The Darkness II
האפלה משתלטת על ג'קי אסטקדו, ראש משפחת פשע ניו-יורקית הנעזר בכוחות הגיהינום כדי לסגור חשבון עם יריביו. על הדרך אנחנו מקבלים משחק פעולה מהודק ואיכותי, בין הטובים שיצאו בחודשים האחרונים
למשחקי פעולה בימינו יש נטייה לסבך דברים יותר מידי. העלילות אומנם השתפרו מאז ימי קדם, אבל עכשיו מעצבי השלבים דואגים לגרור אותנו באף כדי שנזכה לראות כל רגע ורגע באפוס הקולנועי שבו השקיעו שעות עבודה רבות כל כך. ומה אם לא בא לנו ואנחנו רוצים בכלל לשקוע באקשן? חבל! לא פוצצנו לכם את מגדל אייפל כדי שתהיו עסוקים באיזה קרב יריות קטן!
כך יוצא ש-The Darkness 2, משחק חסר יומרות ובסיסי ביחס למתחריו, נראה כמו מציאה גדולה. יש לו עלילה, חלקכם אפילו תמצאו אותה מותחת ומעניינת, אבל חשוב מזה הוא שדיאלוגים ואירועים דרמטיים אינם נדחפים לאקשן אלא מפנים לו מקום. תוסיפו לזה אלימות מטורפת וכוח מפלצתי, וקיבלתם משחק פשוט כיפי שישאיר אתכם עם חיוך גדול.
קשה להיות הבוס
ג'קי אסטקדו הוא ראש משפחת פשע ניו-יורקית שחי את חייו ברוב פאר בדירת פנטהאוז ענקית. למקומו הבכיר במאפיה לא הגיע בזכות תככנות גרידה, אלא גם בעזרתה של "מתנה" קטנה אותה ירש מאבות משפחתו: כוח מסתורי שהופך אותו עמיד במיוחד לכדורים, ומצמיח מגבו נחשים הנהנים לזלול את לבבות אויביו. בחיים אין מתנות חינם, וגם אסטקדו מדוכא למדי מהחשיכה המשתלטת עליו מידי פעם. הוא כבר הספיק לאבד לה את אהובתו, ועומד להקריב עוד הרבה על מזבח המפלצת.
הסיפור המפחיד הזה הפך את The Darkness הראשון למשחק איטי ומהורהר, אך הפעם כאמור, בידיו של צוות פיתוח שונה, אנחנו מקבלים חוויה אחרת לגמרי. כבר בשלב הראשון מוצא עצמו אסטקדו מוקף על ידי עשרות יריבים חמושים, ומכאן והלאה יחסי הכוחות רק הולכים ומתדרדרים. מזל שג'ק הוא צבא של איש אחד, ובצירוף אויבים שאינם מבריקים במיוחד הסתערות ישירה הופכת לאפשרות המתבקשת - והמהנה ביותר.
בכל רגע תוכלו לשלוט הן בנחשים, המסוגלים לחבוט ביריבים, להניף ולרסק אותם על קירות; והן בארסנל כלי-נשק סטנדרטיים יותר כמו אקדחים ורובים. נקודת תורפה אחת היא רגישותו של הגיבור לאור, כך שמנורות חשמליות יגרמו לנחשים להתקפל ויהפכו אתכם פגיעים יותר. מזל שאפשר להרוס או לאתר את הגנרטור המפעיל אותן, ולהמשיך הלאה.
רכבת שדים
משחקי פעולה פשוטים מסתכנים בחוויה שחוזרת על עצמה ומייאשת את השחקן בטרם הגיע לסוף. The Darkness 2 מתגבר על הבעיה הזו בשתי דרכים: הקרבות מגוונים ומפתיעים ככל שהם יכולים להיות, עם מגוון גדול של סביבות ותנאי לחימה משתנים, והסיפור כולו מסתיים תוך חמש שעות לכל היותר - כך שכתוביות הסיום עולות על המסך הרבה לפני שנמאס לכם להלחם.
בנקודה זו תרצו אולי לנסות את מצב המשחק המשותף, Vendetta שמו, המציע משימות נפרדות מאלו של הקמפיין הראשי. כאן לא תשלטו בדמות מפלצתית כל כך ועל כן האקשן הופך הרבה יותר סטנדרטי, אך עדיין איכותי ומהנה. מולטיפלייר של ממש לא תמצאו ב-Darkness 2, צוות הפיתוח החליט לשם שינוי להתמקד בחוויה לשחקן יחיד ולא להשחית את זמנו על עוד מצב Deathmatch נשכח שמעטים ישחקו בו לאורך זמן.
הגרפיקה של המשחק נוטה לצד המצויר והקומיקסי (ואכן, המשחק מבוסס על סדרת קומיקס ידועה). האפקט מוצלח למדי רוב הזמן, ומצליח לרכך מעט סצנות שהיו הופכות אלימות עד כדי גועל ממש אילו היה מצויד הכותר במנוע גרפי ראליסטי יותר. עבודת הדיבוב של כלל הדמויות מצוינת, וכך גם המוזיקה שתורמת רבות לאווירה ומתאימה עצמה לכל מצב.
שווה סיבוב
עם אורך חיים של עשר שעות לכל היותר (בהנחה שתשחקו בקמפיין פעמיים), הערך של Darkness 2 כקנייה חכמה גבולי. הוא תלוי מאוד במידת ההערכה שיש לכם לאקשן מהודק ומהנה. יש משחקים שיתנו לכם הרבה יותר תוכן, אך פחות רגעים מלאי אדרנלין. אלו שאהבו מאוד את המשחק המקורי עשויים אף להתאכזב מהשינוי הגדול, אך לדעתי עדיין מדובר באחד ממשחקי האקשן החזקים והמרשימים של החודשים האחרונים.
