסוקים יותר במורשתם הפרסית. קחו לדוגמה את "עלי באבא", כותר פעולה מגוף שלישי שנראה כמו גרסה מעט יותר אותנטית של הנסיך הפרסי. גם Siavash הוא משחק פעולה והרפתקאות המבוסס על אגדות פרס, אודות קורותיו של בן למשפחת המלוכה היוצא לנקום את מות אביו. כאן המקום לציין שכל הכותרים הללו מפותחים אך ורק עבור המחשב האישי, פשוט מפני ששיווקן של קונסולות מתקדמות נאסר באיראן בעקבות סנקציות מסחריות וטכנולוגיות.

ומה על משחקים הפונים ישירות לקהל המערבי? גם כאלו יש. Asmandez הוא משחק תפקידים המוני המתרחש בעתיד הרחוק (סביב 2700), בו נלחמים זה נגד זה בני-אדם מכוכבים שונים וגם גזע רובוטים עצמאי שבגד באדוניו. Cracksman הוא המהדורה האיראנית למקס פיין, עם בלש המנסה להתחקות אחר סחר בסמים המתבצע בתוך המשטרה, ו-Art of Speed הוא משחק מירוצים תלת-מימדי הכולל עשרה מסלולים ועשר מכוניות, כולן על טהרת תעשיית הרכב המקומית.

 

אם תתעקשו לחפש איזו הצהרה פוליטית בין כל המשחקים שהוצגו בגיימסקום, תוכלו למצוא אותה רק בין משחקי הפעולה המוקדשים למלחמת איראן-עיראק ("המלחמה הכפויה", בתיאור המשחקים). אחד מהם, End of Impeccabilty, מוגדר על ידי יוצריו כ-FPS האיראני הראשון שמשלב גם שלבי נהיגה (מזכיר לכם משהו?).

הקשיים בייבוא משחקים לאיראן, הן בשל הסנקציות והן בשל חוסר רצונן של חברות המשחקים הגדולות לפעול בשוק המקומי, הביאו לצמיחתה של תעשייה מכובדת המפתחת משחקים משוכללים ומרשימים יותר מכפי שהיינו מצפים. כרגע הם פונים בעיקר לקהל האיראני, אך נוכחותם בגיימסקום מעידה על הרצון לפרוץ גם למערב. כל זה, אגב, הפוך לגמרי למצב בתעשייה הישראלית, שלא מתחשבת רבות בטעמו של הקהל המקומי ומכוונת את מוצריה בעיקר לחו"ל.