לחיות על הבמה: המורה למשחק ליאור נאור יהפוך אתכם לשחקנים נחושים

את הפנים של ליאור נאור (38) אתם כנראה מכירים מסדרת הלהיט "מטומטמת", מהסרט הישראלי המצליח "אול אין", מפרסומות רבות בטלוויזיה או  מהסרטונים הויראליים שלו ברשת (אפילו כמה סרטונים בהם השתתף איזה אחד, בנימין נתניהו שמו), אולם ליאור הוא אינו רק שחקן, אלא גם מורה למשחק מזן אחר. שוחחנו עם ליאור על התשוקה שלו ללמד שחקנים את רזי המקצוע, ולמדנו לא רק על משחק, אלא קצת גם על החיים עצמם.

ליאור נאור: לשחק זה להיות

"למשפחה שלי יש חנות צעצועים בשם Toys To Go", אומר ליאור. "עד גיל 27 הייתי בעסק המשפחתי. בגיל 27, הלכתי ללמוד קואצ'ינג, בבית הספר תות של אלון גל, ובלנדמרק, שזו רשת בינלאומית בתחום האימון, בה למד בין היתר טוני רובינס. בגיל 30, הלכתי להגשים את עצמי כשחקן, ומאז אני משחק, מביים ובשנים האחרונות גם מלמד משחק. לאורך השנים, ובמיוחד בקורונה כשעולם התרבות היה (ועודנו במידה לא מבוטלת) מצוי באי ודאות ענקית, לחצו עלי במשפחה להצטרף לעסק המשפחתי, אולם סירבתי, כי אני לא יכול שלא לשחק. לכן קראתי לבית הספר שלי 'לשחק זה להיות': המשחק הפך להיות חלק מהמהות הפנימית שלי כבן אדם. הדחף שלי לשחק וללמד משחק חזק יותר מכל דבר אחר".

תספר על הקורס שלך

ליאור נאור : "הקורס נמשך עשרה מפגשים, שלוש שעות כל מפגש, עד 12 אנשים בקבוצה. אני נותן בקורס כלים בלתי רגילים לשחקנים, שאת חלקם אני פיתחתי בעצמי. השחקנים שמתנסים ומשתמשים בצורה נכונה, רואים שזה באמת עובד. השחקנים שמיישמים את הכלים שהם קיבלו בקורס מתקבלים לתפקידים טובים, כפי שאני מתקבל בעזרתם, וכן מקבלים מחמאות מבמאים. המון במאים אומרים לי שכיף להם לעבוד עם השחקנים שלמדו אצלי בקורס.

אולם מה שחשוב להבין על הקורס, הוא שיש בו אנרגיות מחשמלות שקשה לבטא במילים: אנשים שיוצאים משיעור, מרגישים שהם טעונים באנרגיות חיוביות, ויכולים להסתער על העולם. מעבר לזה, יש אצלי דגש חזק על יחס אישי: אני למדתי משחק בעצמי, ואני מכיר המון שחקנים שלמדו משחק דרך הסביבה שלי, ואני יודע היטב שיחס אישי כמו שלי אי אפשר למצוא בבתי ספר אחרים למשחק. בעולם הזה, אף אחד לא מכוון אותך באמת לדרך שבה אתה צריך ללכת, וזה משהו שאני נותן לתלמידים שלי.

המטרה שלי בקורס היא להפוך את התלמידים שלי לשחקנים טובים יותר ומהר יותר: יש חבר'ה שלמדו שלוש שנים בבית ספר למשחק, ועדיין לא יודעים לשחק. אני לעומת זאת, עובד פרטנית עם כל תלמיד, ויודע לגעת בדיוק במה שמעכב אותו, מה שמכשיל אותו בדרך להוציא את השחקן שבתוכו. זה חלק מהיותי מנטור לצמיחה אישית.

למשל, עבדתי עם תלמיד שלי שלא היה מסוגל לקבל ביקורת. תפסתי אותו לשיחה של כמה שעות אחרי השיעור. דיברנו עליו, על האגו שלו, שלמעשה תמיד הרס לו דברים בחיים מבלי שהוא הבין זאת. הוא כל חייו ניסה להוכיח את עצמו, אבל ממקום של אגו, של פחד מלהיכשל. אחרי השיחה שלנו, ואחרי שהוא הבין שהביקורת שאני נותן לו באה רק מאהבה ונועדה לעזור לו, כל הגישה שלו השתנתה, והוא אפילו למד לקבל ביקורת מחבריו לקבוצה. בשבוע לאחר מכן, הוא שיחק ברמה אחרת לגמרי, ובכלל, משהו באישיות שלו השתנה, ואפשר לו לצמוח ולספוג חוויות טובות יותר".

