אהוד גבאי – עורך דין מומחה לדיני משפחה וגירושים

בשיתוף אהוד גבאי

יכולת טבעית לגשר בין קטבים

אהוד החל את דרכו בלימודי משפטים, והינו בעל תואר ראשון ותואר שני בתחום. את ההתמחות שלו עשה בלשכה של שופטת, כאשר במקביל שימש כיועץ פרלמנטרי בכנסת ישראל, למשך כ-14 שנה בשירות המדינה. עם השנים, הוא סלל את דרכו העצמאית וכיום, הוא מוקדש כולו בטיפול בדיני משפחה ותחום המקרקעין. ״זה תחום מאד מעניין״, מספר אהוד, ״בחרתי בו כי יש לי את היכולת לגשר בין שני קצוות מנוגדים. לא כל עו"ד יכול, אני התברכתי בזה״. על אף מיומנותו בייצוג לקוחות בבית המשפט, אהוד לא ממהר להיכנס לתהליך המשפטי לגרש בין זוגות. ראשית, הוא קודם כל בודק אפשרות לשלום בית משני הצדדים, ורק אם הוא מגיע למסקנה שאין התכנות כזו הוא עושה מאמצים כדי להביא את הזוג להסכם מחוץ לכותלי בית המשפט, על מנת לחסוך להם כסף ואת בריאותם. ״הליך משפטי הוא ארוך וכואב לשני בני הזוג, וזו תקופה לא קלה עבורם״, מסביר אהוד, ״לכן אם כל המאמצים שעשיתי לא צלחו כדי למנוע מאבק משפטי, רק אז, יוצאים לדרך הזו״. במאבק המשפטי, החשיבות בעורך דין בקיא, ממולח ויודע את החוקים, הפסיקות וההלכות על בורים, היא משמעותית והרת גורל.

[youtube_embed youtube_id='https://youtu.be/sMxJxuorE7s']

בית הדין הרבני או בית המשפט – למי לפנות?

בתחום דיני המשפחה, ישנם שני גורמי סמכות אשר דנים בעניינים אלו – בית המשפט לענייני משפחה, אשר דן בהתאם לחוק האזרחי, ובית הדין הרבני, אשר מחויב לדין ההלכתי ולא לאזרחי. שני גורמים אלו, מתנהלים לפי גישות שונות בדבר סוגיות מרכזיות בדיני המשפחה כמו תשלום מזונות, חלוקת הרכוש ועוד. הבנת הדקויות הללו היא קריטית ביותר ויכולה לשנות את הפסיקה לחלוטין. מכאן, עורך דין מקצועי אשר מכיר את ההבדלים הללו, יכול לייעץ ללקוח למי מאלו לפנות, כדי לתת את התוצאות הטובות ביותר עבורו ובהתאם לסיפורו. לדוגמה, בבית הדין הרבני, בגידה משמשת כפקטור לעניין חלוקת הרכוש ולמעשה, בית הדין הרבני יכול לשלול לגמרי זכויות רכוש מאישה עקב בגידה ממושכת. בניגוד לבית המשפט האזרחי, שם בגידה של אישה ו/או בגידה בכלל, אינה מהווה משקל באופן חלוקת הרכוש. ״יש שיגידו שהדין מגיע לה או שזה מוצדק״, אומר אהוד, ״אמנם בית הדין לא מחיל שלילת זכויות רכוש דומה לגבר שבוגד. לדעתי, פסיקה שכזאת בעייתית ביותר באורח החיים בו אנו חיים כיום, והיא אינה שוויונית בין המינים״.

תשלום מזונות – כבר לא אוטומטי

עם זאת, פסק דין חדשני של בית משפט העליון קבע כי הטלת חובה לתשלום מזונות ילדים על האב בלבד, מהווה אפליה על רקע מגדרי. לכן, ייתכן כי במקרים של הורים לילדים מגיל 6 ומעלה, החולקים זמני שהות רחבים או שווים, וההכנסות שלהם זהות פחות או יותר, לא יהיה מקום לפסיקת מזונות כנגד האב ואף אם ישנם פערי הכנסה לטובת האם, ייתכן והיא תחויב במזונות. אמנם לא מעט מבתי הדין הרבניים אימצו את פסק הדין הזה, אך הם עדיין פוסקים סכומי מזונות גם במשמורת משותפת. עבור אהוד, עניין זה הוא משמעותי בבחירתו להגיש את הליכי הגירושין בבית הדין או בבית המשפט לענייני משפחה לתיק שהוא מייצג. בהתחשב בהבדלים הללו, אהוד עושה את השיקולים הקפדניים ביותר, כדי לסייע ללקוח לקבל את הפסיקה הטובה ביותר עבורו.

