ועידת ישראל דובאי | "פוטנציאל הסחר בין האמירויות לישראל יכול להגיע ל-6.5 מיליארד דולר בשנה"

"אני שמח לראות קבוצות חדשות של אנשי עסקים ישראלים. הייתי שלושה חודשים ב-2018 בישראל לטיפול רפואי עבור בתי. זה היה פותח עיניים עבורי, משום שכאן לא שומעים חדשות טובות על ישראל, אלא רק את הבעיות שמציינים בחדשות. ראיתי את האנשים, חייתי ביניהם, אכלתי איתם, ראיתי את הפיתוח וזה היה מדהים. כדי להבין את העם צריך לראות את האנשים במדינה שלהם". כך פתח את דבריו בוועידת ישראל-דובאי הראשונה של כלכליסט, בנק לאומי ורשת 13 סולטן אחמד בן סוליים, יו"ר ומנכ"ל ענקית הנמלים והלוגיסטיקה DP World.
החברה מתמודדת בימים אלה במכרז על נמל חיפה. בן סוליים, שנחשב לאחד מאנשי העסקים המובילים והמוכרים בדובאי, שהגה בין היתר את הרעיון של איי תמר המלאכותיים, תיאר בנאומו את ההתפתחות של דובאי לאורך כ-50 שנות קיומה והסביר כיצד הפכה לאחד המקומות המשגשגים בעולם, אף שהדרך לא הייתה פשוטה ורצופה משברים. לבסוף הוא גם נתן כמה טיפים ועצות לאנשי עסקים ישראלים.

"היום יש עולם חדש, שינויים רבים מתרחשים בעולם אבל שינויים הם חלק מהחיים, בלעדיהם היה משעמם והם נותנים לנו מוטיבציה לחדש. התכנסנו היום כדי לבחון מה אנחנו יכולים לעשות יחד. אנחנו מעריכים שהפוטנציאל לסחר בין איחוד האמירויות לישראל יכול להגיע ל-6.5 מיליארד דולר בשנה.
"מדוע דובאי צמחה יותר מהר מחלקים אחרי בעולם? כיצד היא הפכה לחזקה? יש לנו מיקום טוב, אבל גם קשוח. החיים במדבר קשים, אפילו כדי להגיע למים צריכים ללכת. לכן יש חשיבות רבה גם להנהגה שמכוונת ומעצבת ונותנת לאנשים תמריצים לקדם עסקים. היו אתגרים רבים בתחילת הדרך, בשנות השבעים. נכון שיש לנו נפט אבל זה משאב לתקופה מוגבלת וגם בדובאי ספציפית היה פחות נפט מאמירויות אחרות. לכן גם אחרי מציאת הנפט החלה תנופת הבנייה, נמלים, אוניברסיטאות, בתי ספר, בתי חולים, תשתית ונמלי תעופה".

"בשנות השמונים הושם דגש על מסחר, נעשו שיפורים בנמלים. שנות התשעים היה עשור התיירות. היום שדה התעופה בדובאי הוא אחד העמוסים בעולם לאחר שהורחב משמעותית. אז נוסדה חברת התעופה אמירייטס וגם איזורי הסחר החופשי. היום אפשר לכאורה לא לנחות בדובאי בטיסות הארוכות המזרח הרחוק לאירופה כמו שהיו צריכים פעם כי המטוסים לא יכלו לטוס כל כך הרבה ברצף מבלי לתדלק. היה חשש שיתחילו לדלג מעל דובאי ולכן הוחלט להקים מגרשי גולף, מלונות, חופים אתרי נופש כדי למשוך תיירים עם כסף. אנחנו לא רוצים להיות ספרד עם 65 מיליון תיירים, שחלק גדול מהם תרמילאים. היום יש כאן 100 מיליון איש בשדות התעופה בשנה ועשרות מיליוני תיירים, איך עשינו את זה?

"היו קבלנים כמו אל חבטור שדיבר לפניי שכבר הקימו מלונות לפני כן, אבל רוב האנשים היו סוחרים. הם רגילים לקנות ותוך שלושה חודשים למכור את הסחורה. הם לא משקיעים ולא יכולים לחכות להחזר ההשקעה שנים. על כן אנשי עסקים רבים קיבלו תמריצים מהמדינה כדי לבנות מלונות. הממשלה שלנו אמרה - קחו את הקרקע ותפתחו ללא תשלום אתרי נופש ומלונות. אבל אנשי העסקים בכל זאת חששו ולא רצו להסתכן. ההנהגה הייתה חכמה והמדינה עצמה החלה להקים מלונות ומשכה תיירים. לאחר מכן אנשי העסקים שינו את דעתם והקימו אתרי תיירות מרשימים. מאז הרבה סוחרים התרחבו גם למלונות לאחר שראו את ההצלחה.

"במסגרת זו גם אני התבקשתי למצוא אדריכל כדי להקים איזור מלונות והתברר שיש רצועת חוף של 60 ק"מ בלבד והיה צריך יותר. כך נולדו איי התמר שמאכלסים היום מלונות, שכונות מגורים ומרכזים מסחריים. ב-97-98 עסקנו בבדיקה איך הקמה של איים מלאכותיים תשפיע על הסביבה כמו למשל רמת המים במפרץ ועכשיו כולנו נמצאים על האיים האלה.

"שנת 2000 הייתה השנה שבה החלה כניסת הטכנולוגיה - מה שהוגדר על ידי ההנהגה כ"הממשלה האלקטרונית". השייח רצה שאנשים יתחילו להתאים את עצמם לעידן החדש. ברגע שכל מה שקשור לממשלה הפך אלקטרוני הציבור גם התחיל להשתמש יותר במחשוב. ומה ב-2020? השנה יש לנו תוכנית חלל, אנחנו בונים חללית כדי להגיע למאדים.

