Ghost Recon: Future Soldier
סדרת משחקי המלחמה הוותיקה של יוביסופט נוטשת את הטקטיקה לטובת אקשן גרנדיוזי בסגנון Call of Duty. מזל שהיא עושה את זה היטב, עם גרפיקה נהדרת ומשימות מאתגרות ומהנות
בקרב בין הרגש לשכל, הרגש ניצח. אין דרך טובה יותר לתאר את התהליך שעבר על סדרת Ghost Recon מימיה הראשונים. אז היא עוד סמכה עלינו בתפקיד מפקד החוליה, זה שיתר החיילים ממתינים לפקודותיו וסומכים עליו בעיניים עצומות. ב-Advanced Warfighter מ-2007 הם כבר ידעו להסתדר לבד, אך עדיין נענו להוראות התקיפה שלנו. ועכשיו? עכשיו הם כבר לא ממש מקשיבים. התסריט הוא המלך, וכל פיצוץ שלא הונח במקומו מראש בדייקנות הוא כנראה פשוט באג. בעולם של Call of Duty ו-Battlefield, כבר אין מקום לחשוב לפני ההסתערות.
אם זו נשמעת לכם כקינה בכיינית, כדאי שתדעו כבר עכשיו ש-Future Soldier הוא דווקא משחק פעולה לא רע בכלל לטעמי. העלילה שלו סבירה, הגרפיקה מצוינת והשלבים מעוצבים היטב ומאתגרים - בדיוק כל מה שאפשר לצפות היום מכותר אקשן מגוף ראשון. בתור ניסיונה הראשון של יוביסופט להתחרות בענקי הז'אנר, אין ספק שקיבלנו מוצר מוצלח מאוד. אלא שהייחודיות של סדרת Ghost Recon אבדה, והתוצאה הסופית אומנם יותר סינמטית וגרנדיוזית, אך הרבה פחות אינטליגנטית.
מזימות בין-לאומיות
העלילה הסבוכה של Future Soldier מתחילה בפיצוץ אטומי, שמעלים חוליית עילית של הצבא האמריקני ומקפיץ את האימפריה של אובמה למצב חירום. חוליה שנייה יוצאת לחקור את הפיצוץ המסתורי, ומהר מכפי שתספיקו לומר "יוביסופט" אנחנו כבר נמצאים על סף מלחמת עולם שלישית, כשבמוקד העניינים קבוצת קומנדו רוסית שהחליטה לערער מעט את הסדר הגלובלי. כראוי לשמו של טום קלנסי המתנוסס על האריזה, קונספירציה מצטרפת לקונספירציה בסיפור שירגש את חובבי האקשן ההוליוודי ויגרום לכל השאר להטיח את ראשם בשולחן.
מזל שלא צריך באמת להבין מה קורה כדי להתרוצץ ולירות בכולם, וזו פחות או יותר הדרישה העומדת בפניכם לאורך רוב המשחק. מאלמנט הפיקוד הטקטי נותר, כאמור, מעט מאוד, למרות שגם זה בהחלט משהו: כשהחוליה שלכם שוכבת במארב ומתכוננת לצאת למתקפה, אפשר לסמן לאחים לנשק מטרות ואז להמתין בסבלנות עד שכולם מגיעים לעמדת צליפה מוצלחת ולתקוף בו-זמנית. כך איש לא ישאר על הרגליים לזעוק לעזרה, ולעתים הצורך שלא להתגלות קריטית לגמרי להשלמת המשימה.
לצד ארסנל מרשים של כלי-נשק עוצמתיים מצייד אתכם צבאה העשיר של ארה"ב גם במגוון גאדג'טים חביבים כגון חליפת הסוואה, מזל"ט המלווה אתכם בשדה הקרב, ומערכת מתוחכמת לראיית לילה וזיהוי אויבים מרחוק. חבל שלעתים בוחר הקמפיין להשליך הצידה את כל היכולת הזו, ומתעקש לצאת מתבנית ההתגנבות הרגילה ולתקוף את האויב ראש בראש כאחרון הרמבואים. כאן חבריכם האוטומטיים נעשים מעט פחות אפקטיביים, אך ניתן להזמין שחקנים נוספים ל-Co-Op וליהנות מחוויית אקשן ממכרת.
העתיד נראה מצוין
כבר התרגלנו לראות רמת גימור טכני גבוהה במיוחד ממשחקיה של יוביסופט, וגם כאן אנחנו מקבלים מנוע גרפי איכותי, אולי לא לגמרי ברמתו של Battlefield 3 אך בוודאי לא רחוק משם. על הנופים המרהיבים מעיב מידי פעם עומס הנתונים המתקבל ממערכות הניווט, השליטה והבקרה בהן מצויד הלוחם העתידי. רובן לא יותר מקוסמטיקה שנועדה להכניס אותנו לאווירה הנכונה, אך אולי מוטב היה לשמור על שדה הקרב מעט נקי יותר ולחסוך מאיתנו את הגימיקים האלה. כאן זה לא Assassins Creed.
מצבי המולטיפלייר של Future Soldier דווקא נאמנים יותר לחזונה המקורי של הסדרה, וידרשו מכם מידה מסוימת של חשיבה טקטקית. במצב ה-Conflict הפופולרי יונחתו על קבוצתכם (עד שישה שחקנים בכל צד) משימות מפתיעות המסיטות את מוקד הקרב בין נקודות שונות על המפה, ואילו Siege מאיים עליכם באתגר לא שגרתי: כדור אחד יכול להרוג אתכם, ואם אתם מתים לא תוכלו לחזור עד תחילת הסיבוב הבא. המודים האלה דורשים מעט יותר מאמץ מ-Deathmatch סטנדרטי, ומכאן ימצאו חן בעיקר בעיני שחקנים המוכנים להשקיע את הזמן הדרוש בכדי להמקצע כלוחם-עילית, ולא כאלו שרק מבקשים עשרים דקות של דם ויריות.
Future Soldier, אם כן, מסמן וי ירוק על כל סעיפי הדרישות ממשחק פעולה מודרני. הקמפיין שלו מתעלה לטעמי על זה של Battlefield ולכל הפחות משתווה למה שתקבלו בכל אחד ממשחקי Call of Duty האחרונים, ומצב המולטיפלייר שלו מהנה למדי, אם כי עדיין איננו מעמיק ומאוזן כמו זה של מתחריו. בשורה התחתונה ניצב לפנינו כותר אקשן איכותי, שבהחלט יוכל להחזיק אתכם עד Black Ops 2 - אם לא יחליף אותו כליל. ואולם בעבור אלו המחפשים חוויה שונה באופן מהותי דווקא משחקי Ghost Recon הקודמים עשויים להוות בחירה מוצלחת יותר אם תצליחו למצוא אותם על המדף.
