האם הבקשה ל'שלום בית' הפכה לכלי טקטי במשפטי גירושין?

לאחר סדרה של מריבות החליטו השניים להיפרד, אך בעוד שיוסי ביקש לפתוח בהליך גישור שיסדיר את הגירושין במהירות, נעמה פנתה לעורכת דין והגישה לבית הדין הרבני תביעות למזונות, למדור ולתשלום כתובה – ובמקביל ביקשה צו לשלום בית.

למי שמביט מבחוץ עשוי להיראות כי מדובר ברצון כן לשקם את הנישואין, אך למעשה זוהי טקטיקה משפטית מחושבת היטב. כדי להבין את עוצמת המהלך, צריך להכיר את דיני המשפחה בישראל ואת יחסי הכוחות בין שתי הערכאות הדנות בהם – בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.

באדיבות מתגרשים חכם, הפורטל המשפטי למתגרשים

מירוץ הסמכויות

בין שתי הערכאות מתנהל "מירוץ סמכויות": כל אחד מבני הזוג ממהר להגיש ראשון את תביעותיו במקום שנוח לו יותר מבחינה אסטרטגית. מי שהקדים – קובע את הזירה. כך, אם בן זוג מקדים ופונה לבית הדין הרבני, הסמכות לדון ברוב העניינים המשפחתיים תעבור לידיו.

באופן עקרוני, בתי המשפט לענייני משפחה הם הערכאה האזרחית המרכזית בנושאי משמורת ומזונות. בית המשפט העליון אף קבע כי סמכות בתי הדין הרבניים בנושאים אלה מוגבלת, והיא קיימת רק כאשר נעשתה "כריכה כדין" – כלומר, כשהתביעות הנלוות (מזונות, משמורת, רכוש) צורפו לתביעת הגירושין בכנות, בהתאם לפרוצדורה ובטרם הוגשה תביעה מקבילה בבית המשפט האזרחי. רק אם שלושת התנאים מתקיימים, מוסמך בית הדין הרבני לדון גם בנושאים אלו. בפועל, בתי הדין מנסים לעיתים להרחיב את סמכותם, מה שגורר לא אחת התערבות של בג"ץ.

עו"ד נוי יוספזון בוסני, העומדת בראש צוות עורכי הדין המקצועיים שמלווים את פורטל מתגרשים חכם מסבירה כי "מירוץ הסמכויות הוא לא רק עניין טכני, הוא כלי אסטרטגי קריטי שיכול להכריע את גורל ההליך כולו. לא פעם אני פוגשת לקוחות שמגיעים אליי מאוחר מדי, אחרי שבן הזוג 'תפס' את הערכאה שנוחה לו יותר, בין אם מדובר בבית הדין הרבני ובין אם בבית המשפט לענייני משפחה. לכן, חשוב להבין שהזמן הוא פקטור. מי שפועל במהירות, ביעילות ובתכנון משפטי נכון, שומר על יתרון קריטי."

עוד מבהירה עו"ד יוספזון כי "כמי שמלווה תיקים מורכבים של גירושין ונושאי משמורת ורכוש, אני מדגישה בפני הלקוחות שלי שההחלטה לאן לפנות, ולפעמים גם מתי, היא חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה המשפטית. חשוב לקבל ייעוץ משפטי מיידי כדי להבין את המשמעויות העמוקות של כל צעד, עוד לפני שמתקבלת החלטה על פירוק הקשר."

פער עמוק נפער בין פסיקות הערכאות האזרחית והדתית

על פניו שתי הערכאות אמורות לפסוק לפי אותם דינים, אך בשנים האחרונות נפער ביניהן פער מהותי. הפסיקה האזרחית השתנתה בבת אחת כשבית המשפט העליון קבע כי במשמורת משותפת המזונות יתחלקו בין ההורים לפי הכנסותיהם וזמני השהות בפועל – ובכך זנח את ההנחה המסורתית שלפיה האב הוא המפרנס הבלעדי.

לעומת זאת, בתי הדין הרבניים ממשיכים לדבוק בהלכה היהודית, שלפיה האב חייב במזונות ילדיו בכל תנאי. ההלכה גם נוטה להעדיף משמורת אצל האם, בעוד על האב מוטלת חובת הפרנסה. בנוסף, בית הדין הרבני עוסק בשאלת האשם בפירוק הנישואין: מי שנמצא אשם צפוי להיענש במישור החומרי. כך, בעל המבקש להתגרש ללא עילה מוצדקת ישלם את מלוא כתובת אשתו, ואילו במקרה של בגידת האישה – היא תפסיד את כתובתה. מתוך קדושת התא המשפחתי, בקשות לשלום בית מקבלות תמיד התחשבות.

מנגד, בבית המשפט לענייני משפחה שאלת האשם אינה רלבנטית כלל, והרכוש נחלק שווה בשווה בין הצדדים. כאן טמון ההבדל: בעוד שבעבר גברים נהנו מהעדפה בהלכה, כיום רבים מהם מעדיפים את הערכאה האזרחית, שמאפשרת משמורת שוויונית ומובילה להפחתה ניכרת, ולעיתים אף ביטול, של תשלומי המזונות.

בתי הדין הרבניים, לעומת זאת, מחייבים את האב לשלם מזונות בסיסיים של כ־1,300 שקלים לכל ילד גם אם האם משתכרת יותר ממנו.

אוזן קשבת לבקשה לשלום בית

כאשר אישה מגישה בקשה לשלום בית, היא מקבלת לרוב צו למדור ספציפי – כלומר, אישור להמשיך להתגורר בדירת המגורים עם הילדים מבלי לשלם שכר דירה. כך היא מבטיחה לעצמה יתרון כפול: מונעת את מכירת הבית או פירוק השיתוף, ובו בזמן מציבה את הבעל בעמדת נחיתות במשא ומתן. כדי לצאת מהקשר, עליו להסכים לויתורים מהותיים – ממשמורת על הילדים ועד להסדרי שהות מוגבלים ותשלום מזונות גבוהים.

כך הופכת בקשה שנועדה לכאורה לשקם את הנישואין לכלי נשק משפטי רב עוצמה. תחת מסווה של פיוס ושימור התא המשפחתי, נוצרת מציאות שבה הבעל מוצא את עצמו לכוד בין רצונו להשתחרר מהנישואין לבין המחיר הכבד הנדרש ממנו לשלם כתנאי לכך.

*בפורטל מתגרשים חכם עורכי הדין המובילים בדיני משפחה בישראל - מלווים אתכם מתוך הבנה עמוקה של הקושי הרגשי והמשפטי הכרוך בגירושין. בעזרת ליווי מקצועי נכון תוכלו להתמודד עם התהליך בביטחון ובשיקול דעת – תוך שמירה על התא המשפחתי והגנה על הילדים.