עומר חזן משתף: "ביום שהודיעו על מה שקרה - פשוט התפרקתי בבכי"
השחקן והמפיק עומר חזן מלווה בסרט התיעודי את משפחת ירושלמי, מתוך כוונה לתעד את הציפייה לחזרתה של עדן ז"ל. ברגע קבלת הבשורה המרה על הירצחה בשבי, הפך הפרויקט מסרט תמיכה ליצירה של זיכרון, אבל והנצחה
השחקן עומר חזן, המוכר מתפקידיו בסדרות, בסרטים ומבמות הפסטיגל, נכנס לתפקיד מחייב כמפיק הסרט התיעודי "תמצאו אותי, טוב?", המלווה את מאבק משפחתה של עדן ירושלמי ז"ל להשיבה הבית מהשבי. חזן פגש את בני המשפחה כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה, מפגש שהוביל להחלטה מהירה לשקוע ביצירה תיעודית הממוקדת בסיפורם. "ברגע שפגשנו אותם, הרגשנו שהסרט צריך להיות עליהם", שיתף חזן על תחילת הדרך וההחלטה ללוות מקרוב את המשפחה.
התיעוד בסרט מביא אל המסך את הדינמיקה האנושית הפנימית בתוך בית המשפחה, כשהמצלמה מלווה את בני הבית ברגעים הקטנים של חרדה לצד כוח, אהבה, תקווה וחוסן משפחתי. במקום להתמקד בעיסוק פוליטי, התיעוד מתמקד בהתמודדות היומיומית עם השבר והכאב באמצע החיים. כפי שתיאר חזן בריאיון לתוכנית "חדשות היום": "הסרט הזה, מה שמיוחד בו, שזה לא סרט פוליטי. זה סרט שבסך הכל מתאר איך משפחה שתקף אותה אסון כזה גדול באמצע החיים מתמודדת עם הכאב הזה".
כתבות נוספות מתוך "חדשות היום"
אולם, נקודת השבר הדרמטית והקשה ביותר בהפקת הסרט התרחשה ברגע שבו הנרטיב המקורי קרס כליל, עם קבלת הבשורה המרה על הירצחה של עדן בשבי בעזה. לאורך כל חודשי התיעוד והליווי, התפיסה שליוותה את היוצרים ואת המשפחה הייתה זו של ציפייה, תמיכה והמתנה דרוכה ליום שבו עדן תשוב לביתה. הרגע שבו הגיעה ההודעה על הזיהוי הדרמטי והבשורה המרה שינה לחלוטין את מטרת הסרט והפך אותו לפרויקט של זיכרון, אבל והנצחה. חזן שיתף ברגעי קבלת ההודעה: "הסוף של הסרט היה אמור להיות שעדן תחזור. ביום שבאמת הודיעו לנו על מה שקרה, פשוט התפרקתי בבכי".
היצירה התיעודית מעניקה קול ומקום מרכזי לכאב הגדול ולמאבק הממושך של בני המשפחה, שחייהם השתנו לנצח בעקבות האסון הכבד שנחת עליהם באמצע החיים. התיעוד הקרוב מתוך בית המשפחה, שהציג לצד תמונותיה של עדן ז"ל גם קטעים המתעדים את אמה, אחיותיה וחברתה, מציב במרכז את חשיבות שימור הזיכרון ואת החוסן האנושי שהפגינו.