כנס GameIS: קהילת הגיימינג הישראלית חיה ונושמת

יניב בלדרמן יצא לסקר את כנס GameIS Dev Day“, שהתקיים אמש(ד') במוזיאון תל אביב, ומבטיח לחזור גם בשנה הבאה. לטור המלא

GameIS
Gameis | צילום: רעות קרש
GameIS
GameIS | צילום: רעות קרש

חברים, בואו נודה בזה, אין היום גיימרים רציניים בישראל שלא שמעו על קהילת "GameIS", אותו ארגון ללא מטרות רווח שתומך בקידום ופיתוח של תעשיית משחקי הוידאו בישראל. ביום רביעי האחרון, לפחות כ- 500 מפתחים וחברים מהקהילה הזו, הגיעו למוזיאון ארץ ישראל בת"א כדי להשתתף לכנס בנושא פיתוח משחקי מחשב שאורגן על ידי העמותה. האירוע כלל תערוכות משחקים, תערוכות ארט, הרצאות מאורחים מעבר לים ושלל בכירים בתעשיית הגיימינג בארץ שחלקו עם הנוכחים ידע וגם את אהבתם לתחום (וגם אוכל כמובן, הרבה אוכל!). אז מאיפה בעצם אני מתחיל לספר על היום הזה? טוב, צריך להתחיל מאיפשהוא לא?

 

לאחר הליך רישום קצר, נכנסתי למבואת הכניסה וניגשתי אל הדוכן הראשון שראיתי שלכד את תשומת ליבי עם ארבעה מסכים שהציגו ארבעה משחקים. למזלי הגעתי מוקדם ולא היה תור, או שדחפתי ילד, לא יודע. התחלתי ממשחק עם דינוזאור שצריך להשמיד את העולם בדקה, חמוד. יש משהו ממכר בכל כך הרבה כוח להרוס. בזמן שאני קופץ ומרסק גשר, הדקה שלי נגמרת ואני פוגש את יריב הרפז ממכללת תילתן, "המכללה לעיצוב ותקשורת חזותית". יריב מספר לי על המכללה שמתעסקת בארט, גיים דיזיין ותכנות, עובדת מול גופים בינלאומיים ועם הרבה רקע בעולם פיתוח ועיצוב המשחקים העולמי. מסתבר גם שהמשחקים (הממכרים) האלה הם פרוייקטים גמר של סטודנטים במכללה. אני מזכיר לעצמי שיש לי עוד הרבה לראות היום, מברך את יריב לשלום, ומבטיח שאתקשר מחר.

 

GameIS
GameIS | צילום: רעות קרש

ממש ליד תילתן, יש דוכן של הצבא. אני מדבר עם חייל צעיר וחיילת חמודה (וגם צעירה), ולומד המון. שניהם אומרים לי שאני לא יכול לכתוב עליהם או על הדוכן בכתבה כי: צבא נו. אני מתבאס על הזמן הזה, והולך להטביע את יגוני בקוראסונים, בורקסים ושאר הבצקים. למזלי היה דוכן שאני כן יכול לכתוב עליו: הדוכן של יוניטי (Unity)! שהיו גם ההרצאה הראשונה. אז שאתחיל לספר על ההרצאות?

 

האודיטוריום של מוזיאון ארץ ישראל ממוזג עם כיסאות נוחים בצורה מחשידה. כולם מתיישבים ומתחילה ההרצאה של יוניטי. ג'וש ניילור (Josh Naylor),מתכנת משחקים ביוניטי, מדבר על פיצ'רים חדשים דו מימדים שמגיעים למנוע. קהל שלם שמשתמש ביוניטי מתכנן כבר מה יעשה עם האופציות החדשות בזמן שג'וש מלמד איך ליצור סביבה במשחק בדרך יעילה.

 

GameIS
GameIS | צילום: רעות קרש

אחרי ההרצאה הזאת, עולה לבמה רמי איסמאיל, שביחד עם חבר/אויב נשר מהלימודים בגיל 14 והקים סטודיו למשחקי מחשב. היום שניהם מצליחים כמעט כמו שאני הייתי בשטיפת כלים אם הייתי נושר מבית הספר בגיל 14. רמי מספר על ההחלטות שלוקחים בדרך להקמת סטודיו למשחקי מחשב, ותוך כדי יורד קצת על קהל של 500 מפתחים שלא יודעים על החדשות בתעשייה. כמובן שבתור כתב הייתי חייב להתערב ולענות, אבל בדיוק הייתי צרוד כי ישנתי עם מזגן או משהו. בכל מקרה, רמי חולק המון מהנסיון שלו ומעורר הרבה מוטיבציה. ללא ספק אורח חובה בכנס כמו זה.

 

ההרצאה הבאה היא של מתכנת מ"Wargaming" על "Master of Orion" ועשיית Remake לפרנצ'ייז מוכר. בשלב הזה אני כבר לא מצליח להתרכז, שעה וחצי ישיבה בכיסא גדול עלי. מחוץ לאודיטוריום יש תערוכת ארט מהפנטת. לא יצא לי לפגוש את היוצרים, כן יצא לי לצלם. בנתיים אני פוגש את שי וליאור, היוצרים של המשחק Warriors: Rise to Glory.

 

GameIS
GameIS | צילום: רעות קרש

את שי וליאור הכרתי מראיון שקיימנו לפני חודש (שעדיין לא התפרסם, אהמ אהמ - אני מסתכל עליך העורך שלי). שניהם בנו ביחד משחק לחימה מבוסס תורות, בו שני לוחמים נלחמים ביחד בזירה. בעצם, יש המון דוכנים של משחקי וידאו תוצרת כחול לבן. אני מתיישב לשחק קצת במשחק שלהם, והופ עברה חצי שעה. יש עוד שורה שלמה של משחקים ליידי. הגירסא המעודכנת של ילד בחנות ממתקים. אני מקציב רבע שעה למשחק, הלוואי והיה לי מספיק שליטה עצמית גם לעמוד בזה.

 

GameIS
GameIS | צילום: רעות קרש

אחרי שני משחקים אני כבר מבין מה קורה מסביבי. תעשיית הגיימינג בישראל במצב של פיתוח מדהים. התרגלנו לשחק במשחקים של חברות ענק או משחקי אינדי מוכרים, וממש מתחת לאף שלנו צמחו בארץ משחקים יפים, עשויים בצורה מושקעת ולא פחות חשוב מכך- ממש ממש מהנים. אני משחק ב"Fort Triamph" , משחק אסטרטגיה מבוסס תורות עם סביבה דינאמית, ומוצא את עצמי שורף יערות, דוחף את האוייבים שלי מצוקים וממוטט עליהם סלעים. דרך אגב, המשחק נמצא עכשיו ב greenlight בסטים.

 

GameIS
GameIS | צילום: רעות קרש

בכל מקרה, אני לא אפרט על כל משחק ומשחק, אבל מקווה לספר לכם עליהם בהמשך! היום היה עמוס בהרצאות עם אורחים מכל העולם, תחרויות משחקים, דיאלוגים והרבה אוכל. יצאתי מרוצה, ואני מקווה לחזור גם בשנה הבאה!