למי לא מתאים הטיפול בקנאביס רפואי?
הקהילה הרפואית כבר יודעת ואין הרבה מחלוקות בנושא: לצמח הקנאביס יש השפעות חיוביות על מגוון מצבים ומחלות, החל מהקלה על כאב כרוני, התמודדות עם בעיות אכילה ועד השפעה חיובית בקרב נפגעי PTSD. במקביל גם הסטיגמה השלילית ירדה באופן משמעותי כך שיותר ויותר חולים פונים היום לנתיב של טיפול משלים בעזרת קנאביס רפואי. אבל האם הוא מתאים לכל אחד ואם לא מדוע?
צריכת קנאביס, גם לצרכים רפואיים, עלולה עבור אוכלוסיות מסוימות או בשימוש לא נכון להביא לתוצאות פחות חיוביות ופחות בריאות. ישבנו עם ד"ר ניר עוז, המלווה את עמותת מעל"ה )מרכז להחלמה ושיקום באמצעות קנאביס רפואי) כדי להבין יחד איתו מדוע לא כל אחד ואחת יגיבו באופן דומה לצריכת קנאביס ולמי פחות מתאים סוג הטיפול הזה.
חשוב להבין שקנאביס לא מתאים לכל אחד ואחת ועלול, בחלק מהסוגים, להיות חזק מדי, מה שאומר שגם ההשפעות הפסיכואקטיבית עלולות להיות חזקות יותר בעיקר עבור מטופלים חסרי ניסיון.
ההרכב הכימי של ה"תרופה"
ד"ר עוז מסביר שכאשר נותנים לאדם תרופה נגד לחץ דם למשל, למעשה נותנים לו תרופה המורכבת מחומר פעיל אחד או שניים. לעומת זאת, בצמח הקנאביס יש מספר גדול יותר של חומרים פעילים, מאות כאלה, חלקם דומיננטיים יותר ואחרים פחות.
"לא תמצאו בעולם הרפואה הקונבנציונאלית עוד תרופה שמכילה כזו כמות של מרכיבים שלכל אחד מהם עשויה להיות השפעה שונה על היבטים פיזיולוגיים, קוגניטיביים ונפשיים," מסביר ד"ר עוז. "בקנאביס ישנם שני חומרים עיקריים שעליהם אנו יודעים יותר לאחר מחקרים. שני החומרים הללו הם: THC ו־CBD. מלבד זאת יש עשרות קנבינואידים אחרים וכן גם משפחה של חומרים פעילים שפחות מכירים ומכונה "טרפנים". כל צמח קנאביס מכיל קבוצה אחרת של קנבינואידים ושל טרפנים ולכן כל תרכובת תהיה שונה, ולכן גם תשפיע בצורה שונה על המטופל. למעשה, גם אם ה־CBD וה־THC זהים בכמויות, החומרים האחרים יגרמו להבדל באפקט הכולל על המטופל.
בפיס נטורלס מודעים כמובן לנקודה הזאת ולכן על מנת למזער את ההבדלים הם מקפידים לאורך תהליך הייצור לוודא שכל זן וזן מכיל מידות מדויקות ככל האפשר של ההרכב הכימי, על מנת להבטיח המשכיות בטיפול ולמנוע הפתעות במהלך הטיפול.
דרך השימוש
"קיים גם הבדל שנובע משיטת הצריכה," מוסיף ד"ר עוז. "יש מטופלים הצורכים את הקנאביס כשמן, אחרים באמצעות אידוי ויש הצורכים את הקנאביס בדרך המוכרת – בעישון. למרבה הצער יש אנשים שמקבלים מרשם לקנאביס, קונים את המוצר אך אינם יודעים כיצד לצרוך אותו כדי שתהיה לו את ההשפעה המיטבית לטיפול בבעיה שלהם, זו שהובילה לקבלת המרשם מלכתחילה".
לדברי ד"ר עוז מטופלים שצריכים לצרוך את הקנאביס באמצעות עישון נוהגים לערבב אותו עם טבק. במקרה הזה ההשפעה על הגוף תהיה שונה לחלוטין לעומת ההשפעה ללא טבק, זאת משום שהטבק הורס מרכיבים רפואיים רבים בקנאביס ומכיל רכיבים אחרים משלו.
"חשוב גם לשקול את המוכנות והסיבולת הנפשית והרגשית של המטופל ולוודא שסוג הטיפול, החומר ודרך השימוש יתאימו לו באופן מיטיבי, אחרת הוא עלול לנטוש את הטיפול או לחוות באופן עקבי תופעות לוואי שליליות והשפעה כללית וטיפולית מופחתת," הוא אומר.
לדבריו, לדוגמה, מטופל הצורך קנאביס בשמן ולא יבין שיש לחכות לספיגה של החומרים בגוף מספר דקות ואף יותר מכך ולכן עלול להגיע למצב של צריכת יתר והשפעה חזקה מדי, בעוד שצריכה באמצעות עישון למשל משפיעה לרוב מהר יותר ולכן דורשת גם כמות קטנה יותר של החומר.
אבל גם מעבר לצורך הצריכה, הגוף של כל אדם ואדם שונה ולכן גם קצב הספיגה ורמת ההשפעה של החומרים על הגוף היא שונה. "השילוב של החומרים השונים בקנאביס שציינתי קודם, הקנבינואידים והטרפנים יוצר אפקט המכונה 'אפקט הפמליה' המשפיע על כל מטופל באופן שונה. מלבד זאת, ישנה השפעה שונה בשל המאפיינים הביולוגיים הייחודיים של כל אחד מבני האדם. לכן בקרב חלק מהמטופלים הקנאביס לא ישפיע בטיפול בהתוויה הרפואית," מסביר ד"ר עוז.
