האם למרות הפיצוץ יש עתיד לקשר של דניאל ושאולי? זה מה שאומרים המחקרים
פרופסור ג'ון גוטמן, שבמשך 30 שנה חקר זוגות נשואים, פיתח שיטה לנבא מה הסיכוי של בני זוג להחזיק מעמד בקשר - זאת על סמך התבוננות של כמה דקות בדינמיקה ביניהם במהלך שיחה; ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, ניתחה את השיחה בין דניאל לשאולי על סמך אותה שיטה, ובדקה האם השניים יוכלו להותיר את המשקעים מאחור ולנסות בכל זאת להכיר האחד את השני לקשר רומנטי
אחרי יומיים של לאבי-דאבי, שיחת נפש כנה בקומזיץ ואקרו-יוגה אחד יותר מדי, דניאל ושאולי נקלעו לעימות מבאס שממנו כלל לא בטוח שיצליחו להשתקם: היא ביקשה ממנו שיאמר לה את דעתו הכנה עליה, וכשהוא עושה זאת השיחה גלשה לפסים לא נעימים. בסוף היום השניים הלכו לישון כועסים, ולא ניסו לפתור את המחלוקות ביניהם.
האם הם יוכלו להותיר את העימות האמוציונלי מאחור ולתת צ'אנס אמיתי להיכרות ביניהם? ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי שאף לקחה חלק כמומחית בשתי העונות הקודמות של אהבה חדשה, ניתחה את ההתנהגות של השניים וניסתה להשיב לשאלה הזו ולעוד אחרות שעולות מהכאסח.
לכתבות נוספות ב"אהבה חדשה":
- לצפייה בפרקים המלאים של אהבה חדשה
- "אני לא מוכן ללכת על ביצים. לא מולך ולא בשביל אף אחד אחר"
- שאולי: "את נורא קטנונית"; דניאל: "מי שמך להגיד לי את זה?"
פרופסור ג'ון גוטמן, שבמשך 30 שנה חקר זוגות נשואים, פיתח שיטה לנבא בדיוק של יותר מ-90%, על סמך התבוננות של כמה דקות בדינמיקה בין בני הזוג במהלך שיחה, מה הסיכוי של בני הזוג להחזיק מעמד בקשר. מתוך כל הגורמים שנבחנו, מסתבר שיש גורם אחד שמנבא בסבירות גבוהה מה הסיכוי של מערכת היחסים, עוד בתחילת הדרך, להחזיק מעמד.
אחד האלמנטים המנבאים האם קשר יחזיק מעמד הוא היחס בין רגשות חיוביים לשליליים באינטראקציה. היחס בין הרגשות החיוביים לשליליים במהלך שיחה צריך להיות חמש לאחד. אצל שאולי ודניאל - למרות המראה הרגוע לכאורה של השיחה - נראה שרוב ביטויי הרגש היו שליליים. יש דפוסים מאד מתגוננים, בעיקר של דניאל, ויותר מזה - היא מביעה את הרגש שלרוב הורס את הקשר, מה שקרוי בשם "פאסיב-אגרסיב".
לכאורה, היא רוצה לדעת מה מפריע לשאולי אבל תוקפת ומתגוננת עם הסימן ולו הקל ביותר לביקורת ("אתה מאד ביקורתי כלפיי"). גם הומור וחיבה מאוד משמעותיים כדי לרכך סיטואציות מסוג זה, אך אלו היו נעדרים לחלוטין מהאינטראקציה.
כדי להסיק על הדינמיקה באינטראקציה בין שני אנשים מספיק לנו לנתח אינטראקציה ספונטנית של מספר דקות. אינטראקציה זו חושפת את הניואנסים הרגשיים והדינמיקה ביחסים: יחסי הכוחות, הנכונות להקשיב לצד השני במקרה של חוסר הסכמה ומידת ההערכה כלפיו. במקרה הזה, נראה שבאינטראקציה של שאולי ודניאל יחסי הכוחות כלל לא סימטריים. היא מנסה להעביר מסר שהיא מעוניינת בקשר רציני ורוצה להבין למה הוא לא מעוניין, והוא מסביר לה מה מפריע לו.
מערכות יחסים בעייתיות הן כאלה שמכילות שני רבדים: רובד גלוי ורובד סמוי. הרובד בגלוי הוא מה שנאמר במילים, אך לא תמיד מה שנאמר חושף את הבעיות בקשר. לעיתים צריך להתבונן יותר מקרוב על הקשר כדי לחשוף את הרובד הסמוי, את יחסי הכוחות, מריבות על שליטה ודומיננטיות או זלזול והשטחה של הצד השני. באיזו מידה צד אחד זקוק לשני לצורך אישור או האם יש דפוסי התגוננות.
למרות שרוב האנשים חושבים שביקורתיות במערכת יחסים היא הסממן המשמעותי לפגיעה בקשר זוגי, נמצא שיש הבדל משמעותי בין ביקורתיות לזלזול. ביקורתיות זה לומר: "אתה אף פעם לא מקשיב, אתה אנוכי ולא מתחשב", אך זלזול זו אמירה ששמה את האדם השני במעמד נמוך יותר ממך, ומחקרים אף מראים שזלזול פוגע במערכת החיסונית. אם נרשם סימן לזלזול אצל אחד מבני הזוג במערכת היחסים, אין צורך בשום מידע נוסף. עתיד היחסים ברור: נראה שבמערכת הזו יש סימן מובהק לזלזול - "את באת לתכנית, תזרמי,אל תתעסקי עם פאן. או ביגוד מקומט".
אצל חלק מהזוגות, כאשר הם רבים או מתווכחים, קל מאוד להבחין בכך. הם נוטים להרים את הקול ולצעוק וברור שהם מצויים בסערת רגשות. מסתבר שדפוס זה הרבה יותר בריא מהוויכוח הסמוי. דפוס זה הוא ה-ד.נ.א. של מערכת היחסים. כמובן שלא קיימות מערכות יחסים ללא ביטוי של רגשות שליליים, אך צריך לדאוג לאזן אותם. המדרון החלקלק מתחיל כאשר כמות הרגשות השליליים עולה משמעותית על אלו החיוביים. החשש בקשר של שאולי ודניאל הוא שגם אם ימשיך - בשלב מסוים ביחסים כבר לא ניתן יהיה לעצור את ההידרדרות.