טסים לחו"ל? איפה תשבו הכי בנוחות

(03:55)

כל מי שטס פעם או פעמיים במהלך חייו מכיר את הבעיה - מה עושים עם הרגליים. לא לחינם יש המכנים מטוסים בשם קופסאות סרדינים. אם נדמה לכם שחברות התעופה מנסות לחסוך מקום על חשבונכם במחלקת תיירים כדי לדחוק עוד כמה מושבים למטוס, אתם לא לבד.

אנשים רבים מתלוננים על המקום המועט שמתכנני המטוסים הקדישו לרגליהם, וברחבי הרשת ניתן למצוא אתרים רבים העוסקים בהשוואת המרחק בין כסא לכסא במטוס, כדי שהטסים יוכלו לבדוק את הנתונים הדרושים עוד לפני הטיסה.

פיצ'יפקעס

אז איך מודדים בכלל את "הרווח לרגליים" במטוס? ובכן, המונח המקצועי לכך הוא פיץ', או באנגלית Seat pitch. בניגוד למה שרבים חושבים הפיץ' אינו משמש למדידת "הרווח לרגליים" (המכונה באנגלית Legroom), אלא למדידת המרחק בין כסא אחד לכסא שלפניו, מאותה נקודה. לצורך העניין המרחק בין גב כסא א' לגב כסא ב', כפי שניתן לראות באיור המצורף.

למה הפיץ' הזה טוב? באמצעות ידיעת הפיץ' במטוסים בהם משתמשת חברת התעופה בה אתם מתעתדים לטוס, תוכלו לדעת כמה מקום לרגליים יהיה לכם במהלך הטיסה. הכלל הוא שככל שערך הפיץ' גדול יותר - כך מרחב הרגליים שלכם יהיה רב יותר ולכם יהיה נוח יותר. כאשר מדובר בטיסה ארוכת טווח, חשיבות המקום לרגליים עשויה להיות מכרעת.

אמנם אין כלל אחיד או חוק בינלאומי הקובע את הפיץ' הנדרש, אך למדינות שונות יש תקנים שונים הקובעים מינימום לפיץ'. בבריטניה למשל, הפיץ' המינימלי המותר במחלקת התיירים עומד על 26 אינצ'ים, שהם כ-66 ס"מ. מחקר שנערך במחצית 2007 הראה כי מרבית חברות התעופה בבריטניה עומדות בהחלט בתקן זה, כאשר הפיץ' הממוצע במחלקת התיירים שלהן עמד על בין 29 ל-34 אינץ'.

ומה קורה אצלנו

בישראל המצב אינו שונה בהרבה. חברות התעופה שבדקנו עמדו בהחלט בתקנים הבריטים, אך כן נמצאו שינויים בין מטוס למטוס וחברה לחברה. בפעם הבאה שאתם מתכננים חופשה בחו"ל קחו גם את הנתונים הבאים בחשבון.

טבלה