Max Payne 3
התגעגעתם? מקס פיין חוזר ומראה לצעירים איך יורים כמו שצריך. עם עלילה מצוינת, קרבות מדהימים ואפילו מולטיפלייר מהנה, המשחק השלישי בסדרה עושה כבוד לז'אנר
זו לא הייתה משימה פשוטה, אפילו לא לצוות המוכשר כל כך של רוקסטאר. מצד אחד, לסדרת מקס פיין מיליוני מעריצים חדורי נוסטלגיה שזוכרים את צמד המשחקים המקוריים כחוויה מכוננת. אלו בוודאי יקימו קול זעקה על כל שינוי, אפילו הקטן ביותר. מצד שני, בעשור שחלף מאז הפעם האחרונה בה זכינו לראות את הבלש המיוסר השתנו לא מעט דברים. אי אפשר לא לחדש דבר, ולצפות לאותה מידה של הצלחה גם בקרב הקהל הצעיר יותר.
ובכן, הם הצליחו לעשות את זה. מקס פיין 3 מרגיש כמו משחק חדש לגמרי, ובכל זאת נותר נאמן למה שהפך את הסדרה הזו לטובה כל כך מלכתחילה: אקשן כבד, רציני ואלים. "זמן הכדור" המפורסם, הגימיקי כל כך מלכתחילה, עדיין בסביבה אך חולק כעת את אור הזרקורים עם מכניקות משחק מתקדמות ואפקטיביות יותר. התוצאה היא כותר מעולה שיצליח לרגש גם את הגיימרים הוותיקים וגם את אלו שפוגשים את פיין בפעם הראשונה.
עושים חיים בקרנבל
לאחר שאיבד את משפחתו, ריסק את הקריירה והתרחק מכל חבריו, לא נותר עוד למקס פיין דבר בארץ מולדתו. כך הוא מוצא עצמו כשומר ראש לבני משפחה עשירה ובליינית בעיר הברזילאית סאו פאולו. אם במקומות מסוימים מנסים להעלים את הפערים בין העשירים והעניים אל מתחת לפני השטח ומסתפקים בסטטיסטיקה, הרי שבסאו פאולו הדברים אינם פשוטים כל כך: הנוף הנשקף ממרפסות בתי המיליארדרים הוא זה של שכונות עוני חרבות הנמתחות עד האופק. זהו מתכון לפיצוץ, וברור שהשריפה תחל דווקא במשמרת של מקס.
יסלחו לי המעריצים, אך לצמד המשחקים המקורי בסדרה, זה אשר פותח בפינלנד לפני עשור, היו יומרות לסגנון פילם-נוארי שהסיפור לא ממש הצליח לעמוד בהן. לא הפעם. סאו פאולו הצבעונית היא לא הזירה המתאימה למותחן אפל, והעלילה אכן מוותרת על המאופקים השקטים וקטעי הקומיקס בשחור-לבן לטובת עריכה קצבית יותר וסגנון של סרט אקשן הוליוודי. תסריט מצוין, מבית היוצר של אלו שהביאו לכם את GTA IV, ישמור אתכם צמודים למסך. וכיצד שומרים על הקשר למקור? בזכות הדיבוב המעולה של אותו השחקן, ג'יימס מקאפרי, המעניק לדמותו של מקס עומק נדיר יחסית לז'אנר.
השינוי המהותי ביותר באקשן הוא יצירתן של זירות ירי פתוחות לעומת המסדרונות הצפופים והקלסטרופוביים שהכרנו. זה מחייב שימוש במערכת תפיסת מחסה אפקטיבית, המאפשרת לפיין להסתתר מאחורי קירות וחפצים ולדלג ביניהם תחת אש. זו תוספת מתבקשת שאינה הופכת את המשחק לעוד חיקוי Gears of War, שכן פיין איננו מתמודד עם מאות אויבים חסרי בינה אלא עם חבורות קטנות של פושעים אינטליגנטיים למדי. הם ינסו לאגף אתכם, לצלוף בכם ולהגן זה על זה. אפילו מערכת כיוונון אוטומטי (Auto-Aim), שאת מידת רגישותה תוכלו לקבוע לפי טעמכם, לא הופכת את קטעי הירי להרבה פחות מאתגרים.
מלחמת הכנופיות
כשהאויבים יודעים להכאיב ומחופרים בעמדותיהם, הסתערות ישירה נראית כמעשה התאבדות. זה הופך את אפקט האטת הזמן המפורסם של מקס פיין לפחות דומיננטי מבעבר, אם כי בזכות הגרפיקה המרשימה והאפקטים המרהיבים ייתכן שתבחרו לעתים קרובות בטקטיקה המסוכנת יותר רק כדי ליהנות מהיופי הויזואלי המתלווה אליה. רעשי הירי והפגיעה ראליסטיים מתמיד והופכים את החוויה למלאה וממכרת. כאן לא משחקים בקפצונים - וכשפיין מתלונן על גופו המתחורר, תוכלו להרגיש זאת ממש.
המולטיפלייר, עוד תוספת חדשה לגמרי, מפתיע לטובה. הוא נהנה מקצב מהיר יותר מזה של השלבים לשחקן יחיד, ומציע מבחר מודים ייחודיים כגון "מלחמת הכנופיות", המציב בפני קבוצתכם משימות שונות ומשונות בכל סיבוב, ו"פיין קילר" שבו כל השחקנים צדים אחר מקס פיין, אך זה מביניהם שמצליח לחסל אותו הופך אליו בעצמו והמנצח הוא זה שמצליח לשרוד הכי הרבה זמן בנעליו. מצבי Deathmatch סטנדרטיים יותר וחיבור מהיר ויציב לשרתים משלימים את החבילה הופכים את החוויה למוצלחת במיוחד, בוודאי אם כבר קצת נמאס לכם מהאקשן הגרנדיוזי של Call of Duty ודומיו.
עם עלילה שתרתק אתכם למשך עשר שעות לפחות (וסביר שתרצו לחזור שוב על הכל ברמת קושי גבוהה יותר ותוך שימוש בכלי-נשק אחרים), קרבות מרובי משתתפים שאינם תוספת מיותרת של הרגע האחרון וגימור טכני טוב ככל שקונסולות הדור הנוכחי הנוכחי מאפשרות, מקס פיין 3 עומד בכל הציפיות ומצליח לחזק עוד את מעמדה של רוקסטאר כמפיקת-על למשחקי אקשן איכותיים. נקווה שההמתנה למשחק הבא בסדרה לא תהיה ארוכה כל-כך, שכן יותר מכל מוכיח לנו הכותר הזה שסיפורו של מקס בהחלט לא נגמר.
