העדות הקשה מהעורף: "התקשרתי לבעלי בחזית ואמרתי לו 'תבוא הביתה, אני לא יכולה יותר'"

מחקר חדש חושף כי 75% מילדי המילואימניקים סובלים מתסמיני פוסט-טראומה. עו"ד רותם אבידר צליאק מתארת את קריסת המשפחות: "כל סבב כזה מוריד אותנו עוד קצת למטה"

זמן צפייה: 04:55

מחקר חדש של פרופ' רות פלדמן חושף את המחיר הנפשי הכבד שגובה המלחמה ממשפחות המילואים, ובמרכזו נתון מטריד במיוחד: 75% מילדי המשרתים מתמודדים עם תסמיני פוסט-טראומה. לפי המחקר, תסמיני הדחק אינם פוסחים גם על ההורים - אבות ואמהות כאחד - מה שמצביע על משבר עמוק הפוגע בתא המשפחתי כולו ומעיד על פגיעה נרחבת ומתמשכת בעורף הישראלי.

מאחורי הנתונים המדאיגים עומדים סיפורים אנושיים קשים, כמו זה של עו"ד רותם אבידר צליאק, מנכ"לית 'שדולת המשרתים'. כאם לארבעה, שבעלה חזר לאחרונה מסבב מילואים של חמישה חודשים, במהלכו נולד בנם הרביעי, היא חווה את המציאות הזו מדי יום. "התסמינים אצלנו מאוד מאוד משמעותיים", היא מתארת בריאיון לתוכנית "שיחת היום", "מרמה של בריחה של פיפי, עד רמה של אגרסיביות מאוד גדולה, וזו באמת תחושה של אובדן שליטה מוחלט". עדותה ממחישה כיצד הסטטיסטיקה הופכת למצוקה יומיומית בבתים רבים בישראל.

השחיקה המתמשכת הגיעה לשיא ברגע שבירה אחד, אותו חושפת אבידר צליאק בכאב. "אני הייתי בבית בחודש תשיעי. הייתי במיטה בוכה, מתקשרת אליו, אומרת לו 'תבוא הביתה עכשיו כי אני לא יכולה יותר'", היא משחזרת. תשובתו של בעלה מהחזית ממחישה את הקונפליקט הבלתי אפשרי: "הוא ענה לי 'אני לא בא, כי זאת באמת סכנת חיים. באמת, אין מישהו אחר שיחליף אותי'". השיחה הזו חושפת את ההתנגשות החזיתית בין הקריסה הביתית לבין חובת פיקוח הנפש הלאומי, ומציבה את המשפחה בלב דילמה קורעת לב שבה אין בחירות טובות. ההשפעה, כפי שמסבירה אבידר צליאק, היא מצטברת ומשאירה צלקות עמוקות. "כל סבב כזה מוריד אותנו עוד קצת למטה, וכשהוא חוזר, הוא לא מביא אותנו למקום שבו היינו. הוא לא מביא אותנו לקו האפס, הוא מביא אותנו למקום הרבה יותר נמוך מזה", היא אומרת.