אלי קרסניץ - טיפול רגשי בגישה מדהימה ויוצאת דופן

החיים מזמנים לנו אתגרים רבים איתם הנפש שלנו צריכה להתמודד. אחת משיטות הטיפול העוצמתיות המתמקדת ברגשות המטופל היא טיפול רגשי. הזמנו לראיון את אלי קרסניץ, ד"ר למדעים ומפתח גישת "להכיר בעצמי" לריפוי רגשי, כדי לשמוע ממנו על הנושא

זמן צפייה: 12:31

אני מבין שהגעת לתחום בעקבות חוויה אישית, ספר לנו על הרקע שהוביל אותך לעסוק בתחום?

הייתה לי ילדות לא קלה ומטלטלת, חוויתי תחושות של נטישה, אלימות, כאב, וגדלתי בתחושה עמוקה של צער, בלבול, חוסר אונים, בדידות והמון חרדה. אבל הייתה בי המון תשוקה לחיים, רציתי להתחבר לאנשים אבל לא ידעתי איך? למרות שחשבתי שאני מאוד חכם ומבין דברים, בפועל הרגשתי הכי לבד בעולם. כבר בגיל קטן התחלתי לחפש תשובות, איך אני יכול ליהנות מהחיים? זה בפני עצמו הוביל אותי לתהליכים של חקירה פנימית, למדתי על מדיטציה, על המחשבות והאמונות שלי, על איך אני תופס את עצמי? משם זה התפתח לעוד תהליכים שעברתי באופן חוויתי ואישי שחלקם היו לא קלים. מאוד רציתי לגלות את האמת, מה באמת קורה בתוכי? במשך שנים זה הוביל אותי למסעות התפתחות אישיים. 

 

מהו טיפול רגשי מבחינתך?

זה טיפול שאפשר להגדיר אותו בהרבה צורות, אני לא רוצה לדבר בשם כל העולם של הטיפול הרגשי כי לכל בן אדם יש את הגישה שלו. על הגישה שלי אני יכול להגיד שההבדל המהותי הוא שאני לא בא ממקום של בעיה ופתרון, אלא מתוך מקום של צורך ומענה. למשל בדר"כ שיש חוויה של פחדה או חרדה, הגישה היא איך לפתור אותה באמצעות טכניקות וכלים, מהנסיון שלי מה שעוזר זה להסתכל על הרגשות שלנו כמו ילדים שמבקשים משהו ולא כמו בעיה שצריך לפתור אותה. כשאני משנה את ההסתכלות, ומקבל כלים איך להקשיב לגוף שלי באופן פרקטי ולא רק לזרם המחשבות, אז משהו נפתח ומשתחרר בצורה נעימה אוהבת וקלה, וגם מרחיבה את הלב ואת חווית החיים. 

 

מה כולל תהליך הטיפול?

קודם כל הבנה של מה קורה בתוכנו? כי אנחנו גדלים בלי להבין מה קורה בעולם הפנימי שלנו. מצפים מאיתנו להגיע להישגים כמו כסף, קריירה, חתונה, ילדים אבל לא מלמדים אותנו שום דבר על העולם הפנימי שלנו. זה כמו מישהו שרוצה לנהוג אבל לא למד נהיגה, זה יותר מצוקה כי אתה נמצא באי וודאות ובלבול, ויוצר התנהגויות שמנסות לעשות טוב אבל בפועל יוצרות כאב.  התנהגויות כמו חרדות, דיכאון, התמכרויות, חוסר ביטחון ובדידות - כל צורות הסבל האלו פורחות היום בצורה שאי אפשר להתעלם ממנה. כאשר בן אדם מגיע אליי הטיפול מתחיל בלימוד חוויתי של שלושת המרכיבים שאנחנו חווים בחיים האלו:  הראשון הוא תחושות הגוף שנעות על סקאלה של נעים ופחות נעים - התחושות שלנו הם מצפן מאוד חכם שעוזר להבין את הצרכים שלנו ולפעול באופן מדויק. המרכיב השני הוא הרגשות שלנו: עצב, פחד, כעס, שמחה, סקרנות, הודיה - מה זה רגשות? בשביל מה זה פה? למה זה לטובתי? למה אין דבר כזה רגש שלילי או חיובי אלא כל רגש בא ללמד אותי משהו חכם על עצמי. הרכיב השלישי הוא המחשבה שבעזרתה אנחנו  מפרשים את המציאות - זה טוב לי? רע לי? אסור לי? מותר לי? בעזרת המחשבה אנחנו גם מבקרים ושופטים אחרים, ולא מודעים לכך שזו רק פרשנות המושתתת על תפיסת הילדות שלנו, ומה שקיבלנו מהסביבה שבה גדלנו. הדבר הראשון הוא להכיר את שלושת המרכיבים האלו בצורה כיפית וחוויתית שמתחברת לעולם הרגשי והילדי שלנו כי זה כיף, ואז שיש את ההבנה הזו ואת הכלים להתחבר וליהנות מזה, אנחנו יוצאים למסע של להתייחס באופן אוהב למה שבאמת כואב בתוכנו - כל אחד עם הנושא שלו. בהמשך יש גם כלים פרקטיים וגם הבנה, וגם אווירה שזה בסדר להיות מי שאני. 

 

מה זה אומר להיות מודע לעצמי?

היכולת לזהות את שלושת הרכיבים האלה בתוכי, ולהזכר שאני זה המודעות, ההכרה. גם לי לקח עשרות שנים להבין שאני זה לא המחשבות שלי, התחושות והרגשות שלי, אלא מה שנמצא כאן כרגע ויכול להביט על הדברים. אותה נוכחות הכרתית שהיא אני, את וכולנו, יכולה גם להתייחס וליצור שיח חדש עם העולם הרגשי שלנו. כמו הורה שמדבר עם ילד שהוא אוהב, והוא מבין מאמין ובוטח בו, מאפשר לו, זה משהו שמפתח ומשנה חיים. 

 

כיצד נוכל להתמודד עם מחשבות טורדניות שלא נותנות לנו מנוח?

זה באמת משהו שסבלתי ממנו מגיל צעיר, ממש נון סטופ מאז שאני זוכר את עצמי. כנער חשבתי שאני פסיכי, שאני משתגע, שאני דפוק והמוח שלי שונא אותי, התביישתי והסתרתי את זה. היום אחרי הרבה תהליכים אני מסתכל על זה לגמרי אחרת, הנקודה החשובה להבין היא שהמחשבה היא סימפטום של מצוקה רגשית עמוקה יותר. ילד שלא מרגיש אהוב, לאט לאט צובר מצוקה, באופן לא מודע הוא עושה דברים לא נעימים שיכריחו את ההורים לשים לב אליו. אבל העניין הוא שבעולם הטיפול יש תפיסה שהמחשבה היא הבעיה, זה מפספס את הנקודה העיקרית כמו שאני רואה אותה שהמחשבה היא סימפטום של מצוקה רגשית. המחשבה היא העשן, האש הוא הרגש. שאני עובד עם אנשים אני מלמד אותם שפחד זה בקשה לביטחון, עצב זה בקשה לחיבור, תסכול זה בקשה לאישור לקבלה עצמית, כשאני לומד להפנות את תשומת הלב אל הגוף והרגש ולא להתעסק במחשבה, ולייצר שיח חדש שנותן לי תחושת ביטחון - המחשבות הטורדניות מתפוגגות. 

 

באמצעות טיפול רגשי תוכלו להעניק לעצמכם שקט ושלווה, שתוביל אתכם להגשמה עצמית ולחיים מלאים ומספקים יותר. 

לאתר של אלי קרסניץ