הכול פתוח: זוגיות פתוחה - למי זה מתאים?

נתחיל ברקע קצר - הרעיון של מערכת יחסים פתוחה הוכר מאז שנות ה-70. מערכת יחסים פתוחה, המכונה גם מערכת יחסים לא בלעדית, היא מצב בו בני זוג מקיימים, בהסכמה הדדית כמובן, קשרים נוספים עם אנשים שונים מחוץ למערכת היחסים. מערכת יחסים "פתוחה" היא המקום שבו צד אחד או יותר רשאים להיות מעורבים רומנטית או מינית עם אנשים מחוץ למערכת היחסים והכל בהסכמה וידיעה של הפרטנר שלכם.

לפני שנצלול עמוק יותר, בואו ניישר קו: יחסים פתוחים לא קוראים לחוסר אחריות או למערכת יחסים נטולת התחייבות! להפך, מדובר במערכת יחסים שמחייבת את הפרטנרים בה להתנהג בהתאם ולציית לחוקים מסוימים. היא דורשת בגרות נפשית ומנטלית, לפעמים אפילו יותר מכל מערכת יחסים מונוגמית, וזה בדיוק ההבדל בינה לבין בגידה שנעשית ללא הסכמה, ללא ידיעה ואם תשאלו אותי, גם ללא שום בגרות נפשית ומנטלית.

אז איך עושים את זה בלי לקנא? 

מחקר אמריקאי בדק ומצא שלפחות 80% מהאנשים שמנהלים מערכות יחסים פתוחות נוטים לפתח תחושת קנאה אחד כלפי השני בשלב מסוים של הקשר.  הגיוני, לא? במסגרת המחקר, רק אחד מתוך חמישה אנשים שהשתתפו במערכות יחסים מסוג זה, העיד על עצמו שהוא מסוגל להתעלות מעל רגש הקנאה, ולהפגין בגרות רגשית כלפי הסיטואציה. לפני שאתם נלחצים וסוגרים את המחשב, אל דאגה, קיים פתרון לתחושות הקנאה והפחד הלגיטימיות ביותר. הוא טמון ביכולת שלנו להכיל את ההנאה של בן הזוג, ובמקום לקנא לו – להצליח לפרגן לו ואף להרגיש טוב עם זה. כמובן שיכולת פנומנלית שכזו דורשת אימון וטיפוח, לעיתים גם ליווי של מטפל זוגי ובעיקר מאוד תלוי בהתנהגות שלכם ושל הפרטנר שלכם - האם הוא עומד במילים שלו, שומר על הגבולות ולא נותן לקשרים אחרים לפגוע במערכת היחסים שלכם.

ציפיות הן לא רק בכריות 

אם השתכנעתם שאתם רוצים מערכת יחסים פתוחה ואחת כזו שתעבוד באופן בריא וללא תחושת קנאה ופחד, זה כלל שתקף גם ליחסי מונוגמיים כמובן, אבל ביחסים פתוחים על אחת כמה וכמה - תדברו. חובה שתתאמו ציפיות מראש, אחרת היכולת לשבור את הכלים תהיה קלה במיוחד ובינינו, ממש חבל. תקשורת טובה ובריאה היא הבסיס להכל ואם יש לכם אותה הרווחתם בגדול (סליחה על החרוז המגעיל והמתבקש). לעיתים רחוקות ישנם זוגות שבוחרים ללכת על חוסר הגבלות מוחלט, כאשר כל אחד יכול לעשות מה שבא לו. אבל דעו, זאת כנראה אופציה בעייתית, כי מעטים הם האנשים שיכולים להיות בטוחים בתגובתם להשתחררות מינית מלאה של בן או בת זוגם. רוב הזוגות מעדיפים להשתמש בזכות הוטו, בה כל אחד מבני הזוג מגדיר את גבולות ההתנהגות של הפרטנר כלפי אחרים, בהתאם לסולם הערכים שלו.

רגע, זה באמת עובד?

אפשר לומר שהסיכויים שזוגיות כזאת תעבוד הם שווי ערך לסיכויים שקשר מונוגמי יעבוד - 50-50. לפעמים זה עובד, לפעמים לא. מה הסיכוי שזה יצליח? באופן חד משמעי ההצלחה תלויה בכם, בני הזוג, רצונכם והיכולת שלכם להקשיב אחד לשני, להגיע למסקנות משותפות, להגיד את האמת ולקחת אחריות על מעשיכם. יחסים פתוחים יכולים להתנהל בצורה מועילה אך ורק בתנאי אחד: אם תבינו ששניכם נמצאים באותה הסירה ורק אתם קובעים את המסלול שלכם.

למה לי לעשות את זה?

קודם כל ולפני הכל, עניין. אם אתם סקרנים לראות מה יש בחוץ, אם אתם מרגישים שאתם חיים עם FOMO מסוים ומתים לדעת איך זה מרגיש לנסות ולהתנסות בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. יחסים פתוחים יכולים גם לפתור בעיות מסוימות בזוגיות או בצרכים המיניים שלכם, אבל, וזה אבל חשוב, הם יכולים גם לייצר בעיות רציניות יותר ואף להביא לסיומה של מערכת היחסים שלכם. קחו בחשבון שפתיחת הקשר אינה שעשוע נטול כל אחריות, וכמובן שזאת אף פעם לא החלטה חד-צדדית ואף אחד מכם לא אמור לסבול כתוצאה ממנה.

בהצלחה!