לאור כל זאת, קיימת חשיבות גבוהה לא רק בקבלת המרשם עצמו אלא גם בהתאמה של הזן הנכון לכל מטופל בהתאם למרכיבים הפעילים הידועים בו, וכן קבלת ייעוץ מקצועי על שיטת הצריכה המתאימה ביותר למטופל.
אז למי הטיפול אינו מתאים?
"ישנן קבוצות אוכלוסייה שעדיף להן להימנע מטיפול בקנאביס," אומר ד"ר עוז. "למשל, אנשים עם פסיכוזה פעילה, שסבלו מהתקפים פסיכוטיים – לא מומלץ לטפל בהם בקנאביס, זאת משום שה־THC הוא חומר פסיכואקטיבי ועלול להחמיר את התופעה. גם במקרה של סכיזופרניה לא מומלץ להשתמש בטיפול זה".
"כמעט כל תופעות הלוואי השליליות בקנאביס נגרמות בגלל ה־THC," הוא מדגיש. "התופעות הנפוצות הן סחרחורות, פגיעה בריכוז, קשיי למידה ובלבול. התופעות אינן מתרחשות בקרב כל המטופלים וככל שהמטופל מתרגל לצריכה הן פוחתות. בנוסף, עלול להיות פוטנציאל לפגיעה קוגניטיבית בקרב מטופלים שצורכים את הקנאביס במשך שנים רבות."
"למרכיב השני, ה־CBD, לדעתי אין תופעות לוואי בקרב מטופלים בריאים. קיימים מחקרים המציגים תוצאות שונות, אך מהתרשמותי לאורך השנים מהטיפול, החומר אינו גורם לתופעות לוואי. לעומת זאת, אם למטופל יש מחלות רקע קיים פוטנציאל שה־CBD יחמירן. עבור המטופל הממוצע ה־CBD לא יפגע בזיכרון, ביכולת הלמידה או יגרום לפגיעה קוגניטיבית אחרת".
ועדיין, ל-THC כן יש יתרונות בולטים, מסביר ד"ר עוז. "ראשית, הוא אפקטיבי מאוד בטיפול בכאב והאפקט שלו הוא מיידי, זאת בניגוד ל־CBD שמסוגל לטפל בכאב, אך האפקט שלו ארוך טווח. היתרון השני הוא היכולת של ה-THC לשפר את איכות השינה של המטופל ולכן מתאים כטיפול בנדודי שינה. היתרון השלישי הוא שיפור התיאבון, ולכן מתאים מאוד לסובלים מהפרעות אכילה. הרביעי הוא היכולת של חומר זה לשפר את מצב הרוח ולהעניק למטופל תחושת אופוריה. במקרה של מטופלים סופניים למשל, זהו המרכיב הדומיננטי המומלץ בזכות היכולת שלו לשפר את מצב הרוח ולהעניק תמיכה רגשית למטופל".
חשוב למצוא מטפל מוסמך שמבין
כמו שאדם החולה בדלקת ריאות ואינו מגיע מתחום הרפואה לא ירשום לעצמו מרשם לאנטיביוטיקה, כך גם במצב של קנאביס רפואי – התאמת הטיפול צריכה להיעשות על ידי האדם המתאים לכך. "חשוב להיוועץ באיש מקצוע לקביעת הטיפול באמצעות תרכובות קנאביס שונות," הוא אומר. "האדם שמתאים את הטיפול אינו חייב להיות רופא או פרופסור, אלא להבין בתחום. מומלץ להתייעץ עם מטפל שלמד את התחום לעומק ויש לו ניסיון מעשי. הדבר דומה להתייעצות עם כל בעל מקצוע גם בנישות אחרות. בתחום זה יש שני מומחים עיקריים: הרופא המטפל, שממליץ על המינון והיחס בין המרכיבים השונים בקנאביס, והמדריך. מדריכי קנאביס מקצועיים משתמשים במרשם שהתקבל מהרופא, ויוצרים טבלה לצריכה בבוקר, בצהריים ובערב. הם מכירים את הסוגים של הזנים השונים המופקים על ידי החברות בארץ ויכולים להתאים כל זן למרשם ולבעיה של המטופל".
מעבר לבחירה חכמה של מטפל, צריך להבין שיש תהליך של התאמה ומציאת הזן הנכון תוך התחשבות בהרבה פרמטרים. "המצב הפסיכולוגי, הפיזי, הרקע הרפואי של המטופל הם חשובים, וישנה חשיבות רבה גם לגילו. למשל, לאנשים מבוגרים המינון של ה־THC צריך להיות נמוך מאשר למטופל עם בעיה דומה בגיל צעיר יותר. אדם עם סוכרת צריך מינון שונה," הוא אומר.
במקביל לדבריו צריך להמשיך להיות במעקב ולוודא שלא יוצרים תלות יתר במוצר: "מדובר באתגר. כמעט ואין תרופה שלא גורמת לתלות מסוימת, כמו כדורי שינה ומשככי כאבים מקבוצת האופיאטים. כדי למנוע תלות אנו בונים מערכת שעות ביחד עם שגרת יום. המטופל אינו צורך את הקנאביס בשעה שהוא מעוניין, אלא במינון קבוע בזמן קבוע. זאת למעט תופעה של כאב חד במהלך היום, שבו נמליץ להשתמש במוצר".
לסיכום, קנאביס רפואי מסוגל לסייע במגוון רחב של הפרעות ומחלות, אך יש לקחת בחשבון כי מדובר בתרופה לכל דבר, ולכן חשוב לצרוך אותה בצורה הנכונה על פי ההנחיות של הרופא המטפל ומדריכי הקנאביס.