למי הקורס נועד?

"למי שרוצה להיות שחקן, אבל לא רק", אומר ליאור. "קודם כל, מלבד כישורי משחק, בלימודי משחק רוכשים כלים לחיים: ביטחון, הקשבה, הגשמה עצמית ועוד. יש לי תלמידה שהגיעה דיכאונית, ובזכות הקורס היא הפכה לבעלת שמחת חיים.

חוץ מזה, לפעמים באים כאלו שאומרים שהם לא רוצים להיות שחקנים, למרות שבפנים הם דווקא כן רוצים, והם פשוט לא מאמינים בעצמם. כלומר, במקום להודות שהם מפחדים להיכשל כשחקנים, הם פשוט אומרים לסביבה, ואולי גם לעצמם, שהם פשוט לא רוצים את זה. כשמישהו אומר שהוא לא רוצה שחקן, אני חוקר אותו מעט, ומנסה להבין מה עומד מאחורי האמירה הזאת: אם הוא באמת לא רוצה להיות שחקן, ורק בא לעשות את הקורס בשביל כלים לחיים והחוויה, זה נהדר, אין לי בעיה עם זה. אם לעומת זאת מדובר במישהו שרוצה להיות שחקן, אבל מפחד שהוא לא טוב מספיק, אז אני עובד איתו בכלים של העצמה ואמונה עצמית. אני יודע שאנחנו יכולים להגיע לשם ביחד, ולעזור לו להפוך להיות שחקן מצליח; הוא רק צריך לרצות את זה באמת".

לא צריך כישרון בשביל זה?

"הקלישאה השחוקה ביותר בתחום, היא 'או שיש לך את זה, או שאין לך את זה'. אולם האמירה הזאת רחוקה מהאמת כמו מזרח ממערב", אומר ליאור. "המיתוס של כישרון מולד זה בלוף, כי הכישרון נרכש. עבודה רבה תמיד תנצח כישרון בסופו של דבר, אם הכישרון לא עובד קשה. יש המון כאלו שיש להם יותר כישרון טבעי לתחום, ובפועל הם נכשלו כי הם לא עבדו מספיק קשה. בגלל שהם לא נתנו את המאה אחוז מעצמם, הם חושבים על עצמם שהם כישלון, למרות שבפועל הייתה להם נקודת פתיחה טובה יותר מהשאר. מנגד, יש שחקנים שדווקא חושבים שהם מוכשרים, ובטוחים שהסיבה שהם לא מצליחים עדיין, זה כי לא היה להם מזל והם לא התגלו. אולם מה שהם לא יודעים, זה שחסרים להם הרבה כלים כדי באמת להיות מוכשרים. הם לא מבינים שמשחק זו תורה שלמה: תמיד אפשר ללמוד עוד משהו, יש למשחק רבדים מטורפים. גם אני לומד כל הזמן, ואני יודע שהשחקנים הכי גדולים שיש לעולם לא יפסיקו ללמוד.

אני אישית עובד הכי קשה שאפשר; אני כשחקן לא משנן טקסט, אלא חוקר את הטקסט, וזה מה שאני מלמד את השחקנים שלי: מי שיש לו רצון אמיתי להשקיע הוא מי שמצליח. יש כאלה שבאים לבדוק אם המשחק מתאים להם; הם אומרים לעצמם, 'אני רק רוצה לבדוק, אז אני אתן 30% מעצמי'. מי שנותן 30%, באמת יגלה שהוא לא טוב, כי מי יכול להיות טוב עם 30%. רק אם תיתן 200% תוכל לגלות באמת את היכולות שלך.

הסיבה שאנשים לא משקיעים את המאה אחוז, היא הפחד מכישלון. הפחד מכישלון משתק אותם, וגורם להם לא להשקיע את כל מה שהם יכולים, ובסוף הנבואה שלהם מגשימה את עצמה. בתפיסה שלי, כישלון מתרחש רק ברגע שאתה מרים ידיים. עד אז, כל קושי, כל אכזבה, כל טעות, היא רק הזדמנות ללמוד".

כדי להתחיל לגלות את עצמכם ולהגשים את החלום שלכם, כנסו ל עמוד האינסטגרם המטורף שלו, אליו הוא מעלה קטעים שווים ומושקעים. שווה לבדוק גם את  עמוד הפייסבוק שלו ובנוסף אפשר להיכנס לאתר כדי לקבל פרטים על לימודי משחק באתר של ליאור נאור