החטאים של חברות המשחקים

1. מערכת ה-DRM של יוביסופט

לא לחינם בערך של יוביסופט בויקיפדיה קיים סעיף שלם בשם "מחלוקת". מעל שמה של יוביסופט מתנוסס דגל שחור שהאותיות DRM כתובות עליו בענק. DRM, למי שלא יודע, זה ראשי תיבות של Digital Rights Managment, או בעברית - ניהול זכויות דיגיטלי. הדרך של יוביסופט להילחם בפיראטיות היא על ידי כך שהם מכריחים את השחקנים להיות מחוברים לאינטרנט באופן תמידי - גם אם הם משחקים במשחק שאין לו תכונות של משחק רשת כלל, אלא רק קמפיין עלילתי קלסי לשחקן יחיד. זאת אומרת, שמי שרכש את Assassin's Creed 2, לדוגמה, היה צריך לשכוח מלשחק ברכבת, בפארק, במטוס, ברחוב, או בכל מקום או זמן שהוא לא מחובר בו לאינטרנט. אתם משחקים על המחשב הנייד ולרגע החשמל נפל והפיל איתו את המודם? לא תוכלו לשחק עד שתשיגו חיבור אחר לאינטרנט.

אז כצפוי, יוביסופט, כמובילת תחום מערכות ה-DRM המגבילות והלא הוגנות, זוכה להיות הראשונה שחייבת לנו סליחה. למרות שאנחנו אוהבים את המשחקים שלהם ומעריכים את העבודה שהחבר'ה שם עושים - אנחנו לא סולחים לה על כך שהיא כובלת אותנו לרשת בכל מחיר.

2. מותגים מפורסמים מהגרים לפייסבוק

רוב להיטי הפייסבוק המוכרים לנו הם משחקים שגיימרים ישנאו. ובצדק: משחקים שאין בהם אתגר, מחשבה או תכנון אמיתי ואינם גורמים להזרקה עודפת של אדרנלין, אף פעם לא היו מנת חלקם של גיימרים מין המיניין. בגלל זה קוראים להם משחקי קז'ואל - כי הם משחקים יומיומיים כאלו שכל אחד יכול לשחק בהם.

וכאלו הם, ברובם המוחלט, משחקי פייסבוק. אם הם רק היו שם, בלי שגיימרים חייבים לשחק בהם, זה היה בסדר גמור. אבל, כשחברות משחקים לוקחות מותגים אהובים שיש להם קהל גיימרים אדוק וקנאי, ומייצרות על בסיס המותגים האלו משחק משמים כמו Dragon Age Legends, זה כבר דורש התנצלות מאיתנו הגיימרים. בחייאת, מי היה אחראי ל-Heroes of Neverwinter?! בחיי, תשחקו בו ותגידו לי שהוא לא מרגיש כמו משחק תפקידים משנת 99. אני יכול להמשיך ולהביא עוד ועוד דוגמאות למותגים שנפלו תחת ציפורני הפייסבוק, אבל אין ממש למה. זה מבאס, זה מיותר, לפעמים זה בא על חשבון השקעה נוספת בכותרים שמיועדים לגיימרים וזה דורש התנצלות גדולה מצד חברות המשחקים.

3. סדרת Final Fantasy

עד לפני כמה שנים, Final Fantasy הייתה אחת מסדרות המשחקים הוותיקות והאיכותיות ביותר בתולדות משחקי הוידאו. כשהשם פיינל פנטזי היה נזרק לאוויר בזמן שיחת גיימרים, כל הפיות היו נאלמים בבת אחת מפעת תחושת הכבוד ששחקנים רכשו לסדרה הזו. היתה תחושה כאילו פיינל פנטזי היא היכל הקודש של משחקי הוידאו.

מאז פיינל פנטזי 12 המופתי שיצא ב-2006, לא יצא אף כותר ראוי לשמו תחת הסדרה. אמנם, יצאו כל מיני ספינים לסדרה, חלק מהם אפילו היו מוצלחים, אבל אף אחד מהם לא היה יורש ראוי לכותרים שיצאו עד אז. מאז אותו כותר, נראה כי הפנטזיה עלתה לסקוור אניקס לראש. מלבד עשרות הגרסאות המחודשות והמשחקים הניידים שיצאו תחת השם פיינל פנטזי, שני כותרים עיקריים יצאו תחת המותג מאז 2006. האחד הוא פיינל פנטזי 13, המשך לא ישיר ל-12, שהיה משעמם וקלישאתי כמו שהוא היה מושקע ומרהיב והשני הוא פיינל פנטזי 14 אונליין, שהיה אמור להיות כותר תפקידים המוני מקוון ברוח הסדרה, שהצליח לעשות הרבה רוח לפני שיצא אבל לא ממש הצליח לשמר את רוח הסדרה. למעשה הוא היה משחק די גרוע. כשיצא, גרם המשחק למפח נפש עבור גיימרים רבים שראו איך הסדרה האהובה עליהם הופכת לנגד עיניהם לכותר ממוסחר, רדוד ומחופף.

