שמונה יסודות למשפחה מאושרת
קלאודיה כץ, מייסדת - הגישה "חשיבה הורית", על העקרונות שיסייעו לכם לצלוח את אתגרי ההורות גם בימי הקורונה, ומדוע גם לארגונים כדאי להקשיב לה

מוגש מטעם קלאודיה כץ
תפקיד ההורה נצחי: "אפשר להחליף עבודה, מדינה, אפילו בן זוג. אבל ילד, מהרגע שנולד הוא שלנו לאורך כל הדרך" אומרת קלאודיה כץ, אמא לשלושה (בן 23 ותאומות בנות 21), מייסדת "חשיבה הורית".
אחרי שנים רבות כמורה, מגישה לבגרות, מנחה מחוזית וחברת צוות ניהול בית ספרי, בהן פגשה בני עשרה רבים ואת הוריהם הפכה למנחת הורים, מרצה ומדריכת סדנאות הורות וצוותי הוראה.
היא מספרת: "ישב מולי הורה לילד מקסים ואמר לי: 'קחי, תחנכי אותו, אני כבר לא יודע מה לעשות איתו', הבנתי שכדי לבנות את דור העתיד, העבודה מתחילה עם ההורים. זה היה המניע מבחינתי לעסוק בהנחיית הורים.
מחקר הורי
"התבוננתי על משפחות שלתפיסתי "הצליחו", כמו משפחות שגם עם ילדים בגיל העשרה, מבלות יחד בהרכב משפחתי, יש שיח מכבד ואין "פיצוצים" וחיפשתי את המאפיינים המשותפים להם. מאחר ואני מגיעה מרקע מדעי, חשבתי שכשם שיש חשיבה מתמטית המבוססת על ארבע פעולות בסיסיות וסדר פעולות חשבון בעזרתם ניתן לפתור גם נוסחה מסובכת, כך צריכה להיות גם ההורות, מבוססת יסודות שיאפשרו פתרון כל בעיה, בהתאם לסיטואציה. הסתובבתי עם המחשבה זמן רב. התבוננתי במשפחות רבות, במצבים שונים וזיקקתי את "שמונה היסודות".
בנוסף למחקר הפרטי שלי, אני בעלת תואר שני בחינוך, למדתי הדרכת הורים במכון אדלר ואני ממשיכה ללמוד ולהשתלם כל הזמן.

