גן תלתלים וטף - כי משפחה דווקא כן בוחרים
מה אנחנו רוצים עבור הילדים שלנו, בגילאי הגן? אתם מוזמנים לעצור לרגע ולחשוב. איך שלא נהפוך את זה, התשובות של כולנו לשאלה הזו דומות מאוד. מעבר לצרכים הפיסיים הבסיסיים ביותר של מזון, מים ומחסה, אנחנו רוצים עבורם ביטחון פיסי, סביבה רגשית מיטיבה (כזו המעניקה ביטחון ותמיכה רגשיים), עושר של גירויים תואמי גיל ואולי חשוב מכל - אהבה חמה ופשוטה ודמויות אשר מעניקות אותה ומהוות, בו זמנית, דוגמה-אישית ביחסי האנוש שלהן ובכבוד שהן רוחשות זו לזו ולילדים
נשמע טריוויאלי, וכל הצרכים הללו הוכרו זה מכבר בתיאוריות של פסיכולוגים שונים (המוכרת שבהן היא תיאוריית הצרכים של מאסלו, הידועה בעיקר בזכות ׳הפירמידה של מאסלו׳, שהיא התיאור הגרפי שלה). אבל מי בכלל צריך תיאוריות ופסיכולוגים? כהורים אנחנו מרגישים את הילדים שלנו ויודעים הכי טוב מה טוב עבורם.
ובכל זאת, למרות שהצרכים הללו משותפים לכל הילדים וברורים לכולם, כל כך הרבה מן המסגרות המיועדות לילדים צעירים ומטפלות בהם במקומנו (כאשר אנחנו בעבודה), אינן עומדות בציפיות הבסיסיות שלנו מהן. אמנם, בדרך כלל קיים במסגרות אלה ביטחון פיסי בסיסי, אך לעיתים קרובות האווירה אינה מאפשרת ביטחון רגשי ולעיתים אף פוגעת בו; לעיתים קיים גם ביטחון רגשי סביר, אך מגוון הגירויים הינו דל, או במקרים אחרים, קיים שפע גירויים, אך כאלה המותאמים לילדים גדולים יותר (למשל, עודף של גירויים אינטלקטואליים, אשר מכוונים את הילדים בטרם עת, לעולם החשיבה של המבוגרים ובמידה רבה שוללים או מונעים מהם את האיכויות הנפלאות של הילדות.
[youtube_embed youtube_id='https://youtu.be/gluUWKj9pgI']
ולבסוף, קיימים גם גני ילדים בהם סביבת הגן מושקעת ואוסף הגירויים מותאם גיל - אך הסביבה האנושית (כלומר, צוות הגן) נוטה לכעסים, צעקות, מאבקי אגו וכוח ושלל התנהגויות שאיננו רוצים כדוגמא אישית עבור האוצרות הרכים שלנו. כאשר אנו זוכרים שהזאטוטים שלנו מכוונים, מעצם טבעו של הגיל הזה, ללמוד הכל מתוך חיקוי המבוגרים הסובבים אותם, אנו מבינים את חשיבותה המכרעת של הסביבה האנושית בגן. במילים אחרות, בגילאים בהם דרך הלמידה וההתפתחות הבלעדית כמעט של הילדים שלנו היא חיקוי של פעולות המבוגרים סביבם, מחיתוך סלט ועד מריבות מיותרות על אגו ו׳מי אומר את המילה האחרונה׳. חשוב שיהיו עטופים בצוות מכבד, אוהב, תומך ומפרגן, גם כלפי הילדים, אך גם ביחסי האנוש שבתוך צוות הגן.
בתוך המציאות הזו, יצאנו לחפש גן ילדים באמת טוב. גן שמעניק ומספק את כל הצרכים הבסיסיים האלה שהזכרנו כאן ובקיצור - גן שאליו נוכל להביא את ילדינו בבוקר, מבלי להרגיש שאנחנו מתפשרים על משהו שחשוב לנו עבורם. הגענו - ומצאנו. גן ׳תלתלים וטף׳ בראשל״צ, ואת הגננת נופר - בעלת ומנהלת הגן.
