Assassin's Creed III: Liberation

הבעיה הגדולה ביותר של Assassin's Creed III: Liberation היא כנראה תאריך היציאה. הוא מגיע לחנויות בצמוד לאחיו הגדול, הגרסה הביתית וה"מלאה" של Assassin's Creed III, ומחוויר בהשוואה אליו. אין מה לעשות: את מה שמתאפשר בפלייסטיישן 3, הגם שכבר מזמן אינה שיא הטכנולוגיה, קשה מאוד לשחזר על קונסולה שנכנסת לכיס.

לא רק ביכולותיו הטכניות נראה Liberation כמו גרסה פשוטה ופחות מרשימה, אלא גם - בעצם בעיקר - בדמויות ובעלילה. המשחק מתרחש רובו בסביבתה של העיר ניו-אורלינס של המאה ה-18 בה נזכה לתייר בדמותה של אוולין, בת לאציל ממוצא צרפתי ואם ששוחררה מעבדות. זו הגיבורה הנשית הראשונה ב-Assassin's Creed ודמות שהייתה עשויה להיות מרתקת, לו היה טורח המשחק להעניק לנו רקע מספק לסיפורה. ההרפתקה כולה מרגישה כמעין פרק צדדי ולא מאוד חשוב, חסר משמעות באפוס הגדול של הסדרה.

מה שנדרש על מנת ליהנות מהמשחק הוא, אם כן, תיאום ציפיות. ביחס לסטנדרטים המוכרים עבור משחקים ניידים, בוודאי כאלו המפותחים עבור האייפד או האייפון, Liberation מציע משימות מורכבות ואקשן מוצלח. בדברים מסוימים הוא בהחלט מזכיר את המקור, כמו האפשרות לקפץ בחופשיות בין הגגות ולטפס על כל דבר. יש גם תכונה אחת שבה הוא אפילו מתעלה על הגרסה הביתית: האפשרות לעבור בין שלוש "חליפות" שונות.

משנה בגד, משנה אווירה

חליפת הליידי מאפשרת תנועה חופשית יחסית בעיר מבלי לעורר חשדם של חיילים ושומרים, אך אי אפשר לקפוץ ויכולות הקרב מוגבלות. בתחפושת העבד נהנית אוולין מגמישות רבה יותר, אך פגיעה מאוד. חליפת המחסל היא זו שמספקת את כישורי הקרב והתנועה הטובים ביותר, אך מושכת הרבה תשומת לב וחיילים יתנפלו עליכם בלי לחשוב פעמיים. התאמת החליפה וסגנון המשחק המתאים לכל משימה הוא חידוש שנשמח לראות גם בגרסאות הבכירות.

השליטה נוחה למדי בזכות צמד הסטיקים האנאלוגיים של הויטה, אם כי קטעים הדורשים מכם להשתמש במסכי המגע שוב מרגישים גימיקיים ומיותרים. הגרפיקה, כאמור, לא בדיוק משתווה למה שהתרגלנו אליו מהמותג, אך מציק במיוחד הוא קצב המשחק הלא אחיד. הויטה "בקושי סוחבת" את מראה העיר והדמויות הרבות המסתובבות ברחובותיה. אני נוטה לחשוב כי אין הבעיה בחומרת הקונסולה, המסוגלת להרבה יותר, אלא בחוסר ניסיונם של המפתחים עם הטכנולוגיה הצעירה יחסית.

אל תקנו את Liberation כתחליף ל-Assassin's Creed III, הראוי להשקעה בפני עצמו. קחו אותו כדי להעביר את הרגעים המשעממים בטיסה או באוטובוס, עם משהו שאומנם איננו שחזור מדויק ומלא של הסדרה האהובה - אך קרוב מספיק כדי ליהנות כמה שעות. זהו אולי לא החזון שאותו הציגה בפנינו סוני בעת השקת קונסולת הויטה, אך לא תמצאו גרסה ניידת מוצלחת יותר.