שמונת היסודות של חשיבה הורית
"כבוד הדדי, סמכות הורית, עקביות, יצירתיות, חיזוקים חיובים, מיקוד ובהירות, הקשבה
ובטחון באהבת הורים".
להיות הורה זה אתגר מתמשך, העידן המודרני מספק לנו אין סוף התמודדויות, השינויים חדים ובמקרים רבים אנחנו לא עומדים בקצב. לכן "חשיבה הורית" מקנה יסודות שהם סל כלים שימושיים בכל מצב. "אפשר לבחון לאורם כל פעולה האם היא מכוונת אותי להורות שאני רוצה עם ילדיי".
הצרכים לא השתנו, מה שהשתנה זו הדרך לתת להם מענה
היא אומרת: "מקומם אותי שאומרים: 'הדור של היום זה לא הדור שאנחנו היינו'. הדור הזה הוא מה שעשינו אותם. עלינו להציב לו את האפשרויות, להאיר לו את הדרך ולעודד אותו לבחור כיוון שמצמיח ומקדם".
הילדים שלנו מגיבים לדרך שבה אנחנו מגיבים אליהם. הם מביטים בנו ובוחרים אם לנהוג באופן דומה או אחרת. כדאי לזכור את האמרה: "אל תחשוש מכך שהילד לא מקשיב לך- זכור שהוא צופה בך".
[youtube_embed youtube_id='https://youtu.be/nnANhXbB_hw']
עצות והמלצות להתמודדות בימי הקורונה ובכלל:
בתקופת הקורונה: "הכל מועצם, סגורים יחד, אם מרגיז אותי שהוא משאיר כוס בכיור, אז בסגר זה עשר כוסות. האווירה בבית יכולה להיות נפיצה, רובנו לחוצים ומוטרדים גם כך, מאוד קל להגיע להסלמה ביחסים".
"זמן מסך – הורים מוטרדים מכך שהילדים כל היום במסכים. הם מגבילים את זמן המסך והילד מתרעם.
אני שואלת את ההורים: אז מה כן? מה הייתם רוצים שיעשה במקום? כדאי לספק אלטרנטיבה. לקפל כביסה לא נחשב, גם אתם, במקומו, לא הייתם בוחרים בכביסה, נכון? רצוי לאתר יחד עם הילד תחליף אטרקטיבי, כדאי לבחור במשהו שאפשר לעשות יחד שיאפשר גם להעמיק את הידע בתחום משותף זו הזדמנות לבקש מילד ללמד אתכם משהו מעולמו.
עידוד יאפשר לילד לגלות דברים על עצמו – לדוגמה, בעקבות שיחה עם אב למתבגר, הוא הזמין את הבן להשתתף בצביעת פרגולה בחצר. הנחתי אותו לוותר על הביקורת ולהיעזר בעידוד. במקום לומר 'פה לא צבעת מספיק' להגיד: 'איזה יופי צבעת מדויק שם'. הנער גילה משהו חדש שהוא מצליח בו והסיטואציה קרבה בינהם. בעקבות זאת, הילד יזם פרויקט של שיפוץ נוסף והזמין את אביו להצטרף.
לבחור את הנזיפות– בימים אלה בולט יותר מה שמפריע לנו לכן מעירים יותר. הנזיפות גורמות לשפיפות, התחושה המתגברת אצל הילדים היא שהם לא טובים ולא עומדים בציפיות. נסו להסתפק בתלונה אחת ביום.
למצוא את החוזקות –זו תקופה מאתגרת במיוחד למתבגרים. בגילם תחושת הערך העצמי נבנית מהיחסים עם בני גילם. בקורונה פחות נפגשים עם חברים ויש פחות הזדמנויות להפגין כישורים. כך למשל, בגלל שיש פחות זמן של הפסקות, נער שהוא קלע מעולה בכדורסל יזכה לפחות הזדמנויות להציג את כישוריו ופחות הזדמנויות להרשים את החבר'ה. למעשה, לבני הנוער קשה יותר להפגין יכולות ואפילו לגלות אותן בעצמם. במיוחד כשבבית הם ננזפים לא מעט. אם נמשיך להתמקד במה שלא טוב, לא נראה מה שטוב.
עבורי, אחד הרגעים היותר עצובים בשיחה עם הורים הוא כאשר הורים יושבים מולי ומרוב ההתמקדות במאבקים עם הילד הם לא מצליחים לציין אפילו דבר חיובי אחד לזכותו.
מריבות בין אחים – שימו את הדגש על ה"כן". מצאו את הזמנים בהם מתרחש מצב רצוי. למשל, כשהם משחקים יחד, אמרו: 'אני נהנית לראות אתכם משחקים יחד' במקום לנזוף שיפסיקו לריב. כך, ידעו מה מצופה מהם, יוכלו לחזור על כך להבא וייהנו מתשומת לב ההורים.
תכנון וניהול – גישה חשובה שיוצרת שינוי, אני קוראת לה תת"ם: תכנון, תיאום ציפיות ומילה טובה. בקשו עזרה, התייעצו ותנו הכוונה, אל תנחיתו הוראה. כהורים, עלינו להגדיר מה המטרות והצרכים המשפחתיים. לתכנן ואז לבדוק מה המשאבים שעומדים לרשותנו. זה נתפס אחרת אם אומר לבן העשרה, רגע לפני שיצאתי לעבודה, 'תדאג שאחותך תתחבר לזום' לעומת אם ישבתי ערב קודם ואמרתי: 'אני צריכה את עזרתך מחר, בחיבור אחותך לזום'.
בקשת עזרה ומראש, מבססת וודאות, מחזקת בטחון ומעלה את תחושת הערך. התנהלות כזו מאפשרת גם לו לתכנן את יומו ובכך הבענו כבוד לזמן שלו. בעצם בקשת העזרה מחזקת את תחושת השייכות למשפחה. בבקשה יש הדדיות. גם אם התשובה תהיה 'לא מתאים לי', מאחר ופנינו מראש, נוכל לקיים שיח ולשאול: 'אז מה אתה מציע?' שיח כזה מאפשר לנער לחוש שסומכים עליו ומאפשר להורים ללמוד את הלך מחשבתו. כך גם נלמדות מיומנויות כמו ניהול זמן, ארגון ועוד. חשוב, אחרי מעשה להודות, לומר משהו כמו 'עבדתי בראש שקט בזכותך, תודה שנתת לי גב'. סביר שלהבא פחות יתנגד ובסוף יש סיכוי שיפעל מיוזמתו.

למי מתאימה השיטה?
"אני מנחה הורים לילדים בכל הגילאים. על מנת לעבור את גיל ההתבגרות באווירה נעימה חשוב לבסס יסודות מצמיחים במשפחה כבר בתחילת הדרך. מבורך בעיני כאשר הורים צעירים מגיעים אלי ללמוד כלים ויסודות לייצר את היחסים המשפחתיים שהם חולמים עליהם".
"שיתוף הפעולה והתרגול של ההורים חשוב לתהליך, כך קורה שאמא אומרת לי: "דיברתי עם הילד וממש חשבתי שאת לוחשת לי באוזן".
הדרכת הורים בעולם העסקי
כץ, עוסקת בהנחיית הורים, הרצאות סדנאות, ועבודה עם צוותים חינוכיים. מנחה מפגשים בזום גם למשפחות ברחבי העולם. כאשר עזבה את עולם ההוראה עסקה בניהול פרויקטים בארגונים גדולים, משם גם צמח החזון שלה- הדרכת הורים בחברות: "הלוואי ותהיה לכל הורה עובד האפשרות לפנות במקום העבודה למנחה הורים ולהתייעץ באתגרי ההורות. אני עובדת עם חברות שכבר מבינות את ההקשר בין האווירה בבית לאפקטיביות בעבודה. למשל, הורה שעזב בבוקר ילד בוכה, או בריב, יהיה פחות פנוי לעבודה. התפוקה שלו תהיה נמוכה, הוא יחוש עצבני ויצא הביתה מתוסכל שלא עמד בהספק. לרוב ישאף להשלים את המשימות מהבית כך שלמעשה לא יהיה פנוי לילד או שתגובותיו יהיו קצרות ולא נעימות, כך מתחיל כדור שלג".
הנחיית הורים בחברה, היא WIN WIN לשני הצדדים. יש בה התייחסות אישית לצרכי העובד ובכך מגבירה את תחושת השייכות לארגון ומפנה עובדים לעבודה כשהם בעבודה.
קלאודיה כץ , 054-7721255 חשיבה הורית בפייסבוק>>



