ביקורת: Soul Calibur V

סול קליבור. רק השם גורם לי לאנחת הנאה בכל פעם שאני נזכר בו. משחקי הסדרה ובראשם סול קליבור 3 המופתי, תמיד היו בשבילי סימן לאיכות. בזמן שסדרת טקן חזרה על עצמה והייתה משחק מכות פשוט ביותר, סול קליבור צעד בראש עם גרפיקה מצוינת, משחקיות זורמת וכמובן... מחשופים נדיבים במיוחד.

 

סול קליבור 5 הוא בעצם השישי (אם לא מחשיבים את המשחק שיצא לקונסולת ה-PSP) בסדרת משחקי Soul וכנראה האחרון בסדרה שיצא לקונסולת הפלייסטיישן 3 והאקס בוקס 360. לכל אורך הסדרה, שמתקיימת בעולם מקביל לימי הביניים שלנו, אנו עוקבים אחר סיפורן של שתי חרבות, Soul Edge ו-Soul Calibur.

 

זהו סיפור של טובים ורעים, של חושך נגד אור. סול אדג' היא התגלמות הרוע, חרב המתקיימת על נשמות היריבים המובסים. סול קליבור היא האויב שלה, וקיימת רק על מנת לעצור את התפשטות הרוע על ידי סול אדג'. משחקי הסדרה כללו גם מצב סיפור שתמיד היה מורכב מרצון של אחד הדמויות להשיג את אחת החרבות. אם היא רעה - היא תרצה את האדג'. אם היא טובה - הקליבור בוחרת בו. הסיפורים תמיד היו נחמדים, גם אם לא בעלי עלילה עמוקה.

 

עלילה חובבנית ביותר

אני יודע, אני יודע... אתם בטח שואלים את עצמכם "מה עם מצב הסיפור של המשחק הנוכחי?". אז צר לי לבשר לכם, מצב הסיפור הוא זוועתי. זוהי הדרך הגרועה ביותר להעביר סיפור שראיתי מעולם! המשחק משתמש כנראה בכרטיסיות הציור של עלילת המשחק, אחרת  אני לא רואה סיבה להשתמש בציורים חובבניים שלא מצליחים להעביר שום עלילה.

 

באמת, העלילה מרגישה כאילו מפתחי המשחק פשוט זילזלו בגיימרים, או שהיו תחת לחץ מטורף לסיים את פיתוח המשחק. את הניגוד הגדול ביותר רואים בסצנות שמשתמשות במנוע המשחק, שמצליחות להעביר בצורה טובה כל כך את העלילה ואת רגשות הדמויות. העלילה היא טיפשית במיוחד, ועוקבת אחר פטרוקולס, בנה של סופיטיה שמנסה להציל את נשמתה של אחותו. סיפור חסר מעוף, חובבני ולא ראוי לציון. דיבוב הדמויות במצב הסיפור גם הוא ירידה ברמה לעומת המשחק הקודם בסדרה.

 

קרבות זורמים ומהנים

בואו נעבור לעיקר המשחק: הקרבות. החברה השכילה לשנות את מערכת הקרב שהייתה בסול קליבור 4 ולא התקבלה בשמחה רבה על ידי חובבי הסדרה. מערכת הקרב הקודמת הייתה איטית, מסורבלת וקשה מאוד ללמידה. בסול קליבור 5 מערכת  הקרב השתפרה פלאים: אם המשחק הקודם העניש אותנו כשלא הגנו כמו שצריך, היום הוא הרבה יותר סלחני לשחקנים חדשים.

 

מהירות הקרב גם היא עלתה, במיוחד אצל דמויות כגון סרטוונטס ואייבי(אבא ובת, דרך אגב) שהיו מעט איטיים מדי לטעמי במשחק הקודם. קל יותר לבצע קומבואים ומהלכים מיוחדים, וגם חברי שלא שיחקו מעולם בסול קליבור הצליחו להתחבר אל המשחק ולהלחם בהצלחה גם אל מול שחקנים מנוסים.

 

המשחק לא מוסיף דמויות רבות, ופשוט מחליף דמויות רבות בגרסאות צעירות שלהן, מכיוון שהמשחק מתרחש 17 שנה לאחר אירועי המשחק הקודם. הדבר מרענן אך עלול לאכזב את מעריצי הסדרה. הדמות היחידה שראויה לציון היא דמות שבכלל לא קשורה ליקום המשחק - אציו אודיטורה. אציו הוא אחת הדמויות הכי מלהיבות ששיחקתי אי פעם. הוא מהיר, משתמש בסכינים ובקשת שלו, מתחמק ממכות ומקפץ בכל מקום, ומעביר את הדמות שהכרנו ממשחקי אססינס קריד בצורה מעולה.

