הורים, שימו לב: כך תסבירו לילדים בגיל הגן מה קורה במדינה שלנו

הימים לא קלים. שום תחושת שגרה, עבודה מהבית , בני זוג מגויסים והרבה פחד בלב. בתוך כל הכאוס הזה, חשוב לתווך לילדים את המצב בצורה ברורה ומובנת שמותאמת לגיל וליכולת הקליטה שלהם. ד"ר אנאבלה שקד, פסיכותרפיסטית אדלריאנית ומדריכת הורים בכירה, מסבירה כיצד לספר לילדים על המצב ולרתום אותם לטובת שגרה משפחתית בריאה יותר. ויש גם עצה חשובה להורים שתעזור לעבור את התקופה הקרובה במקסימום שפויה.

כתבות נוספות ביאמיז:

• נעבור את זה ביחד: 5 מאכלים שמפחיתים מתח וחרדה
  
• גם יצירה, גם ארוחה: 5 מאפים מלוחים להכין עם הילדים
• תרומות, התגייסות ושינוע מזון לחיילים: השפים מגיבים למלחמה

איך להסביר לילדים את האזעקות הרבות?

הטקסט הבא מתאים לילדים בגילאי הגן, וניתן כמובן לעשות בו שינויים בהתאם לשמות ולסיטואציות.

"זוכרת שבגן גם את וגם אורי רציתם בדיוק לרכב על הבימבה האדומה, וכל כך כעסתן שרציתן לפגוע אחת בשנייה? גם מבוגרים לפעמים רוצים דברים שונים ולא למדו למצוא פתרון נכון למצב כששניהם לא מסכימים. וכשמישהו מנסה לפגוע בנו, אנחנו מתגוננים, שומרים על עצמנו, ואם צריך אז משתמשים בכוח כדי למנוע פגיעה בנו. האזעקה שאנחנו שומעים מודיעה לנו שזה הזמן להתגונן, ולכן אנחנו נרוץ למרחב המוגן/מקלט/חדר מדרגות". (אם עברתם למקום אחר ומוגן יותר, שלבו את ההסבר על המעבר: "בגלל זה באנו לגור ב...).

מה לעשות ליד הילדים כשנשמעת אזעקה?

אי אפשר להגיב ברוגע לשמיעת צליל אזעקה, היא מיועדת להקפיץ אותנו. אבל אפשר לעשות פרצוף של הפתעה (במקום פאניקה) ולהתייחס לריצה לממד כמו משימה, הרפתקה בה בה מנצחים ביחד את השעון ומגיעים למרחב מוגן בצורה בטוחה, אפילו לפני הזמן המומלץ.

בנוסף, ציידו את המרחב במה שנחוץ על מנת לשהות בו בנעימים ככל שניתן. אם חשוב לכם להקשיב לחדשות, עשו זאת עם אזניות. ילדים לא צריכים להיחשף למה שקרה או קורה, ואתם בהחלט לא רוצים לתת לטרור להיכנס לנפש שלנו ושל ילדינו.

ועצה חשובה להורים: היו הש"ג של הנפש שלכם

הטרור הצליח לחדור ליישובים ולבתים ולפגוע בנו, אבל לא ניתן לו להיכנס לנפש שלנו. למרות הנטייה להידבק למסכים כדי לקבל תחושה מסוימת של שליטה במצב, חשיפה לא מבוקרת לתכנים יכולה לפגוע בנו עכשיו וגם בעתיד. מה שקרה הוא מזעזע מעבר לכל דמיון גם ככה, וחשיפה לתכנים שמלבים עוד ועוד את הפחד, רק מגדילה את הפגיעה וממשיכה לחלחל לנפש מעבר לנורא מכל שכבר קרה.

אפשר להתעדכן במידע חיוני, אפשר להקשיב לסיפור של מי שנפגע ושרד, של מי שאיבד, של מי שזקוק לתמיכה ולעזרה - אך בצורה מבוקרת וממוננת. הזכירו לעצמכם כל יום מחדש שהמלחמה בטרור מתרחשת גם בתודעה וגם בנשמה שלנו.

הטראומה והמכה הגדולה שספגנו לא חייבת להפוך לתסמונת פוסט טראומטית ולהרוס את מה שיש ואת מה שיהיה. לכן, סננו מידע, תטעינו את עצמכם בטוב - בסיפורי גבורה, ברוח התנדבות, בתרומה לקהילה, ושימרו את נפשכם, היא יקרה מאוד.