אנחנו מחכים שסקוור יתפסו את עצמם בידיים ויוציאו משחק המשך שלא מתמקד בלגרוף תשלום חודשי ממיליוני המעריצים של הסדרה, אלא בלהגיש להם בידור ראוי לשמו, שיחזיר עטרה ליושנה. אם נראה שסקוור למדו מטעויות העבר בכותר ההמשך Final Fantasy XIII-2 שיוצא בתחילת שנה הבאה נוכל לסלוח להם על טעויות אלו.

4. סגירת שרתים

מכל חטאיהם הרבים של חברות המשחקים, אחד המקוממים והמעצבנים ביותר הוא הסגירה של שרתי משחק זמן קצר לאחר יציאתו של הכותר המקורי. זאת אומרת שאם מישהו קנה את Lord of the Rings: Conquest, נניח, חודש לאחר יציאתו לשוק, היה לו פחות מ-11 חודשים לשחק במשחק במצב מרובה המשתתפים עד שאלקטרוניק ארטס סגרה את השרתים שלו. ולמה? כי למשחק לא היו הרבה שחקנים. אז אלקטרוניק ארטס פשוט החליטה להתעלם לגמרי ממעט השחקנים שכן רכשו את המשחק והמשיכו לשחק בו, ולאחר פחות משנה פשוט "סגרה להם את הברז". זוהי חוצפה ממעלה ראשונה. כשמישהו קונה משחק במחיר מלא החברה צריכה לקחת בחשבון שהיא תצטרך לדאוג לו כך שיוכל להמשיך לשחק ליותר מכמה חודשים בודדים.

5. דיוק ניוקם לנצח

14 שנות פיתוח ארורות. זה הזמן שבו הושלם הפרויקט השאפתני מידי של ג'ורג' ברושרד.

נתחיל בפירגון: Gearbox Software אזרה אומץ ולקחה על עצמה להרים את הפרויקט הזה מהקרשים, כשהוא נמצא במצב שסוע ושבור לחלוטין ולסיים אותו בפרק זמן קצר כנגד כל הציפיות. ואכן, כך היה: פחות משנה לאחר שהחלה לעבוד על הכותר, הוציאה גירבוקס לשוק את דיוק ניוקם לנצח, ששמו הולך לפניו במובן הכי ציני שיכול להיות, כשהוא רבע אפוי וכשאין לו סיכוי קלוש לעמוד במפלצת הציפיות שהשמינה במשך 14 שנים רעות.

אבל גם גדולי הפסימיסטים לא ציפו לאסון שפקד אותנו ב-2 ביוני השנה. דיוק ניוקם יצא, והביקורות אמרו את הכל: גירבוקס גרמו לאסון של ממש והיא חייבת לבקש עליו מחילה מכל גיימר וגיימר שציפה זמן רב למשחק, ואחרי זה היה צריך עוד לעבור התנסות בדבר האיום הזה שנקרא דיוק ניוקם לנצח. בחיי, עד היום אני עוד קם בזעקה באמצע הלילה מסיוטים על קטעים מתוך המשחק.

במקום לשקם את המשחק הלא גמור, נראה כי גירבוקס פשוט תפרו את החלקים השסועים בגסות והגישו לנו משחק גרוע, אם להסתכל עליו בעין סלחנית ו-"גרפיקה נוראית, משחקיות איטית, מסורבלת ולא נוחה, עלילה מטופשת, וולגריות מוגזמת ומיושנת... שבר כלי ובזבוז זמן מוחלט" בעין ביקורתית יותר. וזה בלי להזכיר את "Critical Mass", שיצא ל-DS שהוא באמת... אין מילים.

אם הוא שיחק בדיוק ניוקם לנצח, אפילו אלוהים לא יסלח לגירבוקס על הזוועה הזו ולא משנה עד כמה שערי השמיים יפתחו לפניהם.