 

לא כדאי לשחק לבד

מצבי המשחק לשחקן יחיד הם מעטים ולא טובים במיוחד. ישנו מצב ה-Legendary, שנפתח אחרי שמסיימים את מצב הסיפור (המאכזב מאוד, כבר הזכרתי?), והוא קשה בצורה שלא ניתנת לתיאור! הדמויות בהן אתה נלחם לא מאפשרות לך לזוז בכלל, וגם חברי שמכירים כל מהלך במשחק ויכולים לנצח אותי בעיניים עצומות יתקשו מאוד במצב הזה.

 

מצב נוסף הוא מצב הארקייד, שבו השחקן פשוט נלחם בדמויות נוספות כדי להשיג בונוסים בדמות תלבושות וסגנונות נוספים. מצב משחק חסר ייחוד ומשמעות, ועומד בסתירה מוחלטת אל מול מצבי הסיפור או ה-Weapon Master של המשחקים הקודמים.

 

אונליין מהנה במיוחד

לעומת זאת, קיים מצב האונליין המצויין. קוד הרשת של המשחק מאפשר להלחם מול שחקנים מכל מקום בעולם ללא איטיות או בעיות שאותן ניתן לראות במשחקי מכות אחרים, ומשדך שחקנים ברמות דומות לקרבות הוגנים במיוחד.

 

תוספת נחמדה במיוחד היא מעין חדרי צ'אט שבהם יכולים עד 50 שחקנים להסתובב, לדבר ולקרוא תיגר אחד על השני, דבר שהופך את משחק המכות לסוג של משחק מרובה משתתפים המוני ונותן את ההרגשה של עולם חי וקיים שבו נלחמים על כבוד ושליטה בחרב הסול אדג'. או שאני פשוט מדמיין לעצמי עלילות כי מצב הסיפור כל כך גרוע.

 

דעתו של P2

אף פעם לא כיף לשחק במשחק מכות לבד, ולכן אוסיף את מילותיו של שחף יצחק, חבר איתו שיחקתי את רוב הזמן שלי במשחק: "המשחק בהחלט עלה במהירות הקרב שלו, ודמויות שסגנון הלחימה שלהן כלל מכות חזקות אך איטיות במיוחד עברו בצורה חלקה אל מערכת הקרב החדשה והמהירה.

צורת המשחק היא הרבה יותר קלילה, דבר שמאפשר לשחקנים חדשים לקפוץ אל תוך המשחק ולשחק בו, ללא צורך לקחת דמויות חזקות במיוחד כגון קיליק או טאקי. סגנון ה'באטן מאשינג' איבד משמעות במערכת הקרב החדשה שמאפשרת לבצע מהלכים מיוחדים בצורה קלה במיוחד.

 

שינוי ה-Limit Break למתקפות בסגנון מתקפות ה'סופר' של סטריט פייטר מציע שינוי מרענן ונעים במיוחד בהשוואה למשחקים הקודמים. בקיצור, סול קליבור 5 מתקן המון בעיות שהיו ב-4, הוא מהיר יותר, קליל יותר ובהחלט יפה יותר. חבל רק שהסיפור מגוחך עד לרמת העצוב"

 

מילות סיכום

ניתן לסכם ולהגיד שמבחינת המשחקיות בלבד, זהו משחק המכות הטוב ביותר שיצא בזמן האחרון. מערכת הקרב שלו הרבה יותר רצינית ממערכת הנונסנס של סטריט פייטר X טקן, ויותר קלה להבנה ממערכת הקרב של מורטל קומבט.

 

הגרפיקה של המשחק שומרת על ויזואליות מדהימה במיטב מסורת הסול קליבור, עם שריונות נשברים וזירות משחק יפיפיות. גם המנגינות, שתמיד היו חלק בלתי נפרד מסדרת משחקי המכות המצליחה, שומרות על המסורת ונשמעות מעולה.  מצב יצירת הדמות הוא פשוט מעולה, ומאפשר לשחקנים ליצור כל דמות שניתן לדמיין!

 

מצבי המשחק לשחקן יחיד מורידים את רמת המשחק ומצב הסיפור החובבני פשוט מביך בשביל סדרה גדולה ומוצלחת כל כך. אם רק היו משכילים לשפר את המצבים הללו ולא לגרום לשחקנים להמציא לעצמם עלילות (ואני רציני, אני והחבר איתו בדקתי את המשחק ממש המצאנו עלילות בזמן מצב הסיפור, כי לא מבינים ממנו כלום).

 

המשחק יכל להיות הרבה יותר טוב אם היו משקיעים קצת יותר במצב הסיפור, אך זהו משחק מכות סולידי ומושקע, שמקבל ממני ציון 4.