הנקמה האנלוגית: כך התחביבים הישנים מאיימים על ענקיות הטכנולוגיה
מגפת הקורונה והמיאוס מהמסכים הובילו לתחייה מחודשת של תחביבים "ישנים", כמו סריגה, פאזלים וקרמיקה. הטרנדולוגית אור שלום הסבירה בריאיון ל"היום שהיה" כי מדובר ב"תנועת נגד לעולם הדיגיטלי", המונעת מהצורך בסיפוק וביצירת תוצר מוחשי, ויוצרת כלכלה חדשה המאתגרת את נטפליקס וטיקטוק. צפו בקטע המלא
העבר חוזר?: תחביבים ישנים כמו סריגה, הרכבת פאזלים וקרמיקה, שננטשו עם כניסת המחשבים והמסכים לחיינו, חווים כעת תחייה מחודשת. לא מדובר בגעגוע נוסטלגי בלבד, אלא בתופעה עמוקה יותר המוגדרת על ידי הטרנדולוגית אור שלום כתגובת נגד ישירה לעידן הדיגיטלי. "אנשים מאמצים יותר ויותר תחביבים שהם 'קראפט' ואנלוגיים כתנועת נגד לעולם הדיגיטלי שאנחנו חיים בו", היא מסבירה בריאיון ל"היום שהיה".
הכוח המניע המרכזי מאחורי מגמה זו הוא הצורך הפסיכולוגי העמוק בסיפוק ובתחושת הישג, אלמנטים שלעיתים קרובות נעדרים מצריכת התוכן הדיגיטלי הפסיבית המאפיינת את שעות הפנאי המודרניות. בעוד שגלילה אינסופית בפיד או צפיית בינג' בסדרות מספקות גירוי רגעי, הן מותירות תחושת ריקנות מסוימת. התחביבים האנלוגיים, לעומת זאת, מציעים מסלול ישיר ליצירת ערך מוחשי. העיסוק בסריגה, ציור או הרכבת דגם אינו רק פעולה, אלא תהליך שבסופו יש תוצאה פיזית, הוכחה ניצחת לזמן ולמאמץ שהושקעו.
כתבות נוספות מהמסך:
שלום מדגישה את חשיבות התוצר הסופי והתחושה הנלווית אליו: "ממש יצאתי עם תוצר. בניתי דגם בלגו, סרגתי משהו, ציירתי, יש פה את תחושת הסיפוק וההישג". מעבר לכך, עצם הפעילות מהווה אקט של התנתקות מכוונת. "וגם כמובן התנתקתי קצת ואפילו הרבה מהמסכים", היא מוסיפה, ומצביעה על הערך המרכזי הנוסף – היכולת להניח בצד את הסחות הדעת הדיגיטליות, להפעיל את הידיים ולשקוע בפעילות המאפשרת ריכוז ושקט נפשי. השילוב בין יצירה מוחשית להתנתקות מודעת הוא שמספק את הערך הייחודי שרבים מחפשים.
ההתעוררות המחודשת של התחביבים האנלוגיים אינה מתרחשת בחלל ריק, והיא הואצה באופן משמעותי בעקבות מגפת הקורונה. כפי שציין טל, התקופה הזו הובילה תחילה דווקא להעמקת הצריכה הדיגיטלית, אלא שההצפה הזו במסכים יצרה תגובת נגד חזקה, והניעה רבים לחפש עיסוקים המפעילים את הידיים והמחשבה באופן שונה. התוצאה לא הייתה רק אישית, אלא גם חברתית: סביב העיסוקים הללו צמחו קהילות חדשות, פיזיות ווירטואליות, המאגדות אנשים בעלי תחומי עניין משותפים. מעבר לכך, התופעה יצרה "כלכלה שלמה" הכוללת חוגים, קורסים, מדריכים ושווקים ייעודיים, מה שמעיד על כך שהיא חורגת מטרנד חולף. התפתחות זו מציבה אתגר ישיר לענקיות המדיה והטכנולוגיה, שמתחרות על תשומת הלב של הקהל וכעת נאלצות להתמודד עם "בריחת מוחות וידיים" מהמסך אל העולם המוחשי.
התפתחות זו מציבה אתגר ישיר וחדש לחברות המדיה. הן אינן מתחרות עוד רק באפליקציות ובשירותי סטרימינג אחרים, אלא בפעילות אנושית בסיסית שהתעוררה לחיים. על כן, שלום סבורה כי אותן חברות "יצטרכו להתאים את עצמן כדי לא לאבד את תשומת הלב של הקהל".