השאלה היא למה דובאי הפכה להצלחה כזו? למה אנחנו צומחים מהר?

"אחת השנים החשובות הייתה 1982, התחלתי כמתמחה בנמל. אז החלה ההבנה שבעוד עשרים שנה הנפט ייגמר ואז הוא היה 80% מהתוצר ולא היה ברור מה אפשר לעשות חוץ מחקלאות ונפט. ההנהגה הבינה שצריך להסתכל קדימה והחוצה והנה היום חלקו של הנפט בתוצר של דובאי הוא שיעור זעום בלבד. "בדרך היו לא מעט משברים. למשל ב-79' - בזמן שאיראן ועיראק נלחמו, דובאי בנתה את נמל ג'בל עלי והן לא התייעצו איתנו. זה היה שוק עבור כולנו ומדינות רבות באיזור ביטלו פרוייקטים חדשים. אבל אנחנו הבנו שאולי האיזור יהיה פחות יציב ומסוכן, אבל צריך להמשיך לפתח. המלחמה תיגמר ויש לנו משימה שצריך להתמיד בה.

"ב-90' - מלחמת המפרץ, שוב לא חששנו והמשכנו בתוכניות הפיתוח שלנו. ב-95 היה המשבר במזרח הרחוק ומחיר של חבית נפט צנח ל-10 דולרים, אנחנו המשכנו. לאחר מכן 9/11 - חברות תעופה הפסיקו לטוס, שוב פגיעה במחירי הנפט. אז חברת התעופה עשתה עסקה ענקית של מיליארדים לרכישת מטוסים - השייח שלנו הבין שהמשבר הוא זמני וההזדמנות נדירה". בן סוליים מתכוון לעסקת רכישת המטוסים הגדולה ביותר בהיסטוריה של התעופה האזרחית, כאשר חברת התעופה של דובאי אמירייטס שילמה 19 מיליארד דולר עבור 71 מטוסי איירבוס ב-2003 בעיצומו של המשבר העולמי.

"כך היה גם במשבר הפיננסי של 2008, זה היה כמו סרטן בליבה של המערכת הפיננסית העולמית. כולם חזו שדובאי תקרוס בגלל שהכלכלה מאוד ממונפת. הממשלה אמרה שהיא לא תעזור, יש לכם בורד ותוכנית עסקית, תמשיכו עם זה. הממשלה הקצתה 100 מיליארד דולר כדי לפתח עוד יותר את דובאי, אז נבנה המטרו וכבישים רבים. וכך דובאי התרוממה במקום ליפול.
"המסר שלי הוא שדווקא כשיש משבר נולדים הרעיונות המדהימים. כשכולם דואגים, אנחנו נצמדים לתוכניות העסקיות. כשיש תשוקה למשהו זה עובד, מקבלים את ההחלטות הנכונות במשבר, כשאין ברירה. השייח אמר פעם שזה כמו שאתה שותה קפה בבית קפה והבן שלך רץ לפתע לכביש, אתה רץ הכי מהר שאתה יכול כי אתה חושש שהוא יידרס. לכן היום דובאי, היא עיר מדהימה. בין עשר המקומות הטובים בעולם לעשיית עסקים.
היתרון הגדול של דובאי הוא לוגיסטי, המיקום שלה. שלוש שעות טיסה לוקחות אתכם ל-2 מיליארד איש. להגיע לבומביי זה שעתיים טיסה בלבד מדובאי. אם רוצים להוביל משהו יש טיסות ואוניות מספר פעמים ביום, בנמל דובאי לוקח שעה לפריקת מכולה. חיפה לבגדד 900 ק"מ, בתוך עיראק מבצרה לבגדד זה 700 ק"מ. לשלוח משהו בים זה מהיר יותר מאשר הובלה יבשתית פנימית.
"יש ל-DP נוכחות ב-60 מדינות, 85 מסופים בעולם, אנחנו הגדולים ביותר בהודו, בקנדה ואוסטרליה. בשנים האחרונות השקענו מיליארדים בלוגיסטיקה, מערכות ופתרונות. המטרה שלנו היא לא רק לקבל בנמל אוניות, אלא גם לשפר את שרשרת האספקה. אנחנו יכולים להמשיך מחיפה או אשדוד לבגדד. באילת גם יש הזדמנויות מעניינות. דובאי -אתיופיה - אילת ומשם לאירופה, זה מסלול הרבה יותר קצר מאשר "המשולש" שהיו עושים עד היום.
"העצה שלי - דובאי זה אנשי עסקים אבל תתאימו את עצמכם. לפני שתדברו לאיש עסקים תמצאו מישהו מתאים. אני כמי שעוסק בנמלים לא אעסוק בחקלאות, אני אשמח לשמוע אבל אין לי מה להרוויח מכך. תמצאו מישהו בתחום הנכון, באותו עסק שמתאים לכם, תעשו שיעורי בית. תראו לי עסק שמעניין אותי כסוחר, אל תבזבזו זמן בפנייה לכולם. יש מי שמתאים לטכנולוגיה אבל הסוחרים לא מתאימים לזה. יש אנשים שמתאכזבים - יש לי טכנולוגיה מדהימה, אבל לאיש העסקים הדובאי זה לא מעניין אם זה לא התחום שלו. תהיו סלקטיביים. אם אתם סטארט-אפ לכו לקרנות שמשקיעות בטכנולוגיה, אל תלכו לסוחר. הם מתעניינים בסחורה קיימת, אני מאחל לכם הצלחה, אנחנו נתמוך בכם, אנו מאוד נרגשים לקראת שיתוף פעולה עתידי".