Saints Row: The Third
חשבתם שסדרת GTA מציעה אקשן אלים ומופרע? חכו עד שתראו את Saints Row, האח המופרע והסדיסטי שלא עוצר באדום ושוחט כל פרה קדושה בדרך לכיף מקורי ומטורף
הנה כמה דברים שתוכלו לעשות בתוך שישים הדקות הראשונות מהרגע בו תתחילו לשחק ב-Saints Row The Third: שוד בנק, צניחה ממטוס בוער, פשיטה על מועדון סאדו מאזו, נסיעה ברחבי העיר עם נמר, חילוץ יצאניות מספינה בלב ים, פריצה למחשב מאובטח דרך מירוץ אופנועים ווירטואלי וחיסול יריבים מחופשים לארנבים במסגרת שעשועון טלוויזיה אלים. וזו באמת, אבל באמת, רק ההתחלה.
Saints Row הוא התיאום המופרע והסדיסטי של Grand Theft Auto. בהשוואה אליו, קורותיו של ניקו בליק בתפוח הגדול הן דרמה ראליסטית ומרגשת. המשחקיות דומה עד זהה: מסתובבים בעיר, מחפשים משימות המסומנות על המפה, גונבים מכוניות בלחיצת כפתור אחת ומשתתפים בשלל פעילויות רבויות אקשן. אבל האופי שונה לחלוטין. כאן אין בכלל ניסיון לסאטירה מתחכמת על מפלות החברה האמריקנית. שום דבר לא נעשה ברמיזה. רוח שטות מטורפת אופפת כל דמות, כל משימה וכל רחוב. זהו מגרש המשחקים הנפלא ביותר שתוכלו להעלות על דעתכם, אם אינכם מחפשים עומק רב במשחקים שלכם.
העלילה, אם תתעקשו לעקוב אחריה, היא סוג של המשך לאירועי המשחק הקודם. כנופיית הקדושים (Saints) השתלטה לחלוטין על העיר Stilwater, ואף הפכה עצמה למותג מצליח עם קו של מוצרים נלווים כגון פריטי לבוש או משקאות אנרגיה. ההצלחה המופלגת הזו גרמה לארגון פשע עשיר וותיק בשם "הסינדיקט" לחמוד את רווחי הכנופיה, ומכאן הדרך להתנגשות סלולה. בסופו של דבר דווקא הקדושים הם אלו שמוצאים את עצמם על קרקע חדשה, בעיר האנמית משהו Steelport הנשלטת על ידי אנשי הסינדיקט - אך לא לאורך זמן.
הכל בשם הכיף
ב-Saints Row שום דבר לא חשוב יותר מהאקשן, והראליזם זז הצידה בנימוס ונעלם. כך, לדוגמה, לא חייבים להמתין שמכונית תעצור לצדכם כדי להשתלט עליה - אפשר פשוט לקפוץ לעברה, לעוף אל תוך מושב הנהג דרך החלון ולהעיף את בעליה המקוריים החוצה בתנועה אחת חלקה. אין מערכת מחסות של ממש וגם לא צריך כזו: האתגר בקרבות מסתכם במספרים לא הגיוניים של יריבים השועטים לעברכם, וכדי לצאת מזה חייבים לרסס ולרסס עד הכדור האחרון, ממש כמו משחקי הארקייד של פעם. גם הגרפיקה מוותרת לא אחת על הפירוט לטובת הקצב, אם כי באופן כללי בהחלט לא מדובר במשחק מכוער.
מבחר הפעילויות אותן מציעה לכם העיר כמעט בלתי נתפס. רק חלק קטן מהמשימות חייבים לבצע כחלק מקו העלילה המרכזי. זה אומר שבאופן עקרוני תוכלו לסיים את המשחק תוך כמה שעות, אך מוטב לחקור כל סמטה בחיפוש אחר אטרקציות כאלה ואחרות: נסיעות מונית פרועות, מירוצי טרקטורונים בוערים, עסקות סמים נכלוליות ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה. מתי זה נמאס? רק כאשר צוברים די כסף בכדי לרכוש את כל השדרוגים האפשריים, דמותכם נהפכת בלתי מנוצחת, ורמת הקושי שואפת לאפס. וגם אז המשחק אולי מפסיק להיות מאתגר, אבל ממשיך להיות מצחיק עד דמעות.
מצב מרובה משתתפים תחרותי לא תמצאו ב-Saints Row, אך אם רוצים אפשר לבלות עם חברים במשימות משותפות (Co-Op), בחלקן זוכה השחקן השני לתפקידים משונים ומפתיעים. אז בסעיף המולטיפלייר הוא אומנם קצת לוקה בחסר, אך כמעט בכל פרט אחר מדובר במשחק פעולה מעולה, מהנה וממכר, שאולי יגרום לכם לשכוח לכמה רגעים שאתם בכלל מחכים ל-GTA הבא. עדיף לוותר עליו אם אתם מהסוג שנעלב בקלות מהומור וולגרי ומטופש, אך עבור כל השאר ייתכן בהחלט כי מדובר בהפתעת השנה.
