הלוחם שנפצע במוצב פגה: "נלחמנו בחירוף נפש - איך אף אחד לא בכלא?"
בעקבות פרסום תחקיר צה"ל על הקרב במוצב פגה, שבו נפלו 18 לוחמים מגדוד 13, הגיע לוחם הגדוד שלום שטרית לריאיון בתוכנית "אזור בחירה". שטרית, שנפצע קשה בקרב ואיבד את רגלו, שחזר את התרגיל הנבואי של המג"ד סא"ל תומר גרינברג ז"ל, וזעק על היעדר ההתרעה ונטילת האחריות המערכתית
פרסום תחקיר צה"ל על הקרב במוצב פגה ב-7 באוקטובר, שבו נפלו 18 לוחמים מגדוד 13 של גולני, קובע כי הכוחות בשטח לא הוכנו כראוי להתמודדות עם הקרב. הקביעה הזו מעוררת תחושות קשות בקרב הלוחמים, ובהם שלום שטרית, שנפצע קשה בקרב ואיבד את רגלו, המציג את הפער המכאיב בין מסקנות התחקיר לבין מציאות הגבורה בשטח: "אני והחברים שלי נלחמנו שם בחירוף נפש. זאת אומרת אנשים עם מחסנית אחת, מוכנים או לא מוכנים, כל אחד שם נתן את הנשמה שלו בשביל באמת להגן אחד על השני".
לצד הלחימה ההרואית, שטרית מעלה בריאיון לתוכנית "אזור בחירה" תהיות נוקבות על היעדר ההתרעה בשעות הבוקר המוקדמות. "איך יכול להיות שבשעה 5:20 בבוקר שומעים את הסמג"ד שלי אומר לנו לא לעשות סיורים בגדר, אומר לנו מי שרוצה ללכת לתפילה שילך לתפילה", הוא מתאר בכאב, ומצביע על המחדל שבמסגרתו הלוחמים בשטח לא עודכנו בדבר ולא הנחו אותם לעבור למצב כוננות.
כתבות נוספות
התחושות הקשות סביב ניסוח התחקיר מתחדדות עוד יותר לנוכח מנהיגותו של מפקד גדוד 13 המנוח, סא"ל תומר גרינברג ז"ל. כששטרית נשאל על תחושת העלבון מהאופן שבו מנוסח התחקיר, הוא נזכר בתרגיל מצמרר שערך להם גרינברג ביום כיפור שקדם למתקפה, שבו חזה בדייקנות נבואית את פריצת המלחמה ואת מחיר הדמים הכבד: "תומר עשה לנו תרגיל מסוים. הוא אמר לנו שהמלחמה הבאה תבוא מעזה, והוא התחיל להצביע על אנשים ואמר: 'אתה תמות, ואתה תמות'".
ברגעי פתיחת המתקפה בבוקר 7 באוקטובר, ערפל הקרב במוצב פגה היה מוחלט. שטרית מתאר כיצד הלוחמים התעוררו לשגרת אזעקות ללא כל תמונת מצב או אינדיקציה למה שמתרחש. בניסיון להבין את הנתונים, ניסו הלוחמים לברר פרטים מול התצפיתניות, אך ללא הועיל: "הסמל שלי איתמר בן יהודה דיבר עם התצפיתנית בטלפון, הוא שאל אותה שאלות ואני זוכר שלא הייתה תשובה ברורה". מול הבלבול המודיעיני והיעדר המידע הברור, לוחמי מחלקת המרגמות לא היססו, עברו במהירות לעלייה על הכלים כדי להילחם במחבלים, וכשהבינו כי חדירה כבר התרחשה - קפצו לקרב נועז בתוך המוצב.
כאשר נשאל על העיכוב הממושך בפרסום תחקיר צה"ל, שטרית הבהיר כי כעת הוא מרוכז כולו בשיקומו האישי ובבניית חייו. לאחר שסיים לאחרונה חצי שנה של שיקום בארצות הברית, פתח עסק ועתיד להתחיל ללמוד באוניברסיטת רייכמן, הוא תיאר את הבחירה להביט קדימה: "כבר לא מעניין אותי שבעה באוקטובר, מעניין אותי החיים שלי, אני פתחתי עסק, אני משתקם, אני עסוק בשלי". אך לצד מסע התקומה והדבקות בחיים, זעקתו על היעדר נטילת האחריות המערכתית והתשובות שנותרו פתוחות נותרה חדה ומכאיבה: "איך הגיוני שדבר כזה, אירוע כמו שבעה באוקטובר קורה לנו בתוך המדינה? ויותר מזה, איך שלוש שנים לאחר מכן אף אחד לא יושב אפילו בבית כלא?".