תפסנו אותה לשיחה לאחר יום עבודה אינטנסיבי בגן, כדי להבין איך מצליחים לשמור על כל האיכויות החשובות האלה בגן.
נופר למדה חינוך לגיל הרך בסמינר הקיבוצים. לאחר מכן עבדה מספר שנים בגנים אחרים, עד שהגיעה לגן תלתלים וטף אותו היא מנהלת כיום. עד לסיום שנת הלימודים האחרונה, נוהל הגן על ידי 2 גננות אחרות (שאותן נופר משבחת שוב ושוב לאורך כל השיחה), היא עבדה בו שנה אחת כגננת מן המניין. התאהבה גם בילדים אך גם בצוות ובשתי הגננות הוותיקות שניהלו אותו ברוח של שיתוף פעולה וכבוד, רוח ששרתה בצוות הגן תלתלים וטף ובדרך זו הוקנתה, הלכה למעשה, גם לילדים.
לקראת סיומה של השנה, הודיעו שתי הגננות הוותיקות, שלאחר כעשרים שנה בהן הקימו וניהלו את הגן, הן פורשות ומעבירות את השרביט הלאה. בהחלטה משותפת הן בחרו בנופר להמשיך את העשייה החינוכית של ניהול הגן. נופר ובעלה רכשו מהן את הגן והביאו אותו למה שהוא כיום.
הגן עצמו מורכב משלוש שכבות גיל, לגילאי 0.5-3 שנים:
- תינוקייה - חצי שנה עד שנה+ (תלוי התפתחות של הילד)
- פעוטון שנה + עד שנתיים בערך.
- גנון 2-3
- גן לגילאי 0.5-3 + צהרון לגילאי 4-7 (עד סוף כיתה ב׳).
חלק משמעותי ביותר בהצלחה של הגן, הוא היחס הגבוה בין כמות המטפלות לכמות הילדים. כאשר בכל שכבות הגיל, כמות המטפלות למספר הילדים גבוהה מן התקן (כלומר, יותר מטפלות מכפי שדורשים התקנים). כך הדבר גם בצהרון, היכן שהיחס הרגיל הוא 2 גננות לכל 30 ילדים, בצהרון של ׳תלתלים וטף׳ היחס הוא 2 מטפלות ל- 20 ילדים.
בנוסף לצוות המתוגבר, יש בגן טבחית, אשר מבשלת מזון טרי בכל יום על פי תפריט מותאם לגיל הרך. מעבר לעובדה שכך הגננות והמטפלות פנויות יותר לילדים, הילדים מעידים שזה האוכל הכי טעים שיש. עד כדי כך שאימהות מבקשות ומקבלות חמגשיות הביתה, כי הילדים מעדיפים את האוכל שמכינים בגן.
אנחנו מבקשים מנופר לשמוע על ׳האני מאמין׳ של הגן ומקבלים תשובה מפורטת מהצפוי: ״אנחנו מאמינות מאוד בחופש ביטוי ובחופש יצירה לילדים. זו הסיבה, למשל, שכל תיבות המשחק והיצירה מונגשות להם. הם מכירים את הכללים, אם רוצים להוציא תיבת משחק אחת אז אוספים את הקודמת (בשכבות הגיל המוקדמות הם מקבלים כמובן יותר עזרה).
מצד אחד אנחנו נותנות את העצמאות ומצד שני נמצאות שם ברקע ובמעקב, כל הזמן אנחנו מוודאות עם הילדים את הדברים: שהמשחקים מתקיימים ברוח טובה, שהגרביים מתאימות, שהאף נקי, שהצעצועים נאספו וכדו׳. בגילאי 2-3, אחרי פסח, רובם כבר מתחילים לגרוב גרביים ולנעול נעליים לבד. אנחנו עוברות איתם תהליך. מתחילת השנה מלמדות אותם את הכללים. במהלך השנה הדברים האלה נטמעים ואט אט הם הופכים לעצמאיים יותר.
