שי-לי עטרי: "זו השתיקה הכי לא בודדה שהייתה לי"

הזמרת ויוצרת הקולנוע הובילה בשבועות האחרונים את קמפיין הרשת "לכל אנס יש שם", כשדרשה לחשוף את שמו של החשוד באונס שלה. בריאיון משותף עם עו"ד אשרת קירמה ל"שיחת היום עם לוסי אהריש", סיפרה עטרי על ההתמודדות הכפולה עם הטראומה המינית והאבל על מותו של בעלה, יהב וינר ז"ל, שנרצח ב-7 באוקטובר; הכשלים במערכת המשפטית וכוחו של הקמפיין להעניק לנפגעי האונס הד ציבורי

זמן צפייה: 07:34

בשבועות האחרונים, קמפיין הרשת "לכל אנס יש שם" - שמובילה הזמרת ויוצרת הקולנוע שי-לי עטרי - הפך לתופעה ציבורית רחבה. במסגרת המאבק, עטרי דרשה לחשוף את שמו של האדם החשוד באונס שלה, אך בעקבות החלטת בית המשפט העליון, נהפכה החלטת המחוזי להתיר את פרסום שמו והסוגיה הוחזרה לבית המשפט.

בתוך המציאות הקשה - הן כשורדת תקיפה מינית והן כאלמנתו של יהב וינר ז"ל, שנרצח בכפר עזה ב-7 באוקטובר - מוצאת עטרי נחמה וריפוי דרך האמנות. סרטה הקצר, "אור פנס יחיד", עוסק ישירות בהתמודדות עם ההשלכות של פגיעה מינית. "זה סרט על החשיבות ביום שאחרי תקיפה מינית… זה סרט על חברות", אמרה בריאיון ל"שיחת היום עם לוסי אהריש". עבורה, היצירה הקולנועית אינה רק ביטוי אמנותי, אלא מהווה כלי אקטיבי להחלמה. "אמנות זה דרך ריפוי בעיניי לכאב שכזה", היא מסבירה, ומדגישה את כוחה של היצירה להתמודד עם טראומה המתרחשת בחדרי חדרים, ורואה בה דרך להשיב את מה שאבד. "במובן הזה אני חושבת שיש אפשרות דרך יצירה לקחת שוב פעם שליטה על חוויה שיש בה חוסר אונים כמו טראומה", היא אומרת. כך, באמצעות המצלמה, היא הופכת את חווית חוסר האונים האישית שלה למסר אוניברסלי ומעצים, ובכך מחזירה לעצמה את הכוח והשליטה שנלקחו ממנה.

שי-לי עטרי מחוץ לבית המשפט
שי-לי עטרי מחוץ לבית המשפט | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

אולם, לצד המסע האישי והיצירתי, המאבק של עטרי חושף כשלים עמוקים במערכת המשפט. עו"ד אשרת קירמה, המייצגת את עטרי, סיפרה בריאיון כיצד כלים משפטיים שנועדו להגן על קורבנות הפכו לכלי נשק בידי תוקפים. לפי קירמה, צווי איסור פרסום שחוקקו במקור למען הנפגעות עברו היפוך וכעת משמשים להגנתם של התוקפים עצמם. המצב הזה יוצר אבסורד משפטי שבו הכלי שהיה אמור לסייע לקורבן, מגן בפועל על הפוגע. "בעקבות זה התפתחה פרקטיקה הפוכה של תביעות השתקה, שנועדו להתיש כלכלית ונפשית את הנפגעות, לדכא את קולן ולמנוע מהן לחשוף את סיפורן בפומבי", אמרה. המציאות המשפטית הזו מציבה בפני עטרי ונפגעות רבות אחרות משוכה כמעט בלתי עבירה בדרכן לחפש צדק.

למרות המכשולים המשפטיים, המאבק של עטרי הצליח לפרוץ את חומת הבדידות המאפיינת לרוב מקרים של תקיפה מינית. הקמפיין הציבורי שיזמה יצר תהודה עצומה ועורר גל של סולידריות, שעודד קורבנות רבות נוספות לשתף את סיפוריהן ולשבור את שתיקתן. התמיכה הציבורית הרחבה הפכה את החוויה האישית למאבק קולקטיבי, כפי שתיארה זאת עטרי בעצמה: "זו השתיקה הכי לא בודדה שהייתה לי".

כעת, משהצליחה לרתום את כוחה של הסולידריות הציבורית, הזמרת מבקשת למנף את הבמה שקיבלה למען מאבק רחב יותר, ולהבטיח שגם קולות אחרים יישמעו. היא פונה פנייה ישירה ונחרצת לתקשורת, מתוך הבנה שהסיקור התקשורתי מהווה קו הגנה חיוני עבור נפגעות ונפגעים רבים העומדים לבדם מול המערכת. בפנייתה היא מדגישה את הפער בין סיפורה, שזכה להד, לבין סיפוריהם של רבים אחרים שלא נחשפו. "כל כך הרבה אנשים סיפרו את הסיפורים שלהם ברשת ואין להם עוד את ההד הציבורי ואת התקשורת שתעמוד מול המערכות האטומות, ובא לי לקרוא לכם, לערוץ שלכם - תהיו איתם, תשמיעו את הקול שלהם", היא אומרת.