Binary Domain
סגה היפנית מצליחה להפתיע עם משחק פעולה מהנה ומוצלח, המתמקד בהרס רובוטים מרושעים. תראו איך הם מתפרקים!
העולם העתידני של Binary Domain נראה קצת יותר מידי מוכר: אסון אקולוגי הביא להרס הערים הגדולות, והאנושות נשענת על כוחם של רובוטים המקימים עבורה חומות וגורדי שחקים עצומים המפרידים בינם ובין השממה. בדרך כלל העובדים האוטומטיים צייתנים ויעילים, אך יש ביניהם גם כאלו המסוגלים להידמות לבני-אדם עד שאיש לא יוכל להבחין בהם, ושאיפתם להגיע לדרגות הגבוהות ביותר בממשל.
במילים אחרות, אנשי הסטודיו היפני של סגה ערבבו בין כמה מעלילות המד"ב הפופולריות יותר של השנים האחרונות, ויצרו עולם הבנוי קלישאה על קלישאה. אז פרס נובל לספרות לא מגיע להם, אבל החדשות הטובות הן שאם תצליחו להתעלם מהעלילה יתגלה בפניכם משחק פעולה מהודק להפליא שמצטיין בדברים הבסיסיים והחשובים ביותר. לא משחק השנה, אבל אקשן טוב ומפתיע שיחזיק אתכם צמודים למסך.
רובוטים מתפרקים
החידוש העיקרי של Binary Domain הוא, תאמינו או לא, בדרכים השונות שבהן האויבים הרובוטיים שלכם נהרסים ומתפרקים. מה שהיה עשוי להיראות וולגרי ומגעיל אם היינו נלחמים בבני-אדם, נעשה משעשע ומהנה כשמדובר במכונות. אם תפוצצו לרובוט שעומד מולכם את הרגל, הוא ינסה לדלג לעברכם על הרגל השנייה. הסירו ממנו את שתי הרגליים, והוא יזחל לכיוונכם. חלקי מתכת שונים ומשונים עפים לכל עבר במהלך הקרבות, ואחרי זמן מה תפתחו מומחיות של ממש בצליפה לעבר האיברים הרגישים ביותר.
אתם אף פעם לא לבד במשחק. כבר במשימה הראשונה מצטרף אליכם חבר צוות אחד, ובהמשך תתבקשו להרכיב קבוצה של שלושה מבין כמה סוכנים המייצגים אומות שונות. העלילה הראשית אולי בנאלית, אך הדיאלוגים הקטנים בין הדמויות משעשעים. היחס שלכם עם הלוחמים האחרים מבוסס על מעין מערכת אמון: אם תדאגו לשמור עליהם ולשתף עמם פעולה, הם יאהבו אתכם וישמחו לעזור. אם תקללו אותם ותפגעו בהם, תגלו שאינם מצייתים עוד להוראותיכם.
הדיאלוג עם יתר הדמויות, כמו גם פקודות פשוטות לתקיפה או נסיגה, מופעל דרך כפתורי הגיימפאד או באמצעות מערכת זיהוי קולית (בהנחה שחיברתם לקונסולה מיקרופון). זו לא בדיוק מבוססת על שיא הטכנולוגיה בתחום ולעתים קרובות תפספס את כוונתכם, אך עדיין מדובר בגימיק חביב. מה שחשוב יותר הוא האיזון עם שאר חברי הצוות: הם לא טובים עד כדי-כך שיעשו עבורכם את כל העבודה, אך גם לא יעמדו בדרככם ויסכנו עצמם לחינם. Binary Domain מצליח, אם כן, במקום שבו כמעט כל משחקי הפעולה הצוותיים נכשלו.
קמפיין מוצלח, מולטיפלייר מיותר
האקשן המהודק, כמו גם האפשרויות הנרחבות לשדרוג כלי-הנשק והדמויות, מחפים על עיצוב שלבים שאיננו הברקה גדולה. כך תמצאו עצמכם מבלים שעות במסע בין חדרים ומסדרונות שהיו מוציאים אתכם מדעתכם במשחקים אחרים, אך כאן הם רק התפאורה לקרבות ירי מרהיבים. בסוף הקמפיין, כעשר שעות אורכו, תרגישו שקיבלתם את מלוא התמורה לכספכם - מה שלא עוזר להבין מדוע התעקשו בסגה לדחוף למשחק גם מצב מולטיפלייר מיותר.
זו בבירור תוספת מאוחרת שנכפתה על המפתחים. התוצאה היא מה שנראה כבסיס למשחק מרובה-משתתפים מוצלח, אך כזה שחסר לו העומק והתוכן על מנת להפוך אותו ללהיט רשת אמיתי. כל שחקן יכול לבחור לעצמו אחד מתוך חמישה סוגים שונים של לוחמים, על הסקלה שבין טנק איטי ומשוריין לסייר מהיר וקליל, ולצלול לקרבות המוגבלים לעשרה משתתפים. בחלק מהמצבים יש ניסיון להפוך את האקשן למסודר יותר ולהציב מטרות ברורות בפני כל שחקן או קבוצה, אך קל מידי להתעלם מהן ולהפוך את הקרב לאיטי ומשעמם.
במצב הפלישה (Invasion) המשותף מצטרפים לעוד שלושה שחקנים ומנסים לשרוד מול עשרות גלים של רובוטים תוקפניים. גם כאן הייאוש מגיע מוקדם מהצפוי, וגם קוד הרשת מגמגם. מוטב היה לו היו משקיעים המפתחים את הזמן שבזבזו על המולטיפלייר בעוד שעת קמפיין או כלי-נשק נוספים. הגיע הזמן שחברות המשחקים ילמדו להתמקד במה שהן טובות בו, ולא ימהרו להכריז על תכונות נוספות רק כדי לסמן עוד וי ברשימה.
אקשן מהנה ומומלץ
Binary Domain מספק חווית אקשן מהנה ומוצלחת, גם אם לא חדשנית במיוחד. זהו מסוג המשחקים שחששתי כי לא נראה עוד לעולם מסגה, חברה שבילתה את השנים האחרונות עם יותר מידי תחושות נוסטלגיה ופחות משחקים סולידיים וטובים. נסיים, אם כן, בנימה אופטימית במיוחד: זה עשוי להיות הראשון בשורה ארוכה של משחקים שיבשרו על עידן חדש בתולדות חברת המשחקים היפנית, שנדרשה לזמן-מה על מנת להמציא את עצמה מחדש, והנה שוב מצליחה להפתיע.
