אור קורן מזמין אתכם להתחבר לעצמכם מחדש

אור, איך בעצם הכל התחיל? איך הפכת לגורו של אהבה?

״בהיתקלות בלבנון ראיתי את המוות מול העיניים שלי, והיה שם רגע שפשוט הבנתי שבאתי לפה כדי לבחור בחיים, ככה זה התחיל. גורו של אהבה זה מין עיוות כתיב להיותי גור של אהבה. כולנו נולדים כגורים אשר יונקים אהבה, ועבור התינוק ואמו, כל אפקט היניקה מייצג את אי הנפרדות, לכן מאוד מיוחד להחזיק תינוק. בתהליכים ובמסעות שאני מעביר יחד עם שותפים שלי בארץ וברחבי העולם, אנחנו לומדים איך לחזור לאותה אנרגיה פרימאלית ובסיסית שחיה בנו, ומהמקום הזה להתחבר מחדש לכוח החיים ולחיות אותו, להביא את המתנה שלנו לחיי היומיום״.

ספר לנו על הסדנאות והמסעות הרבים שאתה מוביל בארץ ובעולם.

״בהמשך לכך ששיתפתי אותך בהיתקלות, לקח לי כמה שנים להודות שאני בפוסט טראומה. איפשהו בשנת 2000 התחלתי תהליך עמוק ואינטנסיבי שבעצם לימד אותי איך להתחבר מחדש לגוף, לפגוש את הפחדים העמודים ביותר שלי, שאגב לא התחילו שם אותה בהתקלות בלבנון, אלא אולי בלינה המשותפת בקיבוץ, אולי במצב הקרוב למוות בלידתי, מי יודע? אני כן יודע שהתהליך הזה אפשר לי לגלות כלים שחיברו אותי מחדש לכוחות הנפש שבי, והבנתי שמהמקום הזה אני רוצה להעביר את זה הלאה; לא רק לתת את המתנה, אלא לתת אותה לאנשים שרוצים להעביר את המתנה הלאה בעצמם. ממש כמו בסרט ׳להעביר את זה הלאה׳״.

בנוסף לריטריטים והמסעות אתה מקבל מטופלים באופן אישי בקליניקה שלך בכפר אוריה, איזה טיפול אתה מעניק בקליניקה ולמי הוא מיועד?

״לקליניקה מגיעים הרבה אנשים שתהליך קבוצתי פחות מתאים להם. הם זקוקים ליחס אישי, והיכולת לעזור להם לגעת בדפוסים, בטראומות ובדברים המודחקים שאנחנו מסתירים אפילו מעצמנו, בצורה מאוד עדינה, פרטנית ומעמיקה, מלמדת אותנו להיכנס פנימה ולפגוש את מה שמחכה למפגש על מנת שיוכל לצאת אל האור, ולקבל טרנספורמציה וריפוי״. 

הוצאת ספר ובו תובנות עמוקות על הגוף והחיים, ספר לנו עליו.

״הספר נקרא ׳ספר ההקשבה הקוונטית׳. לפני כשנה עוד חייתי בקהילה בניו זילנד והיה שם משפט שאומר ׳אם משהו חסר לך - כנראה אתה זה שצריך להביא אותו׳. הייתה חסרה לי הדרכה רגשית, איך להיכנס פנימה ולעבוד עם הטראומה שלי, להיפגש עם הרגשות שאני מפחד לפגוש. הספר נולד כי התחלתי לכתוב קורס - איך לעשות בפועל עבודה רגשית. דף אחד נכתב אחרי השני, וגיליתי שיש לי ספר. זה היה תהליך של שלוש שנים, הוא יצא לפני בערך שש שנים וזמין לרכישה בשפה האנגלית באמאזון. הוא חלק מהכלים שהיום אני עובד איתם. בכל מקום יש לזה טייטל קצת אחר, בארץ זה נקרא ׳להתעורר לכוח החיים׳, וזו עבודה שעושה אינטגרציה בין הלב, האנרגיה המינית והמודעות שלנו״. 

למה כל כך חשוב לצאת לרגע ממרוץ העכברים ולהקדיש זמן לעצמנו במסגרת מסע או ריטריט?

״זו שאלה שאני שואל את עצמי כל בוקר, ׳למה?׳. התשובה היא שהמחלה הגדולה שלנו היא בדידות, אנחנו כולנו מסתובבים בודדים וזה כואב. הקורונה הייתה ממש הרמה להנחתה במובן הזה, אך כשאנחנו מקבלים כלים להיפגש קודם כל עם עצמנו - עם הרגשות, עם הילד הפנימי והקולות הפנימיים שמחכים שרק נבוא ונחבק אותם עוד פעם - אנחנו למעשה מצמצמים את הפער בין החיוך של הפרסונה שאנחנו חיים איתה בחוץ, לבין מה שבפנים. ככל שהפער הזה קטן יותר, אני מסתובב פחות בודד בעולם; ככל שאני פחות בודד, אני מקרין את זה החוצה. ביחד אנחנו לאט לאט יוצרים כאן משהו חדש, כך אני מאמין״. 

מה החלום? מה השאיפות להמשך הדרך?

״אני כבר חי את החזון שלי, אם היום אני אמות, אני אמות מסופק. אם היום אני אמשיך לחיות, אני רוצה לקחת את זה למקום של התפתחות קהילתית, וללמוד שפה שמאפשרת להביא פגיעות כדי שתאפשר אינטימיות; אינטימיות מאפשרת משמעות; כדי שבאמת נוכל לחיות חיים בעלי משמעות אנחנו צריכים ללמוד איך ליצור אינטימיות, ובשביל שזה יקרה אנחנו צריכים ללמוד איך להיפגש עם הפגיעות שלנו; זה מאין דומינו בו אחד מוביל אל השני, ולזה אני מכוון״. 

יש לך טיפ לחיזוק הנפש?

״להסכים לפגוש את החולשה, לא לפחד מלפחד ממנה, לא לפחד מהפחד״. 

אם גם לכם הראיון גרם לרצות לברוח לרגע מהשגרה ולהקדיש זמן יקר מפז לאדם מאוד חשוב שטיפה הזנחתם עם הזמן, צרו קשר עוד היום עם אור קורן ותזכו להכיר את עצמכם מחדש. אולי תפגשו אדם מקסים שמגיע לו טיפה יותר.