Guild Wars 2
משחק התפקידים המהפכני של השנים האחרונות חוזר לסיבוב שני, ומציג מנוע גרפי מעודכן וחוויה מהירה, נוחה ומהנה יותר. האם נמצא הכותר שידיח סוף-סוף את המלך?
הביקורת של Guild Wars 2 היא סוג של סגירת מעגל עבורי, ללא קשר להתרגשות ולציפיה שהייתה לי מהמשחק עצמו: הביקורת הראשונה שלי בגיימר הייתה על אחת מחבילות התוכן של הכותר הקודם (Factions). זה היה אירוע די טראומתי עבורי - שיחקתי די הרבה במשחק המקורי והתמקדתי במשימות הסיפור וה-PVE שהיה מאוד מעניין בעיני. עם פרסום הביקורת קיבלתי טוקבקים שפשוט הוציאו לי את החשק לחיות. לאחר שלוש שנות כתיבה באתרים אחרים (ותחומים אחרים) התוודעתי לקהל הנשכני של ביקורות משחקי המחשב. מאז עברו יותר משש שנים והרבה מאוד כתבות. ועדיין, הרושם של אותה כתבה לא נמחה
כשנה לאחר מכן הוכרז לראשונה Guild Wars 2 וקראתי עליו בשקיקה. הוא נשמע כל-כך הרבה יותר טוב מהמקור והציפייה עד למועד שחרורו ב-2010 לא היתה קלה. במיוחד לאור העובדה שהוא לא יצא ב-2010 וגם לא בשנה שאחריה. אבל נשים את כל זה בצד - כי עכשיו הוא כאן.
נכנסים לעולם
ההשקה היתה טובה אבל לא חלקה - חשבונות נפרצו ונדרשו אישורי התחברות בכדי לשחק. שחקנים ננעלו בחוץ ללא יכולת להתחבר והורגש עומס מסוים על השרתים. שירות המסחר Trading Post גם הוא לא עבד, ואפילו בוטלה האפשרות לרכישת המשחק אונליין לכמה ימים. לא משהו טראומטי (לפחות לא בסדר הגודל של דיאבלו 3) אבל לא ממש נעים. כעת הכל בסדר וניתן לבחון את המשחק לעומק.
Guild Wars 2 שונה ממשחקים דומים בכמה וכמה מובנים, עד כדי שהוא יוצר תחושות אמביוונלטיות ומנוגדות. בתחילה התרשמתי מאוד: המשחק מרשים ויזואלית והרגיש מושקע (לא לצפות לכל מיני אלמנטים גרפיים מרהיבים, פיזיקה מיוחדת או DX11) ביחס ל-MMO-ים אחרים ובכלל. לאחר זמן, איבדתי מעט עניין וחיבור והרגשתי מעט נטוש ולא מחובר בעולם הענק. ואז, כשהמשכתי מעט לשוטט (בכל זאת צריך לבקר אותו) התחלתי להיתקל באירועים והם שינו את דעתי ב-180 מעלות.
אירועים דינמיים (Events) הם פשוט רעיון מבריק בעיני: תוך כדי שוטטות מקבלים התראה שמשהו קורה באזור. מדובר באירועים מקוריים שיש דרכים שונות לפתור אותם. לפעמים מדובר בפשיטת שודדים, לפעמים במתקפת תולעים על שדה, ואולי זהו איכר שאיבד את ציפורי המואה שלו. בדוגמאות הללו עלינו לחקור שיחים חשודים, לאסוף חביות מזון, למקם מחדש פצצות, לפזר תילי תולעים בכדי שלא יוכלו לעלות מהאדמה - כל מיני מטלות מגוונות. השגת כמה מהן - עמדת ביעדי האירוע והשתתפת בו בהצלחה (XP וחפצים אלו ואחרים). ArenaNet פתרה בדרך נוחה את נושא השלל וההשתתפות בקרב. אם פגעת (ולו פעם אחת) ביריב תקבל עליו XP. ככה, פשוט. בקיצור - לכו אחרי הלב: ראיתם לב במפה, סיכוי טוב לאירוע בסביבתו.