 

טובת הילדים, טובת ההורים

עבור ילדים מתחת לגיל 6, תשלום המזונות עדיין נקבע אוטומטי, כך שהאב נדרש לשלם מזונות לקטינים  ישירות לאם, אך יש התחשבות בעת קביעת הסכום בזמני השהות של האב עם ילדיו, וניסיון להחיל את החוק השוויוני גם על ילדים מתחת לגיל 6. נוצר מצב בו הרבה אבות חפצים למקסם את זמני השהות עם ילדיהם ומנגד, הם עשויים להיתקל בהתנגדות של האם לזמני שהות שווים או רחבים יותר, מתוך הבנה כי הדבר עשוי להביא להעדר מזונות. הקו המנחה את אהוד בעניין זה, הוא להביא את הלקוח להבנה כי ניהול מאבק כזה הוא פחות כדאי מכמה סיבות. ראשית, הן בתי המשפט והן בתי הדין, מאמצים גישה ליברלית ופחות שמרנית משהייתה נהוגה, כך שמעמד בני הזוג הוא זהה ויהיה קשה למנוע מהאב לקבל זמן שהות ארוך יותר עם ילדיו, בהתחשב בכך שהוא כשיר לטיפול בהם. רק במקרי קצה בהם האב מסכם את הקטין , דוגמת היותו נרקומן, אלכוהוליסט  בית המשפט יורה על זמני שהות מינוריים בין האב לקטין.  שנית, ככל כשהילדים בחזקת האב יותר זמן, בהכרח הוא יישא בהוצאות הכלכליות, מה שמביא לפחות הוצאות משמעותיות עבור האם. לבסוף, אהוד שם משקל גבוה עבור טובת הילדים עצמם ומתחשב בנכונות שלהם להימצא בקשר עם כל אחד מההורים.

 

האם מממשים את הכתובה?

חשוב לומר כי שטר הכתובה אשר ניתן במעמד הנישואין הנו שטר חוב לכל דבר ועניין והנו מחייב את האיש לשלם לאישה את כתובתה בעת גירושין. עניין הכתובה נדון רק בבית הדין הרבני (ולא בבית המשפט).  על רקע זה נשאלת השאלה על מי הנטל להוכיח באם מגיע לאישה או לא כתובתה? התשובה היא כי על הבעל להוכיח כי לאישה לא מגיע כתובתה. הבעל יצטרך להצביע על סיבה מהותית אשר בגינה בית הדין לא יפסוק לאישה את כתובתה וככל שלא יעשה כן בית הדין עשוי לחייבו במלוא סכום הכתובה. האם בית הדין יחייב את הבעל בכתובה עם על סכומים גבוהים במיוחד, דוגמת 1,000,000 ₪? אהוד מסביר כי זה אפשרי. אלא שכאשר המדובר בכתובות עם סכומים לא מידתיים, בית הדין הרבני עשוי לקבוע כי המדובר בכתובה מוגזמת אשר הבעל נתן אותה לכבוד בעת מעמד הנישואין ולא היה לו כוונה ליתן את הסכום אשר נכתב בכתובה ועל כן בית הדין עשוי להפחית משמעותי את סכום הכתובה.

עורך דין משנה גורלות

חשוב לדעת כי כאשר מתעורר מאבק גירושין בין בני זוג נשואים, הצד אשר מגיש את הליך הגירושין קודם לכן, בין אם לבית המשפט או לבית הדין, זוכה ליתרון רכש. עם זאת, כיום קיים חוק אשר מחייב בני זוג החפצים להתגרש, לעבור הליך מקדמי ביחידות סיוע במטרה להפחתת הקונפליקט ובחינת אפשרות להגיע להסכם טרם קיום הליך משפטי כואב. אמנם חוק זה מסייע להליך של גישור, אך במידה לא מבוטלת הוא מעצים את מאבק מרוץ הסמכויות בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין, כאשר בהגשת טופס בן עמוד אחד בלבד עשוי האיש או עשויה האישה לרכוש יתרון חשוב מאוד- בחירת הערכאה אשר תדון בסוגיות ביניהם (היה ולא יצליחו להגיע להסכמות/הבנות). סוגיה זו מעלה עוד יותר את החשיבות בשירותיו של עורך דין מנוסה וממולח. ״הניסיון מלמד כי יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו״, מסכם אהוד, ״לפעמים עדיף לאישה לנהל הליך בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט האזרחי ולהיפך, גם עבור הגבר״.

 

אהוד גבאי - עורך דין מומחה לדיני משפחה וגירושים

טלפון -  0502229402

אתר הבית