אלמנת הנרצח בפיגוע במצרים זועמת: "הפסדתי את הדבר הכי גדול בחיים שלי"
מור שמלי, שבעלה אלון נרצח על ידי מאבטח מצרי, חושפת כיצד הרשויות המצריות שיקרו לה במשך 12 שעות שאלון חי, וניתחו את גופתו ללא רשות. היא מאשימה גם את משרד החוץ הישראלי בחוסר שקיפות ובהתעלמות
מור שמלי, שאיבדה את בעלה אלון בפיגוע במצרים ב-8 באוקטובר 2023, מתארת מציאות בלתי נתפסת של אובדן ותחושת בגידה עמוקה. בני הזוג בחרו במודע לצאת לטיול מאורגן דרך חברה ישראלית, מתוך אמונה שהדבר יעניק להם מעטפת ביטחון, אך למרבה האירוניה, בחירה זו היא שהבליטה אותם כמטרה. הפיגוע עצמו התרחש כאשר מאבטח מצרי, שאמור היה להגן על הקבוצה, פתח לעברם באש ורוקן מחסנית שלמה. את תחושת חוסר האונים העצימה העובדה המצמררת ששאר המאבטחים במקום לא עשו דבר כדי לעצור אותו. מעבר למאבק על הצדק שחשה שנזנח, היא נושאת את הכאב הפרטי והעצום. "הפסדתי את הדבר הכי גדול בחיים שלי וזה את המשפחה שלי", היא מספרת בריאיון לתוכנית "שיחת היום", "את האהבה הכי גדולה בחיים שלי, את החבר הכי טוב שלי".
לצד האובדן הבלתי נתפס, החלה עבור מור מסכת של התעמרות והטעיות מצד הרשויות, הן במצרים והן בישראל. במשך שעות ארוכות לאחר הירי, היא נאלצה להיאחז בתקווה כוזבת. "הם גם אמרו לי במשך 12 שעות שאלון חי", היא חושפת את השקר האכזרי שסיפרו לה במצרים. ההתעלמות מכבודה ומזכויותיה נמשכה גם לאחר מכן, באופן מחריד. "רק כשהגענו לארץ גיליתי שבמצרים ניתחו אותו, בלי רשות כמובן", היא מספרת. חוסר השקיפות המשיך גם מול משרד החוץ הישראלי, שמספק תשובות סותרות ומבלבלות אפילו בנוגע לפריטים בסיסיים כמו בגדיו של אלון: "ביקשתי למשל את הבגדים שהיו עליו, אז פעם אחת נאמר לי שהם נזרקו, פעם אחת נאמר לי שזה ראיה למשפט, פעם אחת נאמר לי שזה נמסר לי וזה לא".
כתבות נוספות מתוך "שיחת היום"
הזמן שחלף מאז הרצח לא הביא עמו צדק, והמאבק של מור לקבל תשובות ולראות את הרוצח בא על עונשו רק הופך מתסכל יותר. היא חשה שהמקרה נשכח ונדחק לשוליים, והמידע המעורפל שהיא מקבלת מהרשויות רק מעצים את חוסר האונים. "אמרו לי שהוא עצור ושהוא לא קיבל גזר דין עדיין", היא מעדכנת במצבו של הרוצח, ומוסיפה בכאב: "וכבר עברו כמעט שלוש שנים. לי זה לא נשמע סביר". תחושתה היא שהצדק מתמהמה באופן בלתי מתקבל על הדעת, ומותיר אותה לבדה במערכה.
תגובת משרד החוץ: "מיום הפיגוע ב-8 באוקטובר 2023, משרד החוץ פועל ללא לאות מול הרשויות המצריות בכל הדרכים והערוצים הדיפלומטיים העומדים לרשותו על מנת לקבל מענה לסוגיות הכואבות שטרם באו לפתרונן. משרד החוץ מחויב להמשיך ולסייע למשפחות, וימשיך לעדכן בכל מידע רלוונטי שיעלה".