הרפתקה נוחה ומזמינה
בכלל עקרונות המפתח ב-GW2 הם גמישות ונגישות. המפתחים בחרו להוציא חלקים מהמשחק שהפכו אותו ליותר טכני ומהנה פחות, ובכך גם להנגיש אותו למצטרפים חדשים. יש כאן חמישה גזעים (בני אדם, הנורנים הענקים, האסורה החביבים, הקאר החייתים וכן הסילווארי) ואפשר לשחק בהם בכל אחד מהמקצועות. נרצה להיות לוחם אסורה - אין בעיה. הפתיחות הזו מאפשרת לרוץ מהר, לבחור דמות ולשחק. אותה בחירה ניכרת גם במשחק עצמו, בילדים הם דבר חשוב אבל הם לא הכול ב-GW2. בנוסף, האירועים ותוכנם משנים את המשימות של פעם ומייתרים את הצורך בחלק מהתפקידים הקלאסיים (כמו טנק ו-DPS).
לאחר הבחירה נגיע לעולם הבית של הגזע ונלמד להשתמש במשחק במעין אזור אימונים המהווה חלק מסוים מהעלילה. זו הנקודה שבה דברים קצת מסתבכים, לאחר טוטוריאל לא מספק נגיע לאזור ההתחלה ושם נלך מעט לאיבוד. בכל איזור כזה יש NPC שיכוון אותנו אך הוא יסקור את האיזור ותו לא. אין הפניה, אין סדר ועד שלא נתקלים באיוונטים - לא ברור מה הכיוון. העובדה שחלק מהמפה מעורפל במכוון לא עוזרת לקדם את העלילה. לאחר תחילת ההתקדמות, העסק מתחיל להתבהר ואז נחשפת משימת הקווסט הראשי. GW2 מאוד מעודד חקירה, הסתובבות ולאו דווקא חפירה של XP לצורך עליית רמות.
לצורך כך הוסיפו את הנופים (התרגום הכי טוב שמצאתי ל-Vista). אלה נקודות במפה (שלפעמים להגיע אליהן זה די ניג'וס) שבהגעה אליהן נקבל נוף פנורמי מרהיב של האיזור מסביב תוך חשיפת חלקי מפה ועוד מנת XP צנועה. ביקור בנקודות אלה אינו חובה אך תורם להבנת המיקום והגאוגרפיה. לסיכום, יש כל כך הרבה מה לעשות ולחשוף, כך שברגע שמתרגלים לגודל העולם ומבין את המכניקה מפסיק להיות משעמם.
לא מושלם, אבל קרוב
משחקי Guild Wars הצטיינו מסורתית גם ב-PVP, שישנם שחקנים שזה כל מה שהם מחפשים ב-MMO. ב-GW2 הופרד ה-PVP מהמשחק הבסיסי וניתנו לו כלים מיוחדים שיאפשרו הרצת טורנירים ותחרויות בקלות. בגישה ל-PVP מנרמלים את השחקן לתקרת הרמות (80) ומכניסים אותו לזירה המתאימה. הקרבות מהירים ותזזיתיים, וכאן הבילדים באים לידי ביטוי באופן הרבה יותר מהותי. ההפרדה המובנית של PVP מ-PVE תורמת למשחק לדעתי, שכן היא לא כורכת אותם אחד בשני וכל שחקן יכול לפנות למה שמושך אותו יותר. למעריצים, גם מוד WvW נמצא ומאפשר לקבוע עתיד לממלכות שלמות (ויתרתי עליו ביודעין ולכן לא ארחיב את הדיבור כאן).
כפי שצוין, GW2 נקנה כמשחק רגיל, למרות שמדובר ב-MMO עם לא מעט שרתים לתחזק. ArenaNet בחרו לא לאפשר קניה של עצמים משני משחק אלא רק עצמים פשוטים יותר, שמיועדים להתאמה אישית של הדמות. בחירה מעניינת, שכן גם כך המשחק נותן ערך מצוין לכסף. נראה אם קביעה זו לא תשתנה בעתיד. לגבי עליה ברמות אין תחושה אמיתית של חפירה, אך הכסף ניתן במשורה וקניה של חפצים אינה זולה - מה שגורר חפירה מסוימת.
לסיכום, מדובר לדעתי במשחק מהפכני שלוקח את הלבנים שהניח קודמו והפעם בונה מהם משהו חדש, שונה וראוי, עם גישה ייחודית ומרעננת. זהו משחק לכל אחד, לאוהבי השיטוט חסר המעש בעולם, לאצני הרמות, לשחקני ה-PVP. יש פה הרבה מה לאהוב והיה בהחלט שווה את ההמתנה. לא מושלם, אבל קרוב לשם בכדי לתת קרב נאה למלך הלא מעורער. ומי יודע? גם דוד ניצח את גוליית.