איך הפך הטיפול אחרי האונס לפגיעה שנייה במתלוננות? "בית קברות לראיות"

דיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת הבוקר (רביעי) העלה את סוגיית החדר האקוטי, אליו מגיעות נפגעות אונס או תקיפה מינית לקבלת מענה משפטי ורפואי ראשוני - אך בפועל, עדויות רבות מצביעות על יחס מזלזל בחדרים אלו, לצד איסוף DNA שלא זוכה לטיפול ראוי, לעיתים לתקופות ארוכות מאוד.

כתבות נוספות מהמסך:

• אביו של החטוף החלל תמיר נמרודי ז"ל: "הצל הכבד לא ילך"
• "רק אם הורגים אדם במדינת ישראל - זה נחשב פיגוע לאומני?"
• "מצאתי את עצמי מתחיל לחנך דרך מוזיקה נערים שמתקשים במסגרות רגילות"

בריאיון ל"שיחת היום", סיפרה אחת הדוברות בוועדה ונפגעת עבירות מין, נועם פרידמן, על היחס המזלזל שקיבלה פנייתה (אני הייתי 'נפגעת מצטיינת' - מיד בערב הפגיעה התקשרתי למרכז הסיוע, עשיתי בדיקה, הגשתי תלונה - ושום דבר לא נעשה, כבר ארבע שנים"), עמידתה לצד תלונתה ("המחיר של לשתוק היה גבוה יותר מהמחיר של להתלונן ולהשמיע את הקול שלי, וזה מה שאני עושה") וחשיבות מאבקה ("המאבק שלי הוא א-פוליטי - נפגעים הם בכל המינים, בכל השכבות, בכל ההעדפות הפוליטיות").