Game of Thrones

החורף הלך-חלף לו, גם ענני רקיע וגם העונה השנייה של ההפקה הטלוויזיונית "משחקי הכס", המבוססת על סדרת הספרים האלמותית "שיר של אש וקרח". כעת, בזמן שהמעריצים ממתינים בסבלנות לתחילת העונה השלישית בעוד כעשרה חודשים, יש זמן לבדוק את משחק התפקידים שנוצר בהשראת הסדרה.

זהו אחד משני משחקים רשמים שיצאו השנה (השני הוא משחק אסטרטגיה בזמן-אמת), שניהם פותחו על ידי Cyanide הצרפתית-קנדית בשיתוף עם הסופר ג'ורג' ר.ר. מרטין האחראי ליצירה הספרותית המקורית. ההכרזה על הפיתוח הרימה מעט גבות, היות ומדובר בסטודיו ותיק אך ללא ניסיון מהותי בתחומים אלה וחסר רקע בכותרים מהשורה הראשונה. משחק האסטרטגיה יצא לפני מספר חודשים ולא יצר רושם או עניין רב בשוק, וכעת הגיע תורו של ה-RPG הכה המתבקש.

 

מצטרפים למשמר הלילה

לא מפתיע לגלות כי אותם חששות סביב ההכרזה הראשונית על הכותר היו בחלקם מוצדקים: Game of Thrones אינו משופע בערכי הפקה גבוהים כמצופה (אולי לפחות בעיני) מכותר בעולם "משחקי הכס", במיוחד לאור ההמולה התקשורתית לה זוכה הסדרה לאחרונה. הגרפיקה סבירה, הדיבוב מוגש ברמה של תסכית רדיו בצהריים, הסיפור מעולה ומתוסרט היטב אך המשחקיות... פשוט לא מחזיקה את המשחק.

ראשית נתייחס לעלילה. המשחק מתרחש במקביל (או ממש מעט לפני) עלילת הספר הראשון בסדרה. אנו נתוודע תחילה למורס "הקצב" ווסטפורד, סייר ותיק ממשמר הלילה, הנשלח לאתר סייר אחר שהוביל פטרול לאחת הטירות הנטושות ומצא שם אנשי פרא. תהליך יצירת הדמות נחמד מאוד ואפשר לבחור עבור מורס את אפיוני הדמות בין מספר סוגי לוחמים המתמחים בקרב פנים-אל-פנים. לאחר מכן נקצה נקודות ונבחר נקודות חוזק שישפרו את הגיבור, וכן מגרעות שאמורות להתקזז עם החולשות. כל נושא החולשות והחוזקות מעט ערטילאי והתרגום שלו למונחי משחק לא כל כך ברור.

במפתיע, ובאופן לא קשור, נכיר את סר אלסטר סרוויק, בן לורד שנטש את בית אביו לפני 15 שנים והפך לכוהן של ר'הלור אל האור. הוא חוזר לטירת הולדתו עקב מות אביו ואז ניצור דמות גם עבורו. הוא יתמחה כקשת או לוחם מים, מעין סייף מקצוען א-לה איניגו מונטויה, חד תפיסה, חושים וחרב. כאן מתחילה קשת סיפור נוספת ושונה לחלוטין. שני הגיבורים שלנו ינועו, כל אחד בסיפורו, יפגשו דמויות מפורסמות (סר מורמונט, ואריס הסריס וסרסיי המרושעת) ויעשו מה שהם עושים טוב. שזה? בעיקר להלחם, להתרוצץ במשימות משנה טרחניות ולדבר במבטאים משעשעים.

 

גימור לוקה בחסר

הגרפיקה במשחק על גבול הסבירה, וזה לא מאוד מוצלח בהתחשב ברמת הציפיות ממנו. הכל מאוד כהה, עם טקסטורות ברזולוציה נמוכה ואפקטים מינימליים. לעתים ניכרים באגים כמו דמויות שיורדות במדרגות כאילו הן מחליקות מטה באוויר. גם דיבוב הדמויות, כאמור, מאכזב. אמנם המפורסמות מביניהן מגולמות ע"י שחקני הסדרה (וגם לא בצורה מאוד מושקעת), אך שאר הדמויות סובלות ממשחק לא אחיד ברמתו שלעתים רחוקות מתעלה מעל לבינוני.

 

מכניקת המשחקיות אינה מוצלחת: השליטה המשולבת עם מקלדת ועכבר סבירה ומטה מזה, עם צירופים לא צפויים. יש פעמים שכפתור שמאלי מצריך לחיצה על אייקון ולפעמים צריך ללחוץ על הדמות/חפץ בכדי לקבל פעולה. בנוסף יותר מדי פעמים באמצע הקרב הדמות החלה להתרוצץ בצורה חסרת פשר ומנעה ממני להלחם כמו שצריך. מערכת הקרב רפטיטיבית - היא מבוססת על יצירת תור פעולות בהתאם לכישורים שצברנו, שביניהם אין הרבה גיוון, במיוחד לאור העובדה שצבירת הניסיון איטית מדי לטעמי.

 

איטיות היא נושא כאוב באופן כללי: על מחשב שמריץ את סקיירים ומשחקים דומים במהירות ואיכות סבירה, Game of Thrones מזדחל לו. לעתים המסך משחיר לצורכי טעינה וקשה לדעת אם לא קפא לחלוטין. גם קצב המשחק אינו מהמהירים. ישנם דיאלוגים ארוכי נגן המעבירים חלקים נבחרים מהסיפור בשיחה בין הדמויות (אולי ככה זה כאשר התקציב לגרפיקה ואפקטים מצומצם) וגם אם זה מעניין, העובדה שזה מרגיש יותר כסצנת מעבר מאשר חלק אינהרנטי מהמשחק פוגעת בחוויה. מצד שני כשנגיב לשיחה, לא נבחר תגובה מילולית אלא נכוון אותה והדמות "תתמלל" אותנו כראות עיניה.

מומלץ למעריצים

מלל דווקא לא חסר כאן, וזו הנקודה החזקה שלו - התסריט והעלילה. מדובר בסיפור מצוין, השזור היטב בעולם "משחקי הכס". הסיפור מעניין ומרתק, ושווה להתקדם במשחק רק בכדי לחשוף אותו. יתכן שמגבלות הפרזנטציה עזרו לחשוף יותר מהסיפור הזה שחלקו יכל היה ללכת לאיבוד אם הדגש היה יותר על אקשן וגרפיקה מפוצצת.

 

אז איך ממליצים על כותר שכזה? בזהירות. חובבי העולם והסדרה ימצאו כאן סיפור מעניין, העובדה שהוא מסופר על ידי שני גיבורים שונים היא חידוש מעניין ומוצלח (יש כמה משחקים אחרים שהיו נהנים מאוד מהמצאה שכזו). מאידך, הגרפיקה, הדיבוב ורמת ההפקה הבינונית תקשה גם על המכורים ותצריך סבלנות ורצון. לא עבור כל אחד, אבל מעריצי הסדרה חייבים לנסות.