האמונה שלנו בחופש הבחירה מתבטאת בכך שהכל נגיש לילדים והם בוחרים; אפשר לצאת לחצר, או להישאר לפעילות ריקוד בתוך הגן. אנחנו מאפשרות כמה שיותר עצמאות. חופש בחירה נוסף הוא כשיש מפגש או פעילות מובנית - כשיש ילד/ה שמפריעים, או לא קשובים - אנחנו שואלות ומאפשרות להישאר, או ללכת לשולחן ולבחור משחק כלשהו לבחירתו / לבחירתה. אנחנו גם מנגישות לילדים חומרים שונים - בצק למאפים, בצק מיוחד למשחק, חול קינטי ועוד חומרים רבים. מגוון גדול של חומרים תורמים להתפתחות תחושתית ורגשית. זה בכל שכבות הגיל - כל שכבה - מה שמתאים לה.
מעבר לכך, אנחנו מאוד מאמינות ומקנות לילדים ׳דרך ארץ קדמה לתורה׳ תוך כדי משחק. קודם כל כבוד אחד לשני. אם שני ילדים התנגשו - אז עוזרים אחד לשני לקום ונותנים חיבוק. אם ילד קיבל מכה אז כשמתאים אנחנו קוראות לילדים: "בואו נראה מה קרה, לבוא לעזור. לבדוק מה שלומו". אם מבקשים מילד לאסוף והוא מתנגד אז מסבירים לו שכמו שאנחנו מכבדות אותו אז גם הוא נדרש לכבד.
בכלל, יש המון אמפטיה בגן. גם זה מתחיל בצוות ועובר לילדים. ברור לנו שבשעות הגן, אנחנו כצוות מהוות את המודל לחיקוי עבורם. אנחנו מתעניינות בשלומם, משתפות אותם במה אנחנו מרגישות, בחוויות שלנו משבת או מהחג. והם משתפים אותנו. אלה דוגמאות פשוטות, אבל חשובות מאוד, כי כך מסייעים להם לפתח אינטליגנציה רגשית.
ככל שהילדים גדולים יותר, ניתן לפתח ולעדן איתם עוד יותר את האינטליגנציה הרגשית. אבל לא הכל זה אינטליגנציה רגשית. אנחנו מביאות להם כמובן גם גירויים מחשבתיים, מתאימים לשכבת הגיל, מנגישות להם גירויים מוטוריים ומעודדות אותם להשתמש בהם, כיוון שגם הם קריטיים בגילאים הצעירים ועוד. בנוסף, יש לנו חוגים בגן, בגילאי שנה עד 3 שנים - חוג יוגה-מיינדפולנס וחוג מוזיקה. שניהם על ידי מפעילות חיצוניות״.
תלתלים וטף: מבין השורות של הדברים שלך, נשמע שהצוות שלכן מאוד מגובש ופועל באופן מאוד מתואם. זה באמת כך?
נופר לוקחת נשימה וכשהיא ממשיכה ממש שומעים בקולה את האהבה ואת ההערכה העמוקה שלה לצוות הגן שלה: ״תקשיבו, הצוות בגן הוא ממש משפחה - תמיד אחת בשביל השניה, תמיד עוזרות ובאהבה. התמיכה והכבוד שלנו זו לזו מקרינות על הילדים. חלק מהנשים עובדות פה 14 שנים. מרבית ההורים בוחרים בגן בזכות הצוות הוותיק המסור ומדהים שלנו ובזכות החופש של הילדים והנגשת החומרים.
אנחנו צוות מסונכרן, מדברות עם העיניים ובתקשורת מלאה. אם יש משהו להעיר או להאיר את תשומת הלב, זה תמיד בדרכי נועם, ולא ליד הילדים. אם זה משהו שלא סובל דיחוי זה תמיד בצורה הכי יפה שיכולה להיות. מתוך כבוד ואמפטיה. כמו בין חברות. כי אנחנו חברות ומשפחה. יש דרך מכבדת לפנות לכל אדם בכל סיטואציה. גם כשיש אי הסכמה״.
תגידי, מה לגבי כל נושא הפיקוח על הגנים, איפה בכלל זה עומד?
