"הם יכולים לעצור את זה, אבל הם לא רוצים כי אנחנו ערבים"

גל האלימות בחברה הערבית ממשיך לגבות קורבנות, כשרק בסוף השבוע האחרון נרצחו חמישה אזרחים במקרי פשיעה. בריאיון ל"שיחת היום", סיפרה ת'ורייא נעאמנה, אלמנתו של ראסם - שמצא את מותו בתחילת החודש, כשיצא לפנות בוקר לפתוח את המכולת המשפחתית -  על ההתמודדות הקשה ("הוא הבטיח לי שבאותו הלילה נישן בבית החדש שלנו - אבל הרוצחים האכזריים לא נתנו לו; נשאר לנו רק התמונות, הזיכרונות, החיוך שלו"), התשובות שלא נענו ("אין הסבר - לא יודעים למה נתנו למשפחה טובה לסבול ככה") והיעדר החקירה המשטרתית בנושא ("אם הנרצח היה יהודי, מה היו עושים? תוך 24 שעות היו מאתרים את הרוצחים, הרכבים, מאיפה הביאו את הנשק - אבל אנחנו ערבים, נחשבים סוג ב' במדינה").

כתבות נוספות מהמסך:

• "כל פעם שאני עולה לאוטובוס - אני מרגישה חרדה מחדש"
• "היה לו דפיברילטור באוטו, רצנו למטה ותוך פחות מדקה חיברנו"
• "בפעם הראשונה שראיתי אותו, הוא היה מכוסה בסדין ומלא רופאים עליו"

עוד סיפרה נעאמנה על התמיכה במשפחה מצד יהודים וערבים כאחד ("כל הלקוחות - אלו שמכירים אותנו, שלא מכירים אותנו - באים לסייע, כי הוא היה איש טהור ונקי, שלא עשה שום דבר רע") ותחושת הניכור מצד המדינה ("מאז שבן גביר וסמוטריץ' נכנסו לממשלה, הם אומרים 'יאללה, שיהרגו אחד את השני, שלא יסבלו את החיים במדינה הזו, שילכו למדינות אחרות' - אנחנו אזרחים של המדינה? אנחנו משלמים את מה שמוטל עלינו? אז למה לא נותנים לנו את ההגנה?").