הלום הקרב יוסי סרדי מזהיר: "זה לא צחוק, אתם תראו מפולת"
יוסי סרדי, שנלחם ברצועת עזה, מזהיר מפני גל חסר תקדים של נפגעי פוסט-טראומה ומטיח במקבלי ההחלטות בכנסת קריאה דחופה לשינוי. לצד כלבת השירות שלו מיקה, הוא דורש תוכנית שיקום מובנית מאגף השיקום במשרד הביטחון
יוסי סרדי, הלום קרב ששירת כלוחם וככלבן במילואים ברצועת עזה, עומד כיום בחזית המאבק הציבורי והחשוב למען ההכרה, הטיפול והשיקום של נפגעי פוסט-טראומה בישראל. סרדי מזהיר מפני קטסטרופה נפשית רחבת היקף ומפני גל חסר תקדים של נפגעים שעומד להגיע, בעוד כלל המערכות נדרשות להיערך לכך בדחיפות לקראת הטיפול במאות נפגעים חדשים. בכתבה מיוחדת שערכה עמית קמינסקי על מאבקו, מובא סיפורו המורכב של סרדי, שנלחם לא רק בהשלכות הקשות של השירות הקרבי בעזה אלא גם במאבק הציבורי והבירוקרטי המתיש למען הלומי הקרב בישראל. לצדו במערכה זו ניצבת הכלבה מיקה, כלבת שירות שמלווה אותו באופן צמוד בכל רגע.
כתבות נוספות מתוך "שיחת היום"
מאחורי האזהרות מפני הבאות עומדים פצעי מלחמה שקופים ובלתי נראים, והקושי היומיומי והמתמיד להתאושש כשאובדן החברים מלווה כל רגע בחיים שאחרי הלחימה. בריאיון לתוכנית "שיחת היום", סרדי מתאר בגילוי לב את העול הכבד והקושי הפיזי והנפשי להשתקם כשחברים קרובים נותרו מאחור בשדה הקרב. המציאות הקשה והבלתי נסבלת הזו מייצרת תחושת תסכול עמוקה, כאשר הזיכרונות והחוויות מהמילואים ומקרבות הלחימה אינם מרפים, אלא מלווים את הלוחמים בכל רגע ורגע. בדבריו הוא מציף את השאלה הכואבת המנקרת בקרבו ובקרב חבריו לנשק: "איך אפשר להשתקם כשאתה יודע שהחבר שאכלת איתו כבר לא איתך?".
לצד המאבק המערכתי, נחשפים הכלים הטיפוליים הקריטיים המשמשים חבל הצלה עבור הלומי הקרב, ובראשם כלבי השירות המספקים ביטחון ותמיכה פיזית ונפשית. עבור סרדי, הכלבה מיקה היא גורם קיומי ומציל חיים המעגן אותו במציאות ברגעי מצוקה ותסמינים פוסט-טראומטיים. כשהוא מחבק את מיקה, הוא מתאר אותה ככיסא הגלגלים של הנפש ומסביר: "מבחינתנו, זה הכיסא גלגלים שלנו. זה מה שמציל לנו את החיים". לצד התמיכה הקריטית שהיא מעניקה, סרדי מבקש להעלות את המודעות הציבורית ומבהיר כי האזרחים אינם צריכים לגעת או להציק לכלבי שירות בזמן שהם פועלים בשטח: "אל תמשכו לו את הכיסא גלגלים ותתנו לו ליפול על הרצפה".