״כמו כל הגנים הפרטיים בארץ, החל מינואר הקרוב תהיה חובת רישיון אחזקת גן. אנחנו בתהליך הזה מול משרד התמ״ת ומשרד הרווחה. בין היתר, אני וכל הצוות עברנו קורס של התנהלות בטוחה בבתי ילדים; הגן עבר בדיקה מקיפה של קצין בטיחות; התאמנו את הגן לפי התקנים הכי חדשים, של אישור להפעלת מעון יום - מהכיסאות, דרך יישום חומר אל-חסם (חומר המונע מזכוכיות להתנפץ על הרצפה), ביקורת כיבוי אש שבדקה את המבנה המטפים, טכנאי גז, מגני אצבעות על כל הדלתות והשערים, מגני סיליקון על הרהיטים, מעצורים המונעים טריקת דלתות, כמובן גדר המקיפה את הגן תלתלים וטף - הכל לפי הדרישות. כמו כן כל הצוות עבר הכשרת עזרה ראשונה לצוותי חינוך (בהתמקדות לפעוטות)״.
לסיום, ביקשנו מנופר כמה מילים על עצמה: ״כל החיים ידעתי שאני רוצה לעבוד עם ילדים. אמרו לי אין בזה כסף. לא תוכלי להחזיק משפחה. הייתי ילדה אבל כבר בתור נערה הלכתי לקורס מדריכים צעירים וכשכל החברים שלי הסתובבו בים, אני הדרכתי בקייטנות, כי זה הדבר שהכי רציתי לעשות בחופש. גם במשפחה המורחבת - תמיד נופר עם הילדים, היא צוחקת.
אחרי הצבא שוב ניסו להוריד אותי מזה, ״כי אין בזה כסף״. נהלתי מסעדות. הייתה לי מסעדה, אבל עם השנים ראיתי שאני לא מגיעה לעבודה בחיוך. ולא הסכמתי להתפשר על זה יותר. קשה לי להיות במקום שלא טוב לי בו. בעלי תמך בי ואמר לי - את אוהבת ילדים ואת טובה עם ילדים - תלכי ללמוד חינוך (זה היה עוד הרבה לפני שנישאנו). כבר בלימודים זה עשה לי פלאות. התחלתי במקביל ללימודים לעבוד בגן וזה עשה לי כל כך טוב עד שהוא אמר לי ״תראי שיום אחד נפתח גן ילדים משלך״. לשם כיוונו ופה בגן הזה מצאנו את הבית שלנו.
תבינו, שבוע אחרי שנישאנו החלטנו שלוקחים את הגן תלתלים וטף ומאז כל יום אנחנו אומרים תודה וכמה זכינו בגן הזה - על כל יושביו - עם הילדים והצוות וההורים וכולם. אם כבר הזכרתי את האיש היקר שלי, אציין שהוא אחראי על תחזוקה שוטפת של הגן. נמצא בגן על בסיס יומי. בודק ומתפעל את הכל. כך שהתחזוקה והבטיחות ברמה גבוהה ואנחנו פנויות להיות עם הילדים. יש לו כמובן קשר מדהים עם הילדים. אני רוצה לציין גם את חמותי (שהיא אמנית ויוצרת מדהימה, מאיירת ספרי ילדים ומעצבת חדרי ילדים). גם היא עובדת איתנו בגן. אחראית על כל תחום האמנות. מפעילויות לשכבות הגיל הנמוכות ועד לימוד רישום וציור בצהרון״.
במקביל לעבודה ולניהול הגן תלתלים וטף, נופר ממשיכה להתפתח וללמוד. בימים אלה היא לומדת הדרכת הורים וייעוץ שינה, שזה כיצד לסייע להורים לעזור לילדים למצוא דרך להירדם באופן עצמאי בלילה, ובזמן.
יצירת קשר תלתלים וטף
׳תלתלים וטף׳, גן לגילאי 0.5-3 + צהרון לגילאי 4-7 (עד סוף כיתה ב׳).
המגילה 36, נווה חוף, רשל״צ.
טלפון: 052-4447994