עורך דין שמואל קשיוב – מומחה לרשלנות רפואית

אני רוצה להתחיל ברשותך מהבסיס שמעניין את התובע הפוטנציאלי, אם אני חושבת שנגרמה לי רשלנות רפואית, מה השלב הראשון שאני צריכה לעשות?

"בעצם, אדם שחושב שנגרמה לו רשלנות רפואית בטיפול, מגיע אלי או באמצעות שיחת טלפון או שמשאיר פרטים באתר. כשאני מדבר איתו, אני מנסה להבין האם קיימים שלושה אלמנטים, המאפשרים ביסוס תביעה של רשלנות: רשלנות, נזק וקשר סיבתי בין הרשלנות לנזק. הרבה פעמים, הרבה פעמים אדם חושב שנגרמה לו רשלנות, אלא שהוא פשוט 'נפל בצד הרע של הסטטיסטיקה': כלומר, בכל פרוצדורה רפואית יש סיכון סטטיסטי. לפעמים יש נזק גם אם הפרוצדורה נעשתה בצורה נכונה, וזה לא אומר שהייתה רשלנות".  

 

בהנחה שאתה מזהה משהו שעשוי להתפרש כהתנהלות רשלנית מה הלאה? מה השלב הבא?

"השלב הבא הוא לראות האם נגרם נזק, והאם הנזק הוא תוצאה של הרשלנות הרפואית. נניח מצב בו אנו מזהים התנהלות שנראית רשלנית, או אפילו התנהלות שאנחנו יודעים בוודאות שהיא רשלנית, כמו למשל אבחון מאוחר של סרטן בחודשיים-שלושה. במצב כזה, צריך לבדוק האם אכן אותם חודשיים-שלושה באיחור האבחון גרמו לנזק, או שמא לא הייתה משמעות לעיכוב, ואז אין עילה לתביעה ברשלנות". 

 

לאחר שזיהית שיש רשלנות, יש נזק ויש קשר בין הדברים, איך מתקדמים מכאן?

"אם אני רואה שכל האלמנטים אכן קיימים, אני פונה לתובע אליו לפגישה, לדון בהמשך הדרך בתיק. השלב הבא הוא חוות דעת רפואית. זה שאני והוא נחשוב שיש רשלנות זה לא מספיק: לפי התקנות, כדי לתבוע בגין נזק רפואי, יש לצרף חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הרלוונטי. בהנחה שהמומחה שפנינו אליו מאשר שהייתה רשלנות, מתקדמים עם התביעה".  

 

בוא נדבר בשלב הזה על עלויות, אני מניחה כי חוות דעת של מומחה עולה כסף.

"חוות דעת של מומחה עולה כסף, ולפעמים גם לא מעט כסף. עד לפני 3-4 שנים, אדם שלא הייתה לו אפשרות לממן את חוות הדעת הרפואית, לא היה לי איך לעזור לו. עם זאת, לפני ארבע שנים, קמה חברה בשם 'השקעות משפטיות'. אם החברה מזהה שיש קייס רפואי, היא מאפשרת מימון מלא של התיק. הם אומרים: אם הפסדת את התביעה, אתה לא משלם לנו אגורה. אם זכית בתביעה, אתה משלם להם עמלה". 

 

דיברנו על ההתחלה. בוא נדבר כעת על עיצומו של התהליך, הגשנו תביעת רשלנות רפואית, תמכנו אותה בחוות דעת של מומחה, מה עכשיו?

"אחרי שמוגשת התביעה, הלקוח מרגיש שעורך הדין 'נטש אותו', למרות שזה כמובן לא המצב. אחרי שמוגשת התביעה, עוברים 4-5 חודשים לפחות, בהם הנתבע אוסף את החומר, צריך להגיש כתבה הגנה, מביא כתב הגנה מטעמו וכדומה. בנקודה הזאת, התיק יכול ללכת לשלושה כיוונים: או שהולכים לגישור, או לתחשיבי נזק, או שהולכים להוכחות.

 

בגישור, מנסים להגיע לפשרה בין הצדדים. במסלול של הגשת תחשיבי נזק, הצדדים מגישים לבית המשפט, כל צד טוען לתחשיב אחר. התובע טוען שמגיע כמה שיותר, הנתבע כמה שפחות, ומגיעים לסכום פשרה כלשהו עליה פוסק בית המשפט. אם  מי מהצדדים לא רוצה את הפשרה, הולכים למסלול של הוכחות. בניהול הוכחות, הולכים עד הסוף. התהליך הזה ארוך, יכול להיות גם שנים". 

 

בוא נדבר על הפיצוי עצמו, מה בעצם דורשים בתביעת רשלנות רפואית?

"בתביעת רשלנות רפואית, יש ראשי נזק שחוזרים על עצמם כמעט בכל תביעה. למשל: הפסדי השתכרות מהיום שנגרם הנזק ועד ליום, הפסדי השתכרות לעתיד, הוצאות ששולמו לצד ג' בעקבות הנזק, כאב וסבל וכדומה. יש ראשי נזק מסוימים שהם פחות שכיחים, כמו למשל קיצור תוחלת חיים בעקבות הנזק, במקרים נדירים יותר תובעים התאמת דיור (למשל חלילה ילד שנולד עם שיתוק מוחין בעקבות רשלנות)". 

 

אם הנכם חושדים כי סבלתם מרשלנות רפואית, כדאי שתפנו אל עורך דין מקצועי המתמחה בתחום על מנת לקבל ייעוץ וליווי במידת הצורך עד לקבלת פיצוי הולם.

עורך דין רשלנות רפואית

דף הפייסבוק

טלפון 

03-939-3848

רחוב תובל 40, רמת גן 5252247, מגדל ספיר (קומה 6)